ראיון כלכליסט: "אנחנו בסייקל עמוק, אבל האופק שלנו הוא מעבר למשבר הנוכחי"
עידן עופר ומנכ"ל החברה לישראל ניר גלעד מאמינים שהמאמצים להצלת צים מוצדקים, בטוחים שרשות ניירות ערך פעלה כפי שצריך ומצהירים על כוונתם לפתור את המחלוקת המשפטית מחוץ לכותלי בית המשפט. גלעד: "עדכנתי את המדינה שצים עלולה להגיע להקפאת הליכים - לא ביקשתי סיוע כספי"
לצים יש זכות קיום - כך קובעים נחרצות בעל השליטה בחברה לישראל עידן עופר והמנכ"ל ניר גלעד בראיון מיוחד ל"כלכליסט", בתום אחד השבועות הסוערים בחייה של החברה.
השבוע האחרון עמד בסימן אישורה של העסקה להזרמת 100 מיליון דולר לחברה־הבת צים, שנקלעה בתקופה האחרונה למצב קריטי שלפיו ללא הזרמת הון מיידית מצד הבעלים היא עשויה להגיע לסוף דרכה.
אולם, אישור המהלך הקריטי הזה התברר כמשימה מורכבת במיוחד, זאת לאור עמדתה של רשות ניירות ערך, שהגדירה מי מבעלי המניות בחברה לישראל נחשב ל"נגוע", כלומר בעל עניין שלא יכול להשתתף באישור העסקה, ומי חף מאינטרסים ויכול להשתתף בה.
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
וכך, לאחר שהמתווה הראשון של המהלך נפל, הציעה ביום רביעי שעבר החברה לישראל מתווה נוסף להזרמת ההון לצים, לפיו המהלך לא יחשב לעסקת בעלי עניין.
לדברי עידן עופר, "ענף הספנות הוא ענף מחזורי, כך היה תמיד. אם מישהו חושב שהסחר העולמי לא יחזור ויצמח, אז באמת אין עתיד לצים. אני לא חושב ככה. זה סייקל כמו שיש תמיד, אבל הפעם עמוק יותר. אנחנו משקיעים לטווח ארוך - האופק שלנו הוא מעבר למשבר הנוכחי. אני חושב שכאשר חברה נכנסת לקשיים בשל משבר נקודתי צריך להסתכל לטווח הרחוק, ולפעמים צריך לעזור לה. כך היה גם עם טאואר, שהיום לאחר העזרה היא עומדת על הרגליים בזכות עצמה".
"לא נלך לבית משפט"
הודעתם בשבוע שעבר שהעסקה להזרמת ההון לצים לא אושרה באסיפה. האם זה נכון לעקוף את ההחלטה ובכל זאת להזרים את הכסף?
גלעד: "אתה קובע שהעסקה לא אושרה? לפי דעתנו העסקה אושרה".
אך דיווחתם לבורסה שלא התקבל הרוב הדרוש להעביר את העסקה, ולכן גיבשתם מתווה חדש.
גלעד: "אנחנו מוקירים, ולא בציניות, את צוות הרשות. יש פה דילמה מאוד רצינית שכלל אינה קשורה לצים: איך סופרים בעל מניה שמחזיק במקביל באג"ח. העמדה שלנו שונה מעמדת הרשות. התווכחנו על הפרשנות, אבל לרשות יש סמכות לקבוע האם ההחלטה עברה".
אתם מאמינים שהרשות השתמשה בעסקה כדי להעביר מסר לשוק ההון?
עופר: "אני לא חושב שהרשות עשתה איפה ואיפה כשהחליטה לבחון את אופן הסיווג של המצביעים. לטעמי, הרשות פועלת כמו שצריך לפעול".
גלעד: "אנחנו מעריכים את צוות של הרשות. במהלך החודש הקרוב ננסה להגיע עמם להבנות לגבי אופן סיווג כל נושא העניין האישי בתוכנית ההבראה הכוללת של צים".
האם תערערו על עמדת הרשות בבית המשפט?
גלעד: "בשבועות הקרובים ננסה להבין היכן צריך לעבור קו התפר: האם חברת ביטוח שמבטחת את הקבוצה ומנהלת קרן פנסיה שמחזיקה במניות החברה לישראל גם צריכה להיחשב כבעלת עניין אישי? אין לזה סוף. עם זאת, בשלב זה לא נלך לבית משפט, אלא ננהל דיאלוג עם הרשות. בכוונתנו להסדיר את הנושא עד לאסיפה בסוף ספטמבר".
