בלעדי: מלך ההימורים יגאל זילכה מדבר: "חזרתי לארץ כדי שיידעו שיש בעל בית בקווינקו"

"אני לא מכיר אף אמא יהודייה שאומרת לבן שלה: כשתגדל, אני רוצה שתלך לעסוק בתחום ההימורים. לא הגעתי לבתי הקזינו כי ההורים רצו שאלך לעסוק בזה. זה לא כמו להיות רופא או עורך דין - מקצועות שפונים אליהם כי ההורים כיוונו לשם", כך אומר יגאל זילכה, בעל השליטה בקווינקו, בראיון בלעדי וראשון בעיתונות הישראלית.

גם היום - כשהוא מחזיק ב־59% ממניות חברת בתי הקזינו קווינקו, הנסחרת במדד ת"א־100 בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של 622 מיליון שקל - זילכה חש כי הוריו היו מרוצים יותר אילו היה בוחר בתחום פעילות אחר. אולי משום כך הוא עצמו נמנע מלהמר, ולמעשה, שלא כמו טייקוני בתי קזינו אחרים, זילכה הגיע לענף בכלל במקרה.

לאחר שהשתחרר מהצבא, עבר זילכה לגור בג'רסי סיטי בניו יורק כדי לנסות את מזלו באמריקה. יחד עם כמה חברים הקים בשנת 1988 חנות קטנה שמכרה כל מיני מציאות. כשחברים של זילכה היו מגיעים מהארץ לבקר בארצות הברית, היו מבקשים ממנו שייקח אותם לסיבוב, להכיר את האזור. באותה תקופה בתי הקזינו לא היו נגישים כל כך לישראלים כפי שהם כיום, ולכן אחת האטרקציות המרכזיות בחו"ל היתה ביקור בבתי הקזינו של ארה"ב.

יגאל זילכה

לאחר כמה ביקורים כאלה בבתי הקזינו באטלנטיק סיטי, כל פעם עם חברים אחרים, זיהה מנהל שיווק של אחד מבתי הקזינו את הפוטנציאל המסחרי שטמון בלקוח הישראלי הצעיר. באחד הביקורים הוא ניגש אל זילכה ואמר: "תשמע, אני רואה שאתה מביא לפה לא מעט חברים, ואני רוצה להציע לך הצעה: תביא את החברים שלך רק לקזינו שלנו ובתמורה תקבל סוויטות יפות פה במלון, ארוחות, כרטיסי טיסה ואחוזים מהרווח שהקזינו יירשום על המהמרים שיתלוו אליך".

זילכה נענה להצעה ובתוך כמה חודשים עסקי התיירות שלו עם הקזינו הניבו הכנסה גבוהה מעסקי חנות המציאות. ואכן, בתוך זמן קצר החליט זילכה לסגור את החנות והתחיל לארגן קבוצות מהמזרח התיכון (בעיקר מישראל ומטורקיה) שיבואו לקזינו. השלב הבא היה חתימה על הסכמים דומים עם בתי קזינו נוספים בלאס וגאס ובאיים הקריביים. פעילות זו הכניסה לזילכה הרבה מאוד כסף, ועד מהרה החליט לעשות את הצעד הראשון בדרך להקמת אימפריה משלו - פתיחת קזינו בבעלותו.

הקזינו הראשון הוקם בקפריסין הטורקית (בינתיים הוא כבר נסגר). בהמשך הקים קזינו בהונגריה בשותפות עם משפחת בליליוס, ששיווקה רכבי מרצדס בישראל באמצעות סוכנות אוטו חן. שותפות זו נמשכה עד לפני כמה שנים, כאשר פג רישיונם של השותפים להפעיל קזינו במקום, והבניין הפך לאולם אירועים.

לאחר פתיחת הקזינו בהונגריה פנה זילכה לרומניה, שהיוותה אז יעד אטרקטיבי לעסקי ההימורים בשל הרגולציה המתירנית בתחום. באותה עת בדיוק תכנן יזם הנדל"ן פרדי רובינסון להקים מלון ברומניה. רובינסון יכול היה לקבל רישיון להפעיל קזינו במלון המתוכנן, ולצורך כך ביקש מרואה החשבון שלו, יאיר קרני, שימצא אדם שמכיר את עסקי הקזינו.

