כלל ביטוח: "אי אפשר לדעת אם לבייב נתן את כל מה שיכול היה לתת"

יקיר מאמין שבסופו של דבר, בעלי איגרות החוב יקבלו את כל כספם בחזרה, ובסיטואציות מסוימות אפילו מעבר לכך. "אנחנו מחזיקים עכשיו גם מניות של החברות־הבנות וגם של החברה־האם, ואם יהיו עליות נראה גם אפסייד חיובי", אמר.

יקיר מסביר שנציגות בעלי האג"ח התעקשה לקבל תמהיל של ניירות ערך ומזומנים "שייתן לנו את המקסימום וגם ישאיר לנו פוטנציאל לרווחים נוספים בעתיד. את זה השגנו. כמו כן, היה לנו חשוב מאוד למקסם את הפוטנציאל מהחברה. לדעתי, נראה כאן שהאג"ח שנסחרות היום ב־50-40 אגורות ייסחרו בעתיד ב־100".

יקיר אינו סבור שהיה צריך להחליף את בעל השליטה. "הכרנו בחשיבותו של בעל השליטה ובמרכזיות שלו בכל הקשור לעסקים, בעיקר ברוסיה. ברגע שלב לבייב הזרים סכום משמעותי לחברה הוא הביע אמונה בה. לבייב נשאר בעל אינטרסים גדולים מאוד בחברה, כך שכל מאוויו יהיו לטובתה ואנחנו כבעלי מניות ואג"ח נהנה מכך", אמר.

האם לדעתכם לבייב נתן כל מה שיכול היה לתת?

"אף פעם לא נדע אם לבייב נתן את כל מה שיכול היה לתת, אבל הוא נתן הרבה. את אפריקה העריכו לפני ההסדר בשווי מועט יחסית, ולהכניס 750 מיליון שקל בתקופה כזאת זה המון. לא רבים האמינו ערב תחילת המו"מ שהוא ישים כזה סכום בחברה. זהו הישג משמעותי גם לחברה וגם לבעלי האג"ח".

כיצד ישפיע ההסדר על הסדרים עתידיים במשק?

"להסדר תהיה השפעה בכמה מובנים: ראשית, הוכח שכאשר מדובר בהסדר כה גדול ומורכב, כאשר יש נציגות משמעותית ורצינית אפשר להגיע להסדר בתקופה קצרה. שנית, בעל השליטה הביא כסף מהבית, ויש לכך חשיבות בהתעקשות שבעל השליטה ישתתף במאמצים הכספיים. היופי שבהסדר הזה הוא היצירתיות שבו - לא צריך ללכת רק למתכונת שבלונית".

ההסדר יוביל חברות לנסות להשיג הסדר טרם כניסה למצוקה?

"אני מכיר את הטענה שחברות יקדימו וירוצו להסדרים, אך אני מאמין שאם זה יקרה, זה יהיה בשוליים. אף בעל שליטה לא רוצה לאבד חלק משמעותי מבעלותו בחברה, ולכן אני לא מאמין שתהיה ריצה להסדרים. ההסדר באפריקה יאיץ חברות שמטבע הדברים היו מגיעות להסדרים. עוד לקח שנלמד כאן הוא שיש חשיבות גדולה לזמן - מתי חברה מתחילה את הדיונים סביב ההסדר. לא צריך להגיע לזה בדקה ה־90, כשהחברה כבר על סף התהום".

יוני טל, מנורה מבטחים: "אני מאמין בלבייב"

"ההסדר שגובש הוא באמת טוב לכולם", כך אמר ל"כלכליסט" יוני טל, מנהל השקעות בחברת הביטוח מנורה מבטחים. "למזלנו, לאפריקה יש ערך ואפשר היה להשיג הסדר שמצד אחד משמר את החברה ואת יכולתה, ומצד שני מעניק פתרון טוב לבעלי האג"ח. לגבי הסכום שנשאר כחוב, כעת קיימת סבירות גבוהה יותר לקבלו חזרה, ונוסף על כך למניות שקיבלנו יש ערך - לכן לא היתה תספורת".

יוני טל. בלי דגלים צילום: עמית שעל

"לכל אורך הדרך", הוסיף טל, "חשבתי שראוי שנישאר מאוחדים, ולכן בשלב מסוים פשוט חדלנו לדבר עם התקשורת. העובדה שהתגלעו מחלוקות בין חברי הנציגות לא העידה על בעיה, להפך: זה הראה שיש כמה פרמטרים לפתרון. החלפה של דעות היא דבר לגיטימי, כל עוד הדיון ענייני - הרי כל אחד מאמין שהדרך שלו היא זו שמביאה למקסום התמורה לבעלי האג"ח, וזו גם היתה שאיפתי האישית. העיקרון שעמדנו עליו הוא שנגיע להסכמה פה אחד ולא נסתפק בהחלטה לפי דעת הרוב".