איך תגרמו לעסקה לעבור באסיפת בעלי המניות הבאה?
גלעד: "אנחנו מקווים שעד האסיפה הבאה יהיה ברור לגופים אם הם נחשבים לבעלי עניין אישי. כמו כן, אנו מקווים שלקראת אישור התוכנית הכוללת הגופים יבינו אותה לעומק ויתמכו בה".
מדוע עדכנתם את המדינה לגבי מצבה של צים?
"למדינה יש מניית זהב בצים המחייבת אותנו לעדכנה אם יש כוונה ללכת להקפאת הליכים. לא היתה ציפייה מצדנו לקבל תמיכה כספית, וגם לא ביקשנו".
"המטרה הייתה להפעיל את צים ולא להרוויח"
החברה לישראל רכשה את חלקה של המדינה (49%) בצים בפברואר 2004 תמורת 518 מיליון שקל. גורם המכיר את פעילות החברה אמר השבוע ל"כלכליסט" כי "עד 2004 היתה צים חברה חצי ממשלתית וככזו המנהלים שלה לא שמו לעצמם כמטרה מרכזית להשיא את רווחי החברה. המטרות המרכזיות היו להפעיל את החברה, לדאוג לרווחת העובדים והמנהלים, ואם יש גם רווח בסוף השנה אז מה טוב".
ואכן, כשקיבלו סמי ועידן עופר את השליטה המלאה בחברת הספנות, החליטה החברה לישראל להוביל תוכנית אסטרטגית רב שנתית ארוכת טווח הכוללת הצטיידות באוניות ופיתוח החברה כך שהיא תהיה שחקן משמעותי בענף.
ההצטיידות באוניות החלה ב־2005 ואמורה היתה להסתיים ב־2014. וכך, כבר במהלך 2008-2006 צים החלה לפתוח קווי ספנות חדשים, כאשר למרות שבחלקם ספגה הפסדים היא המשיכה להפעילם במטרה לבסס את מקומה בענף. ב־2007 צים כבר היתה מוכנה להנפקה בבורסה בהונג קונג, לפי שווי של למעלה ממיליארד דולר. אולם אז בא משבר הסאב פריים וטרף את הקלפים.
יש הטוענים כי תוכנית ההצטיידות הגדולה היא שהובילה את צים למצבה היום ולא המשבר בענף הספנות.
עופר: "מצבה של צים נגרם בשל הירידה בסחר העולמי. אין קשר לתוכנית ההצטיידות. לולא האוניות החדשות לא היינו מרוויחים כסף. התוכנית אפשרה לצים להיכנס לשותפויות שיצרו לגודל של החברה יתרון בלעדיו לא היינו יכולים ליצור שיתופי פעולה אסטרטגיים כמו עם הגרנד אליינס. בה בעת, המצב היום בשוק מציף גם הרבה הזדמנויות עבור צים, ביניהן החכרה של אוניות במחירים נוחים מבעבר".
גלעד: "הבעיה של צים נובעת מהעובדה שיש היום עודף היצע על ביקוש להובלה ימית. אחרי שהביקוש עלה ברצפיות ב־40 שנה האחרונות, ב־2008 הוא התמוטט. עכשיו, ברבעון השלישי, הביקוש חוזר לעלות".
כשנודע שכל החברות מצטיידות באוניות לא נדלקה לכם נורה אדומה לגבי עודף היצע שקיים בשוק?
גלעד: "יכולה להיות למצב הזה גם פרשנות נוספת. אם כולם מזמינים אוניות, כנראה שהתחזיות היו שהביקוש צפוי לעלות על ההיצע. הרי כשכולם אומרים שיהיה ביקוש שאין לו מספיק היצע, המחירים עולים, ואתה לא יכול להשיג מקום במספנה כדי שיבנו לך אוניות. במספנות מתחילים לומר לך 'לך מפה, יש לי הזמנות אחרות'. ואתה מכיר את הענף הזה, אז אתה אומר לעצמך - רגע, אם אני לא אצטייד אני אמחק".
אבל היום מבינים שגם מי שהצטייד - נמחק.
