עו"ד כספי על רשות ני"ע: "מפלצת שיש להחזירה לכלוב"
עו"ד רם כספי מגנה את הפרשנות המרחיבה של הרשות בעסקת הזרמת ההון מהחברה לישראל לצים. לעומתו, עו"ד מישל אוחיון סבור כי עקרונית הרשות צודקת: "מדובר במקרה בעייתי שבו ישנם אינטרסים לא מבוטלים"
"במדינה קטנה כמו שלנו הפרשנות המרחיבה עלולה לגרום לשיתוק מערכות" - כך סבור עו"ד רם כספי יום לאחר הודעת חברה לישראל על כישלון העסקה להזרמת 100 מיליון דולר לחברה-הבת צים.
"הנושא של ניגוד עניינים, וכנגזר מכך העניין האישי, נהפך למפלצת שיש להחזירה לכלוב האמיתי שלה", אמר ל"כלכליסט", בהתייחסו להחלטה של רשות ניירות ערך להרחיב את ההגדרה של מי נחשב לבעל עניין אישי במסגרת עסקת צים והחברה לישראל.
כספי, המייצג את החברה לישראל שבשליטת סמי ועידן עופר, לא לבד. עורכי דין שונים, המתמחים בדיני חברות ודיני רשות ניירות ערך, מתנגדים גם הם נחרצות להחלטת הרשות לנקוט בפרשנות מרחיבה בנוגע להגדרה של בעל עניין אישי. בכירים בתחום ביקשו אתמול להבהיר כי מעצם היותנו מדינה קטנה, שבה רוב החברות קשורות זו בזו בצורה זו או אחרת, סוגיית העניין האישי צריכה להישקל בזהירות.
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
"אם מסווגים חצי מהגופים המוסדיים הגדולים ביותר כבעלי עניין, זה אומר שמשהו השתבש", אומר עו"ד נועם שרון, מנהל תחום שוק ההון במשרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, ברנדויין ושות'. "הרשות אומרת למוסדיים: אתם מחזיקים איגרות חוב, ולכן אתם מעדיפים את היציבות הפיננסית של צים על פני האינטרסים שלכם כבעלי מניות בחברה לישראל. אולם, לא בשביל זה כתבו את הפרק על עסקאות בעלי עניין בחוק החברות. כתבו אותו כדי למנוע שימוש לרעה בכוח של בעלי שליטה".
שרון טוען שצריך לתת לחברות לנהל את ענייניהן. "החוק מחייב בעל מניות להצביע באסיפה ולהצהיר אם יש לו עניין אישי. זה דבר שצריך להשאיר לשיקול דעתו ועדיף שלא תהיה כפייה בנושא", הוסיף.
כספי מחזק את הדברים. "מאז פסק הדין של בית המשפט המחוזי בעניין שלמה אייזנברג (שניתן בשנת 2003 - ה"ק) הרשות נתנה, לטעמי, פרשנות מרחיבה לגבי הסוגיה של עניין אישי. אני סבור שהקצנה בכל הקשור להגדרת עניין אישי עלולה להביא את שוק ההון לקיבעון. אני לא רואה שום הצדקה לכך שההצבעה של בנק לאומי באסיפות הכלליות של החברה לישראל מוגדרת כהצבעה של בעל עניין אישי רק בגלל העובדה שהבנק מעניק אשראי לקבוצת החברה לישראל. צריך תמיד לזכור שהגורמים המופקדים על מתן אשראי אינם הגורמים המופקדים על המניות שהבנק מחזיק בתאגידים שונים, ולא מופקדים על דרך ההצבעה של הבנק באסיפות הכלליות בחברות בהן הוא מחזיק. קל וחומר לגבי ההחלטה לראות בגוף מוסדי בעל עניין אישי רק בגלל העובדה שהוא מחזיק גם באג"ח של צים", אומר כספי.
לטענתו של כספי, העניין נתון לשיקול דעת. "יש לתת קרדיט לאנשים שמצביעים באורח מקצועי ולפי שיקול דעתם. בדוגמה של צים יש לברך את החברה לישראל על כך שהיא נכונה בעתות משבר של ענף הספנות בעולם כולו לסייע לצים".