אשר למשא ומתן עם אפריקה, טל מודה כי הוא לא היה פשוט: "בדרך כלל נשמרה תרבות הדיבור, אבל ישראלים נוטים לפעמים להרים קול. עם זאת, לא הגענו למצב של טריקות דלת. אפריקה ניהלה את המשא ומתן בצורה מעוררת כבוד, תוך שהיא שומרת על פתרון שיקנה לה עתיד".

טל סבור שההסדר מבטא אמון. "בעל השליטה לב לבייב מזרים כסף בהסכמה. לגבי ערך המניות שנשארות בידיו - אני מקווה שיש להן ערך רב. אני גם מאמין ביכולתן של החברה וההנהלה לפתח את הנכסים. אני מאמין בלבייב, אם לא - בשביל מה עשינו הסדר שכזה?".

"ההסדר הוכיח", מסכם טל "שהמוסדיים יכולים לעבוד יחד. לכל אורך התהליך, הדגש שלי היה שנשיג הסדר טוב ולא אות ומופת. בסוף אולי זה יהיה אות ומופת, אבל המטרה שלנו היא לא דגלים, אלא מקסום השורה התחתונה לעמיתים".

אמיר הסל, הראל: "המטרה - למקסם שווי לעמיתים"

"לאורך כל הדרך, הראל התעקשה להתמקד במטרה שאותה הגדירה מראש: להגיע למקסימום שווי לעמיתים. הקפדנו מאוד להתמקד ביעד הזה ולא לסטות ממנו. היינו יכולים ללכת לכיוונים אחרים - חלקם מאוד פופוליסטים", כך אמר ל"כלכליסט" אמיר הסל, מנהל ההשקעות של חברת הביטוח הראל, אחד הנציגים של בעלי איגרות החוב שמונו לנהל את המשא ומתן עם אפריקה ישראל.

אמיר הסל. היו רגעים קשים צילום: עמית שעל

בחודשים האחרונים נשמעו קולות מצד גופים מוסדיים כאלה ואחרים שלפיהם על לב לבייב לוותר על השליטה באפריקה ישראל, או להכניס את היד לכיס ולתת עוד כסף. ואולם לדברי הסל, לא זו היתה המטרה של נציגות בעלי איגרות החוב.

"אנחנו כנציגות", אומר הסל, "התמקדנו כל הזמן בשאלה מה מייצר לנו שווי. ניקח לדוגמה את המשא ומתן שהתקיים בליל שישי. השגנו בו שני הישגים עיקריים: האחד, שההזרמה של לבייב תעלה מ־700 ל־750 מיליון שקל, והשני, שהיקף האג"ח הארוך שיונפקו יעלה מ־3.3 ל־3.5 מיליארד שקל".

"ההזרמה הנוספת של לבייב, בסכום של 50 מיליון שקל, נותנת לנו, בעלי האג"ח שקיבלו כעת שליש מהחברה, עוד כ־15 מיליון שקל", מסביר הסל. "ואילו ההנפקה הנוספת של האג"ח מזרימה לנו במקרה הטוב עוד 200 מיליון שקל. גם אם יהיו כאלה שירצו למכור את האג"ח למחרת ההסדר, בהנחה שהן ייסחרו אפילו במחיר של 75 אגורות, מדובר בתוספת של 150 מיליון שקל - שזה סכום הרבה יותר משמעותי", מסביר הסל.

"אני מאמין בהנהלה של אפריקה ישראל", מכריז הסל, "עובדה שהתעקשנו לקבל מניות ולהיות שותפים בחברה ובחברות־הבנות. אני מאמין שללבייב יש יכולות וקשרים, בעיקר ברוסיה, שיוכלו להשפיע ולעשות עסקים טובים. אין ספק שנעשו טעויות בעבר, אבל אני בהחלט מאמין ביכולות שלו. יכול להיות שהיינו הולכים לכיוון שונה אם לא היינו מאמינים בלבייב".

כיצד התנהל המשא ומתן?

"אין משא ומתן שמתנהל באווירה רגועה, ויש רגעים קשים. אבל המחלוקות נבעו בעיקר בשאלה של איך להשיג יותר. הזרמה של יותר כסף מצד בעל השליטה ותוספת של 200 מיליון שקל באג"ח, שניהם תורמים לשווי של בעלי האג"ח. לכל אורך הדרך, הרעש נוצר משאלת ההזרמה של לבייב, כי השיח בתקשורת נסב על סוגיה זו. אני לא אומר שהזרמה לחברה אינה חשובה, אבל לא התמקדנו בפוקוס התקשורתי.