קרני, שהכיר את פעילותו של זילכה, הציע לחבר בין השניים. בסופו של דבר, הפרויקט המשותף לא יצא לפועל, אולם בין השניים נרקמה מערכת יחסית עסקית וחברית הדוקה, והם פתחו ביחד קזינו אחר ברומניה באופן פרטי. מאז, כל מה שהשניים עשו - הם עשו ביחד.

אולם, לפני שמונה שנים החלה האידיליה הזאת להתפרק. זילכה הבחין שבפעילויות שהחזיק בשותפות עם רובינסון, עסקי הקזינו הניבו את מרבית הרווחים, ואילו עסקי הנדל"ן (עליהם היה אחראי רובינסון) החלו להראות סימני דימום קשים. רובינסון וזילכה החזיקו במשותף בחברת רסידו תיירות ופיתוח, שתחתיה רוכזו עסקי הנדל"ן והקזינו המשותפים. כאשר זילכה הריח את הסכנה, הוא ביקש למכור את עסקי הנדל"ן, אלא ששותפו סבר אחרת.

"תחום הבנייה קרוב מאוד ללבו של פרדי. הוא בא מהשטח. הוא איש של פיתוח, של בנייה - תחום שתמיד אהב. אבל פרדי לא יודע לנהל, והוא גם לא איש עסקים. פרדי הצליח כי כאשר מישהו אחר הוביל את הפעילות עבורו. אבל כל היתר, כל תחום הנדל"ן, פשוט גרם לו להפסדים עצומים של כסף. גם בשנים הטובות שכולם עשו כסף מתחום הנדל"ן - פרדי לא עשה כסף", אומר זילכה על שותפו לשעבר.

"אמרתי לפרדי: 'אותי לא מעניין יותר תחום הנדל"ן'. ביני לבין עצמי אמרתי שכל עוד ההשקעות בנדל"ן היו בהון עצמי — אולי נרוויח קצת, אולי נפסיד קצת. בכל מקרה, זה לא יכול להוות סכנה לחברה", הוא אומר. "אבל, בגלל שמבנה החברות כרך את עסקי הקזינו והנדל"ן תחת אותה קורת גג, אם קרה משהו בעסקי נדל"ן, הדבר היה מעיב גם על האחזקות שלי בעסקי הקזינו".

"באותה תקופה היו לנו עשרות מיליונים במזומן בקופה. אמרתי לפרדי: 'אם אתה רוצה שנמשיך ביחד - בוא נממש את תחום הנדל"ן'. הרגשתי שמיצית את עצמי בתחום הזה, ואמרתי לו את זה. 'פרדי, מצבנו הכלכלי טוב היום, בוא נממש את כל הפעילויות האחרות ונתמקד רק בתחום הקזינו, שבו אנחנו עושים כסף'. אבל, פרדי אמר לי לא. 'התחום הזה עוד יצמיח לנו הרבה כסף', הבטיח. עניתי לו: 'אם אתה כל כך מאמין בנדל"ן - בוא תרכוש אותו ממני'. וככה, בלחיצת יד, סיכמנו עסקה".

מטוס נוסעים מדגם ג'מבולינו שבבעלות קווינקו

וכך אכן היה. השניים הפרידו בין העסקים - כאשר בעסקי הקזינו השותפות נשמרה. "סיכמנו שהתשלום עבור חלקי בנדל"ן ישולם באמצעות ההכנסות מתחום הגיימינג ביוון, כלומר פרדי לא היה צריך לשלם במזומן, אלא התשלום היה אמור לבוא מחלקו באחזקות שלנו בתחום הגיימינג. בעצם לקחתי את האחזקות שלי (50%) בתחום הקזינו, שהוחזקו תחת רסידו תיירות ופיתוח, והעברתי אותן לקווינקו. פשוט פיצלנו את האחזקות", אומר זילכה.

פרדי היה צריך כסף

"לאחר העסקה, פרדי החזיק בכל פעילות הנדל"ן ו־50% מפעילות הקזינו, ואני החזקתי ב־50% הנותרים. במקביל, אני ופרדי החזקנו גם בפעילות פרטית ברומניה: קזינו מצליח ועוד פעילויות שהוחזקו תחת חברת KOLAL, שאותה רכשנו בהפרטה מממשלת רומניה. באותה תקופה היה לנו גם בנק: Eurom Bank", הוא מספר.