גלעד: "את המשבר הנוכחי בענף לא ניתן היה לחזות. ידוע שבענף הספנות יש כל כמה שנים מחזוריות שנחשבת לרגילה, אבל זה לא משבר של מחזוריות רגילה. את זה לא היה אפשר לצפות".
"אני מסיר בפני נוחי את הכובע"
גם אם הכלכלה תתאושש במהירות, האם הענף לא סובל מעודף היצע שיהיה כמעט בלתי אפשרי להרוויח בו?
גלעד: "יש היום שלושה תהליכים המתרחשים בשוק הספנות. 10% מכלל האוניות כבר הושבתו - כלומר הן עוגנות בנמלים ללא שימוש. תהליך שני הוא שחברות הספנות דוחות את ההזמנות שלהן לאוניות חדשות - חלק תוך הסכמים, וחלק בביטולים. יש הזמנות בגרמניה בהיקף של למעלה מ־50 מיליארד דולר של אוניות שהוזמנו ואין להן מימון. משום כך המספנות לא יתחילו לבנות את האוניות הללו. למעשה, ייקח עוד חצי שנה עד שנה עד שנקבל תמונה מלאה כמה מתוך האוניות האלו שהוזמנו אכן ייבנו. הערכה כיום בשוק היא שחלק משמעותי מהכמות הזו לא תיבנה. המהלך השלישי הוא גריטה של אוניות שכבר לא יעילות".
הרבעון האחרון היה לא פשוט עבור החברה לישראל: בזן וצים מפסידות והרווח של כיל הצטמק בכ־80%.
גלעד: "הבסיס של החברה לישראל הוא לא המשק הישראלי. 70% מההכנסות שלנו תלויות בכלכלה העולמית, וכשזו מתכווצת המצב משפיע עלינו דרמטית. לכן, אני מעדיף לקרוא את התחזיות של ברננקי ולא של רוביני. אם העולם חוזר לצמיחה הדבר ישפיע גם עלינו".
האם אתה אופטימי היום?
גלעד: "אנחנו אופטימיים מעצם זה שאנו לוקחים היום מזומן ומשקיעים אותו בעתיד. מי שלא מאמין שמאות מיליוני הודים וסינים יכנסו למעגל הצמיחה ושהכלכלה העולמית תמשיך לגדול פשוט מפסיק להשקיע.
"אני מאמין שהסיקור העיתונאי לא הוגן כלפי משפחת עופר. אם תבחן מה החברה לישראל עושה עם העודפים שלה אתה תגלה שאנחנו חברה כמעט לא מחלקת את הכסף כדיבידנד, אלא משקיעה אותו מחדש בהגדלת הפעילויות ברחבי העולם וליצירת עוד מקומות עבודה.
"עידן הוא משקיע מסוג אחר. אם היו מנתחים את המהלכים של החברה לישראל באופן מעמיק ורציני לאורך זמן כל הגישה היתה שונה לחלוטין".
אז החשיבה שלך היא כמו של בעל השליטה, לטווח הרחוק.
"אני לא קובע שזה המודל הנכון בהכרח. תראה, נוחי (דנקנר. ס"א) קנה ומכר מניות ועשה הרבה רווח, ואני מסיר בפניו את הכובע. אבל זה משקיע מסוג אחר. עידן עופר הוא משקיע בסגנון חשיבה לטווח הארוך, בדומה לוורן באפט - קונה נכס ויושב עליו. עידן קנה מניות של החברה לישראל ומאז הוא מחזיק בהן. כשבאים ואומרים לו 'תנטוש את צים' הוא אומר שהוא מכיר את עולם הספנות ושהסייקל יחזור.
"עידן לא מוכר את המניות ולא סוחר במניות. כשכולם בשוק חשבו שאולי צריך להחליט אחרת לגבי עתיד חברת טאואר ולגבי מפעל המגנזיום של כיל העמדה שלו היתה מאוד ברורה: העולם פועל במחזוריות (סייקלים) - אי אפשר לקבל החלטות בטווח הקצר, אלא צריך להסתכל 15-10 שנים קדימה - זה טווח ההשקעות עבורו.
"עידן עופר היה מהראשונים שכיוונו את הקבוצה ללכת לכיוון השקעות במזרח. וכך, אם תסתכל על הפורטפוליו של החברה לישראל - הכל לטווח הרחוק: בתי הזיקוק, כיל ובעיקר בטר פלייס - מיזם שאם הוא יצליח זה יהיה בטווח של עוד 20 שנה".