"מי שהולך לעשות הסדר עם הבנק, עושה אותו בחדרי חדרים והעניין עובר בשקט. מי שהולך להסדר אג"ח בשוק ההון עושים לו לינץ'. אם יש לקח שצריך ללמוד מהמקרה של אפריקה, הוא שמי שחושב לא לשלם אג"ח צריך להביא בחשבון שהעסק הזה הוא קשה".

מחזיקי אג"ח ט' טוענים שהחברה אינה חדלת פירעון. האם הם יכולים לטרפד את ההסדר?

"אני מאמין שלנציגי אג"ח ט' אין ברירה, והם ייכנסו להסדר".

רועי ורמוס, פסגות: "הנציגות המשותפת היתה יתרון גדול"

"עמדנו בכל המטרות שהצבנו לעצמנו" - זו השורה התחתונה מבחינת מנכ"ל בית ההשקעות פסגות, רועי ורמוס, בנוגע להסדר שהושג בסוף השבוע באפריקה ישראל.

ורמוס. שמר על קו לוחמני צילום: בועז אופנהיים

רק בשבוע שעבר, בכנס קופות גמל שהתקיים באילת, אמר ורמוס כי 2010 תהיה שנת מבחן לאקטיביזם המוסדי. ואכן, ימים ספורים לאחר מכן, כשמאחוריו לילה ארוך שבסיומו נחתם ההסדר החשוב במדינה, ורמוס מאמין כי האקטיביזם המוסדי הוכיח את עצמו.

"זהו הסדר משמעותי לא רק בגלל ההיקף הגדול של החוב, אלא גם בשל העיסוק הציבורי של החוסכים במדינת ישראל בנושא", אמר ל"כלכליסט" בסוף השבוע. "אני חושב שההסדר הושג בזכות הלכידות של הנציגות. גם כשהיו חילוקי דעות, חברי הנציגות ידעו לפעול יחד ולהגיע לתוצאות הוגנות".

ורמוס שמר על קו לוחמני כבר בתחילת הדיונים. עוד באוגוסט אמר ל"כלכליסט": "אנחנו לא נסכים לשום סוג של תספורת או לויתור חד־צדדי של חוב. נדרוש מלב לבייב, בעל השליטה, לחזק את מבנה ההון של החברה, אם על ידי העברת נכסים או הזרמת הון".

היום אומר ורמוס כי "שני העקרונות המרכזיים שהצבנו בתחילת הדרך - אי־ויתור חד־צדדי על חוב ('תספורת') והזרמת הון מצד בעל השליטה - לא רק שמומשו במלואן, אלא שאם החברה תייצר ערך, עשוי להיווצר לנו אפסייד". לצד זאת, ההסדר מהווה מודל להסדרים נוספים שיהיו בעתיד. "כל בעל שליטה שמעוניין לשמר את השליטה יצטרך להזרים הון או נכסים לחברה במסגרת הסדר".

ורמוס מספר שהמו"מ הובל על ידי הרצון המשותף של כל הצדדים להגיע להסדר. "הדבר נבע מהבנה שתהליך ארוך אינו חיובי לחברה. מבחינתנו, המטרה כמובן היתה לעמוד מול חברה שרמת המינוף שלה פחותה, ולכן היה ברור שההסדר יכלול הזרמת הון ודילול של בעלי המניות. נציגות משותפת שמקבלת החלטות משותפות יכולה ליצור יתרון גדול וזה בדיוק מה שקרה במקרה הזה".

על השאלה עד כמה לבייב היה מעורב בהסדר משיב ורמוס כי "ההסדר היה מול החברה, ומכאן שהנהלת החברה עבדה גם מול בעל השליטה". אולם, על התנהלותה של אותה הנהלה ורמוס מעדיף שלא להרחיב. "ההנהלה של אפריקה היא הנהלה חדשה. אני לחלוטין לא מעוניין לחלק לה ציונים. צריך עכשיו לייצר תוכנית הבראה שתבטיח שירות של החוב במקביל ליצירת ערך לבעלי המניות".

להבדיל משאר חברי הנציגות, שהעדיפו שלא לדבר לציטוט בזמן המו"מ, כבר מתחילת הדיונים לא הסתיר ורמוס את עמדותיו, מה שגרר גם לא מעט ביקורת כלפי התנהלותו. על כך אומר ורמוס כי "אין לי ספק שמבחן התוצאה מעיד שהשגנו את כל המטרות. אם עשינו זאת תוך כדי מתן דין וחשבון ושקיפות לעמיתים - עוד יותר טוב".