"אבל למרות כל הפעילויות, כל הזמן הזכרתי לפרדי שאני רוצה להיות ממוקד, ורוצה לחיות בשלווה בלונדון. לא רציתי את כל הפעילויות האלו. כשבנק לאומי החל ב־2005 לנהל עם פרדי מגעים לרכישת Eurom Bank, פרדי אמר לי: 'אחר כל השנים שרצית לצאת - הנה, עכשיו יש לנו הזדמנות'. ואז התחלנו להפריד גם את שאר הפעילויות הפרטיות שלנו, שאינן עסקי קזינו".

בדיעבד, הסתבר כי זילכה אכן צדק. הפעילויות האחרות לא הצדיקו את עצמן מבחינה כלכלית ומצבו הפיננסי של רובינסון רק הורע. "יום אחד, לפני שלוש שנים, בא אליי פרדי ואמר: 'אני נמצא במצוקה, אתה חייב לעזור לי. בוא ננפיק את חברת הקזינו - רסידו תיירות ופיתוח'. רסידו הוחזקה באותה תקופה על ידי קווינקו ועל ידי שחר המילניום, החברה־הבת של מילומור. הסיבה שמילומור העבירה אחזקות ברסידו לשחר המילניום היא שהמשקיעים תמחרו את מילומור בחסר. על ידי הפרדתן ניסה פרדי ליצור ערך לפעילות הנדל"ן במילומור", מספר זילכה.

"אבל פרדי היה צריך כסף, כבר למחר בבוקר. זה לא שהוא היה צריך את הכסף באופן כללי - הוא באמת היה רגע לפני משבר קשה מאוד. הצעתי לו שאקנה ממנו היום את מניותיו בחברת הקזינו, לפי שווי שנקבע בינינו, ומאוחר יותר נלך להנפקה. אם נצליח להנפיק, נתחשבן על ההפרש. כלומר, אם השווי של החברה בהנפקה יהיה גבוה מהשווי שנקבע בינינו, אני אשלם לו את ההפרש פחות 15% עבור הוצאות שקשורות בהנפקה, שאותם אני שילמתי".

צילום: shutterstock

וכך היה. זילכה רכש את המניות של החברה־הבת של מילומור, שחר המילניום. לימים, ההנפקה הצליחה והחברה גייסה לפי שווי שיא של 505 מיליון יורו. היום נסחרת החברה בפחות מ־100 מיליון יורו. "במהלך הזה הזה פרדי גייס המון כסף. הוא עשה אקזיט בשיא של השיא. אחרי זה, הוא המשיך למכור לי מניות שלו ב־QLI (מניות שהוא קיבל כתוצאה מהכנסת הקזינו ברומניה לתוך QLI - ס"א). כלומר, גם אחרי ההנפקה, אחרי כל הכסף שהוא לקח - הוא המשיך לדמם. קשה היה להבין את זה", הוא אומר.

לאחר שהצליח איכשהו להתגלגל בשנים האחרונות, תוך פנייה לכל מקור מימון אפשרי, הגיעו בספטמבר האחרון רובינסון ומילומור שבשליטתו לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בשל חובות של 900 מיליון שקל ביקש רובינסון להגן על עצמו מפני הנושים, והגיש בקשה להקפאת הליכים.

"החוב של רובינסון כלפיי נאמד כיום בכ־7 מיליון דולר", אומר זילכה. "בגין חוב זה רובינסון שעבד לי את אחזקותיו (6.5%) ב־QLI, ואת ההכנסות מבתי הקזינו שלנו בצפון אפריקה". רובינסון טוען היום כי הסכמים האלה לא תקפים.

"לאורך השנים אני הייתי זה שטיפל בעסק שהכניס כסף, אבל פרדי הרגיש שבגלל הלכנו דרך כל כך ארוכה ביחד מה זה כל ההפרדה הזאת בין כסף שלי לכסף שלך? מה זה משנה אם נפרדנו? אם מכרתי לו או קניתי ממנו? מה זה משנה? מבחינתו לא היה לכל אלה שום משמעות", הוסיף.

זילכה חוזר לארץ

בחודשים האחרונים נראה כי חל זעזוע ניהולי בחברת קווינקו ובחברה־הבת QLI, כשהנהלת החברה התחלפה פעמיים בתוך כמה חודשים והדירקטורים שלחו מכתבים חריפים ליו"ר החברה.

