מנהלת המחקר בקסם: "הכסף של המשקיעים זורם לברזיל"
"חוסנו של הביקוש המקומי הוא זה שהפך לקטר הצמיחה של הכלכלה הגדולה ביותר ביבשת וסייעה לה להיחלץ מהמיתון בקלות מפתיעה", כך אומרת בסקירה שהכינה ל"כלכליסט", רינת אשכנזי, מנהלת המחקר בקסם תעודות סל
הלהיט החם בקרב המשקיעים הישראליים, בתי ההשקעות ואפילו היועצים בבנקים הוא השוק הברזילאי שהניב למשקיעים תשואה פנומנלית של 70% מנקודת השפל של חודש מרץ. הכסף של המשקיעים הישראלים זורם לברזיל, אבל לא רק - גם של אלה מעבר לים שרוצים להצטרף לסיפור של האולמפידה.
ב-12 בנובמבר יתארח בכנס של כלכליסט ובית ההשקעות אקסלנס, נוריאל רוביני, שחזה את משבר האשראי. במסגרת הכנס יתנו הבכירים תחזיות לגבי ההתפתחויות הצפויות בכלכלות העולם במהלך השנה הקרובה.
אחד הנושאים הבולטים בוודאי יהיה השווקים המתעוררים. ברזיל, שהיא אחת ממדינות ה-BRIC, הפכה למדינה הראשונה באמריקה הלטינית להתעורר מהמיתון העולמי. היא הייתה גם בין הראשונות במועדון המדינות 20-G שהפתיעה עם התאוששות מהירה - צמיחה של 1.9% ברבעון השני של השנה לעומת הראשון. נתון זה מרשים במיוחד משום שהושג בתנאים של סביבה גלובלית ממותנת שמקשה על ענף היצוא באשר הוא ורובם אכן עדיין נאבקים על חייהם.
"חוסנו של הביקוש המקומי הוא זה שהפך לקטר הצמיחה של הכלכלה הגדולה ביותר ביבשת וסייעה לה להיחלץ מהמיתון בקלות מפתיעה – חלומו של כל שר האוצר לדורותיו. כאן לא נגמרו החדשות הטובות של ברזיל. דירוג האשראי שלה הועלה והיא עברה לקבוצת ה- IG המכובדת; היא זכתה למעמד הנשגב של מארחת המשחקים האולימפיים ב-2016, וזה רק שנתיים אחרי אירוח המונדיאל; הביקוש לסחורות, בהן התברכה בנדיבות, לא מראה סימני נסיגה קרבים ושיעור האינפלציה עדיין בשליטה. די והותר סיבות כדי להכתיר אותה כבייבי חדשה/ישנה של המשקיעים ואלו לא איחרו לבוא", כך אומרת מנהלת מחלקת המחקר בקסם, רינת אשכנזי בסקירה שהכינה ל"כלכליסט".
ההתפתחויות בסין
"כבר זמן מה ברור לכל כי כשסין מחליטה לתמוך בכלכלה אף אחד לא יעמוד בדרכה: יעד הצמיחה של 8% יושג על אפו וחמותו של המיתון עולמי, של היצוא המדמם או של מחנק האשראי במערב - גם אם זה מגיע עם תווית המחיר של למעלה מ-585 מיליארד דולר", מציינת אשכנזי.
הנתונים האחרונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי לא רק שהממשלה הצליחה במשימותיה, אלא יתכן והצליחה קצת יותר מידי וכעת שאלת "הקירור" הופכת ליותר ויותר רלוונטית.
בעוד שפרסום הנתונים נעטף באריזה זהירה של "התאוששות כלכלית עדיין זקוקה לעידוד", ניתן היה לקרוא בין השורות כי הגישה הרשמית מתחילה להשתנות וכעת הדגש יושם על האיזון שבין הצמיחה לניהול ציפיות האינפלציה. השווקים הגיבו בבהלה קלה, אולם נראה כי כדאי לשקול צפירת הרגעה.
לסין יתרון פיסקאלי נדיר ביחס לשאר הכלכלות - בעוד שהעולם חרד נוכח השאלה הגדולה - מה יעלה בגורלה של ארה"ב ברגע שיוסרו התמריצים, סין לא תהסס להפעיל תוכנית המשך, במידה ויידרש.
"תיאורטית, גידול מהיר באשראי ובהיצע הכסף עלול להוביל לאינפלציה. היסטורית זה לא קרה הרבה בסין. שיעור האינפלציה בסין מושפע ממחירי המזון במידה רבה יותר ממדינות אחרות בעולם, התוצר החקלאי נכון לכרגע חזק למדי והלשכה הסינית צופה יבולים יפים – אין חשש מיידי למחסור בהיצע שיגרור עליית מחירים. בועות, מנגד, זה משהו שממשלת סין לא תסבול בביתה, ולראיה מאמציה למדר את התופעה בימי טרום המשבר", מזכירה אשכנזי.
החשש מפני חובות אבודים לאור נטיית הבנקים להקריב את איכות האשראי על מזבח הצמיחה - ממשי. עם זאת, חשוב לציין כי החלק הארי של ההלוואות ניתן לתאגידים ממשלתיים שמעורבים בפרויקטים ממשלתיים, כך שהסיכון העיקרי מוטל בסופו של דבר על המדינה.
