"התערבות בנק ישראל הפחיתה את פעילות קרנות הגידור והספקולנטים בשוק המט"ח"
ראש מחלקת השווקים המתעוררים בברקליס קפיטל: "אנחנו חשים כי ההתערבויות של בנק ישראל בשוק המט"ח היו אפקטיביות במניעת ההתלהבות של המשקיעים מהשקל, ההתערבות ללא ספק מנעה התחזקות מהירה של השקל"
המסחר בדולר מצליח לייצר בעת האחרונה כותרות לא מעטות. ניתן לזקוף זאת לזכות נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, שמזרים מעת לעת ביקושים אדירים לשוק על מנת להרים את שער החליפין של המטבע האמריקאי בצורה מלאכותית.
סטנלי פישר. קרב אבוד? צילום: גיא אסיאג המומחים חלוקים בקשר למדיניות זו של פישר. חלקם רואים זאת כהתערבות פסולה בשוק חופשי ותקין, ונסיון נואש להרים את שער המטבע שנחלש בכל העולם, ואילו אחרים רואים זאת כחבל הצלה חיוני למשק הישראלי, התלוי כל כך במטבע של הדמוקרטיה הגדולה בעולם. כך או כך, רק ביום חמישי האחרון רכש בנק ישראל 200 מיליון דולר ומנע את נפילת שערו למתחת ל-3.7 שקלים.
אחד הסיכונים הגדולים במדיניות זו של פישר היא פגיעות המסחר במט"ח בישראל לפעילות של ספקולנטים הפועלים בהיקפים גדולים. בעבר, מלחמות של בנקים מרכזיים בגופי ענק כמו קרנות גידור שביצעו ספקולציות מטבע הסתיימו במפלות צורבות לבנקים המרכזיים. האם יהיה כך גם בישראל?
אתר "כלכליסט" קיים ראיון מיוחד עם קון צ'ו, ראש מחלקת שווקים מתעוררים בבנק ההשקעות הבריטי ברקליס קפיטל וקיבל את תמונת המצב על הכלכלה הישראלית כפי שהיא נראית מהמשקפיים של המשקיעים הזרים - אלה שאמורים לנצל את מדיניות בנק ישראל לרווחים קלים על חשבון המטבע הישראלי.
צ'ו אחראי באופן אישי על הסיקור השוטף של הכלכלה הישראלית בברקליס קפיטל, המלצותיו ותחזיותיו מונחות על שולחנם של בתי ההשקעות הזרים ושל משקיעים זרים רבים, ואולי גם על שולחנם של הספקולנטים שבשוק המט"ח כל כך אוהבים להזהיר מפניהם.
פעילים רבים בשוק המט"ח מודאגים מהעובדה שמשקיעים זרים מבצעים ספקולציות על הדולר-שקל. האם אתה מאמין כי יש סיבה לדאגה?
"כל כלכלה הפתוחה לתנועות הון חופשית פגיעה למשקיעים זרים שמבצעים ספקולציות על שער החליפין. זה לא שונה בדולר-שקל. פוזיציה ספקולטיבית עלולה להגביר את התנודתיות בשער החליפין. אבל הספקולנטים נוקטים באותן פוזיציות (שורט) מאחר והם מאמינים בחוסנה של הכלכלה הישראלית ומנסים להיות חלק מהסיפור".
"קרנות גידור מכרו ככל הנראה דולרים מול השקל (כלומר במסחר בישראל) אבל זה נראה סביר כי עם התערבותו של בנק ישראל, התמריץ להמשיך בפעולות מהסוג הזה פחת מאוד. אנחנו לא חושבים כי יש מישהו שיכול לזהות את הספקולנטים: באופן היפותטי, מנהל קרנות זר המחזיק במניות ישראליות עלול להחליט יום אחר כי השקל עומד להתחזק. כתוצאה מכך הוא מנסה לגדר את עצמו מפני התחזקות של השקל - דרך שוק המט"ח. האם זה הופך את מנהל אותן קרנות לספקולנט בשוק המט"ח?"
במהלך החודשים האחרונים היינו עדים לתנודות בשוק המט"ח. מה אתה חושב על ההתערבויות של בנק ישראל בשוק המט"ח? לדעתך הם אפקטיביות?
"אנחנו חשים כי ההתערבויות של בנק ישראל בשוק המט"ח היו אפקטיביות במניעת ההתלהבות של המשקיעים מהשקל, ההתערבות ללא ספק מנעה התחזקות מהירה של השקל. זאת למרות שהשקל תוסף לעומת הדולר במהלך החודשים האחרונים במהלכי התחזקות מדודים. המשקיעים תרים אחר השקל בעקבות הצפי הכלכלי שהוא עדיין חיובי, זה לחלוטין מעיד שההתערבות יכולה לשלוט בקצב ההתחזקות של השקל, יחד עם זאת נראה שבנק ישראל היה מעוניין שהמגמה תתהפך".
האם אתה חושב שמדיניות בנק ישראל – בניית רזרבות מט"ח גדולות היא הצעד הנכון, או שכמות הדולרים שבנק ישראל רוכש היא מוגזמת?
"הרמה של רזרבות המט"ח של בנק ישראל היא גבוהה מהרמה שנראית לטעמנו כשמרנית ביותר (רזרבות מט"ח של 45 מיליארד דולר הן מספיקות כדי לכסות את החוב הציבורי בטווח הקצר). אך מבלי ההתערבות של בנק ישראל, השקל היה מתחזק מהר מאוד. אנחנו חושבים שהכלכלה יכלה לסבול התחזקות מהירה יותר של השקל. צריך לזכור שההשקפה של ברקליס קפיטל היא חיובית מאוד לגבי הצמיחה הגלובלית, ההתאוששות המחזורית של ישראל והיכולת של הכלכלה להתמודד עם שקל חזק הופכים אותה לאחד השווקים האגרסיביים".
שוק המניות הישראלי נחשב קטן מאוד יחסית לשווקים אחרים, אבל למה לדעתך יש כל כך הרבה משקיעים זרים שמשקיעים בישראל?
"אני חושב שהתיאבון להשקעה בישראל נובע מהמגוון הרחב של מכשירי ההשקעות שהוא מציע, ובין היתר מהתחכום בשוק. בגלל הגורמים הללו המשקיעים יכולים לנקוט בפוזיציות שתואמות כל תרחיש או תחזית העולה בראשם. בנוסף הכלכלה הישראלית חולקת חלק מהמאפיינים של כלכלה אסייאתית צומחת, כלכלות שמשקיעים מאוד אוהבים. בעבר טענו כי הביצועים של הייצוא הישראלי יכולים להבליח על רקע הביצועים של מדינות מזרח אסיה: ההתאוששות של כלכלות מזרח אסיה מוקדם יותר השנה העניקה לנו ביטחון לתחזיות שלנו כי הייצוא הישראלי יניע את הצמיחה בכלכלה".