כך, למשל, בחודש מאי הדירקטור לשעבר ב־QLI, פרדי רובינסון, שלח מכתב שבו העלה טענות קשות הנוגעות לדרך שבה מנהלת QLI את עסקיה, וביקר את החלטת החברה שלא המליצה על מינויו מחדש למועצת המנהלים. למחרת היום דירקטור נוסף התפטר מתפקידו, תוך שליחת מכתב חריף על אופן התנהלות החברה וציין כי התפטרותו נבעה מדרישתו של זילכה.

על רקע זעזועים ניהוליים אלו ואחרים החליט זילכה לחזור בימים אלו לארץ (לאחר שנים שבהן חי בלונדון), והוא כבר התמקם עם משפחתו בדירתם ברמת אביב. "לפני שש וחצי שנים, כשחתמתי על הסכם המכירה של פעילות הנדל"ן של רסידו, עזבתי לאנגליה", הוא מספר. "עכשיו אני חוזר לכאן, כדי להיות קרוב לעסקים שלי. החלטתי להיות יותר מעורב ולבוא במגע עם כל מי שקשור בפעילות החברה. רציתי ששוק ההון יידע שיש פה בעל הבית. שאם מישהו צריך אותי, הוא יכול להשיג אותי ברגע".

באוקטובר 2008 מונה אורי בן ארי לתפקיד מנכ"ל קווינקו במקום המנכ"ל הקודם, דרור מיזריץ, שכיהן בתפקיד מאז אוגוסט 2004.

"ההחלטה להחליף מנכ"ל לא היתה דרמטית. זה היה לאחר שנים רבות, וההחלפה נעשתה באופן מתוכנן ומסודר. דרור כיהן חמש וחצי שנים בתפקיד לאחר ששימש כסמנכ"ל הכספים של החברה. בזמן כהונתו הוא הנפיק את החברה ועשה עבודה נפלאה. בהסכמה, בגלל הצורך להתרחב, חיפשנו מנכ"ל שיתאים לאסטרטגיה ומינינו את אורי בן ארי". אלא שבן ארי לא שרד בתפקיד לאורך זמן והוחלף על ידי רון בארי.

פרדי רובינסון. שותף

"החיבור מול שוק ההון והעמידה מול המשקיעים לא היו התחומים החזקים של אורי בן ארי. כולם אמרו לי" 'תשמע, יגאל, אתה עושה החלפות מהירות - זה לא נראה טוב'. אבל מה לעשות, שזה היה הדבר הנכון לעשות. בגלל שזה נראה לא טוב אז לא נעשה?! אני לא חושב שאורי בן ארי היה איש לא טוב. אני חושב שהוא לא שירת את צורכי החברה. אני חלילה לא מאשים אותו, פשוט המציאות הכלכלית השתנתה ונאלצנו לשנות אסטרטגיה. כשחשבתי שזה הדבר הנכון לעשות, עשיתי את זה", אומר זילכה.

אולם, במחשבה לאחור זילכה מבין היום כי החלפת שני המנכ"לים בקווינקו בתוך חצי שנה נראתה רע מבחוץ. אבל, לדבריו, "אם יש דבר אחד שאני לא מפחד לעשות זה לקבל החלטות, גם כשהן נראות באותו זמן קשות, ולא סקסיות. אני מסכים היום שמבחוץ זה לא נראה היה טוב, אבל מצד שני, כשאתה חושב שזה הדבר הנכון לעשות - צריך לקבל החלטה. קודם כל, אני רואה את טובת החברה ולא איך שזה ייראה. לאורך השנים גם הוכחתי את זה".

זילכה מפנים שיש בעיה מול שוק ההון

סיבה נוספת להחליף את בן ארי היתה שינוי האסטרטגי שנקטה החברה לפני שנה וחצי. "מגמת החברה היתה להתרחב ולצורך כך רכשנו נדל"ן. במקביל, חיפשנו מנכ"ל שיעסוק בכל נושא המיתוג של החברה סביב ההתרחבות. ליבת העסקים שלנו היא הקמת עסקים מאפס. אבל, היום לבנות פרויקט משלב אפס זו השקעה לא משתלמת, וזאת מכיוון שיש אפשרויות לרכוש פעילויות קיימות במחירים הרבה יותר אטרקטיביים. זו היתה למעשה הסיבה לשינוי האסטרטגיה", אומר זילכה.