"איפה הגבול?!"
כספי מסרב לקבל את ההנחה שבעל מניות בחברה לישראל יצביע בדרך מסוימת בגלל האינטרס שיש לו כמחזיק באיגרות חוב של צים. לחיזוק דבריו הוא גם מזכיר שהזרמת ההון לצים היא רק חלק מתוכנית ההסדר הכוללת שתגובש לגבי החברה.
מדוע בחרה הרשות דווקא בעיתוי הזה לבדוק את החברה לישראל?
"כפי שאמרתי, העמדה של הרשות היא עמדה עקבית מאז פסק הדין שניתן בעניינו של שלמה אייזנברג. אני לא סבור שיש כאן ניסיון לפגוע דווקא בחברה לישראל. צריך להעריך את הרשות ואת מאמציה ליצור שוק הון משוקלל ושקוף. עם זאת, אני סבור שהרשות חייבת להיות קשובה לעמדות שונות ומנוגדות", אומר כספי.
עו"ד יורם ראב"ד, שותף בכיר במשרד עורכי הדין ראב"ד, מגריזו, בנקל, להב ושות', סבור גם הוא כי רשות ניירות ערך הלכה רחוק מדי. "זה זמן מה הרשות מרחיבה את נושא העניין האישי. בעיניי הם הולכים רחוק מדי. אנו נמצאים בשלב שהגיע זמנו של המחוקק לומר את דעתו ולשים גבולות ברורים. אנחנו בשלב שגם אם יש לך קשר עסקי קלוש, אתה עלול למצוא את עצמך במצב שבהצבעה תסווג כבעל עניין אישי וקולך לא ייספר", אומר ראב"ד.
"אני מבין מה הרשות אומרת, אבל השאלה היא איפה הגבול? לדעתי, צריך לשים גבולות ברורים. אי אפשר לומר בצורה קטגורית שלכל אחד יש עניין אישי מבלי להחשיב את הכסף המדובר ואת החלק היחסי בסכום שמאושר", הוסיף.
לעומת כספי וראב"ד, מי שדווקא מצדיק את עמדת הרשות הוא עו"ד מישל אוחיון, המתמחה בדיני החברות ושוק ההון. אוחיון מספר כי אתמול הגיע לאסיפה של חברת אלקטרה נדל"ן, שעושה פיצול במבנה הארגוני והופכת מחברה־בת של אלקטרה לחברה־אחות שלה.
שאלה של אינטרס
"לצורך פעולה זו, כך לפי הגדרת חוק החברות, עשינו הסדר לפיו יהיו אסיפות נפרדות של בעלי אינטרסים. קבענו שיקוימו אסיפות מיוחדות, שבהן יהיה ברור שבעל מניות בחברה לא יוכל לשבת באסיפות של בעלי האג"ח של החברה, ולהפך", מסביר אוחיון.
"ברמה העקרונית אני חושב שהעמדה של הרשות נכונה. רציונלית יש פה קונפליקט מובנה: סיטואציה של בעל מניות שהוא גם מחזיק באג"ח של החברה־הבת. כבעל מניות הוא לא אמור לאשר את הזרמת ההון, וכבעל אג"ח הוא מאוד רוצה שההזרמה תקרה. אלא שמה שצריך לבחון בסיטואציה כזאת זה את שאלת המהותיות. צריך לבדוק מה גודל החוב שמחזיק אותו הגוף, ומנגד מה היקף אחזקתו במניות של החברה.
"את שני הנתונים הללו צריך להצליב, שכן לא כל חוב, בכל סכום, הופך את בעל המניות לבעל עניין. עם זאת, במקרה הספציפי הזה של החברה לישראל וצים, לפי הנתונים בעיתון נראה שמדובר בגופים המחזיקים חוב לא קטן של החברה. לכן מדובר כאן במקרה בעייתי. השאלה הופכת להיות שאלת האינטרס, ובסיטואציה הזאת ישנם אינטרסים לא מבוטלים", אומר אוחיון.