"כמו כן, עקב השינויים בעולם החלטנו להקפיא את כל הקמת הפרויקטים ולהתמקד במיצוב העסקים הקיימים. בתוך כך בחנו גם מיזוגים ורכישות של חברות אחרות. לכן החלפנו את המנכ"ל הטרי אורי בן ארי ברון בארי, בנקאי השקעות, שהמומחיות שלו היא מיזוגים, רכישות, הנפקות וגיוסי כספים".

"במקור חשבנו שהאסטרטגיה תהיה שונה ואורי בן ארי היה יותר איש הקמה ושל פיתוח. הוא לא איש פיננסים. באיזשהו מקום זה לא עבד. הוא לא ענה על הצרכים של החברה. ברגע שגילינו שהאסטרטגיה השתנתה מבחינת החברה, היינו צריכים איש פיננסים, מישהו שיודע לתפור עסקאות".

"עם בארי יש לי היכרות ארוכת שנים. הוא הוביל את ההנפקה בלונדון, הוא מכיר את החברה".

לצד החלפת המנכ"לים התחלף גם סמנכ"ל הכספים. "כיום שוקלת קווינקו אפשרויות שונות, בין היתר מיזוג עם החברה־הבת QLI", הוא מגלה. "קווינקו טרם קיבלה כל החלטה אופרטיבית באשר למיזוג שכזה, והדבר כמובן כפוף לבדיקות משפטיות וכלכליות. המסחר בלונדון במניות QLI סובל מהיעדר סחירות וזה משפיע על מחיר המניה, מה שמשפיע על מחיר המניה בתל אביב. אני חושב שאם מהלך שכזה יצא לפועל החברה תקבל יותר נפח וזה יועיל לה".

למרות המהלכים שזילכה מתכנן והאופטימיות הרבה שהוא משדר, מניות הקבוצה נפגעו לא מעט: מניית QLI נפלה בכ־80% מאז הנפקת החברה ביולי 2007 וקווינקו איבדה 60% מערכה מאז השיא באוקטובר 2007.

"אין לנו חובות לבעלי האג"ח ואין לנו חובות גדולים למערכת הבנקאית", הוא אומר. עם זאת, לאחרונה זילכה העמיד בעצמו ערבות לחברה בהיקף של 50 מיליון שקל לטובת אשראי שבכוונתה ליטול מהמערכת הבנקאית. בינתיים, הוא מעדיף להתרכז בצעצוע החדש שרכש לטובת המהמרים הכבדים של קווינקו. "רכשנו לאחרונה מטוס מנהלים תמורת 3 מיליון יורו. כבר בחודש הבא הוא יתחיל לפעול. במקור היה זה מטוס שהיו בו 130 מקומות, אך הוא הוסב למטוס עם 34 מקומות בלבד. זה מטוס יפהפה", הוא אומר בעיניים בורקות.

תגובתו של רובינסון: "הקזינו הצליח בזכותי"

פרדי רובינסון הגיב לטענות יגאל זילכה: "לפני שש וחצי שנים ביקש יגאל זילכה לעבור להתגורר בלונדון מסיבותיו שלו. על הרקע הזה הוא רצה להתנתק מהפעילות בישראל שכללה את תחום הנדל"ן. הטענה שהוא ביקש למכור את פעילות הנדל"ן בגלל ההפסדים או המינוף אינה נכונה. החברה שלנו היתה ממונפת כמו כל חברה אחרת. שילמתי לו את כל מה שהוא השקיע עבור חלקו בחברה. זילכה קיבל את מלוא הכסף".

רובינסון מוסיף: "אני הקמתי את פעילות הקזינו ולכן ההצלחה היא גם בזכותי. אנחנו שותפים כבר 15 שנה וחשבתי שבתור אחד מהמייסדים היה מגיע לי יחס אחר. זאת הסיבה שהתפטרתי מהדירקטוריון.

"הנפקת QLI לא היתה לבקשתי אלא היתה טובה לשני הצדדים. אני חולק על טענות זילכה כי אני חייב לו כספים. לדעתי הוא זה שחייב לי. אולם מדובר בהתחשבנויות בפעילויות הפרטיות שלנו - כך שזה ביני לבינו".