ניתוח כלכליסט: דרוש מנכ"ל לשיקום תדמית

אומרים שגיל וניסיון הם יתרון, אלא שבמקרה של בית ההשקעות אנליסט, שבבעלותם של שמואל לב ואהוד שילוני, שני מנהלי ההשקעות המוכשרים למדו מהמשבר של 2008 שעולם ההשקעות של היום לא דומה לזה שהיה ב־1985, כשייסדו את בית ההשקעות.

הציפיות שלא מומשו

בסוף מאי השנה,

חלק מהתיקון בשווקים יביא לכך שהתשואות בעתיד יוכיחו שגם אם במשך תקופה ספציפית עברנו באור אדום, לאורך זמן הפעולות הנכונות שלנו יהיו משמעותיות יותר, וזה יתבטא בהחזרת המוניטין לקדמותו. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו להביא תשואות הגיוניות בסיכון סביר, מעבר לזה אין לנו נוסחת קסם. אנחנו משתדלים לדבר פחות ולעשות יותר".

בעוד שלבית ההשקעות הוותיק מותג חזק יחסית בתחומו, שילוני ולב החליטו להתמקד בפלח מסוים של קהל ולהציג את בית ההשקעות כסוג של "בוטיק". הם לא ניסו להתחרות במגרש של בתי ההשקעות הגדולים, אך גם במגרש הביתי - בתי ההשקעות המתמחים והקטנים - כוחו של אנליסט נחלש.

כתבות נוספות בניתוח כלכליסט:

מיטב: דרוש מנכ"ל מומחה למיזוגים

כלל פיננסים: דרוש מנכ"ל עם יכולת לפטר 20% מהעובדים

הטעויות שנעשו:

הבעיה התדמיתית

2008 היתה שנה קשה לכל בתי ההשקעות, אך לבית ההשקעות אנליסט היא הסבה מכה אנושה. דווקא בשנה כמו זו, שבה הניסיון משחק תפקיד מרכזי, היו צריכים הצמד לב ושילוני לזהות את הבועה המאיימת להתפוצץ, ולנהל את השקעותיהם בהתאם. אלא שלא זו בלבד שהשניים לא זיהו את המגמה, הם הגדילו לעשות ונותרו עם פוזיציות גדולות בתחום האג"ח הקונצרניות והמניות.

התוצאה היתה הרסנית, ואנליסט מחק למשקיעי קרנות ההשתלמות וקופות הגמל שלו כ־32% בממוצע מההשקעה, תוך שהוא מככב בתחתית רשימת התשואות לשנת 2008.

גם התדמית "הנקייה" שהוצמדה לבית ההשקעות הקטן נפגמה כשהחליט לפתוח חברת חיתום משל עצמו בראשותו של מאיר דלל. פעילות החיתום נחשבת לכזו שמייצרת ניגודי אינטרסים מובנים, ובסופו של דבר פוגעת בלקוחות. בכל בית השקעות כבר יודעים לדקלם את עקרון ההפרדה המוחלטת, אך מי שנמצא מספיק שנים בשוק ההון יודע שהתחמקות מניגוד עניינים שכזה היא משימה בלתי אפשרית.

פספוס טרנדים

באנליסט פספסו את המגמות בשוק ההון הישראלי. עולם ההשקעות עבר מזמן מהמגרש של ההשקעות למגרש השיווקי. מי שמצליח להגיע לשולחנו של היועץ בבנקים הוא זה שמנצח. זה עצוב אך זו בהחלט המגמה. מרבית בתי ההשקעות הפנימו זאת והפכו להיות ממוקדי שיווק. במילים אחרות, המנכ"לים של בתי ההשקעות נהפכו למיני־סלבס, תמונותיהם מעטרות את העיתונות הכלכלית יום יום, הם מפיקים חומר ייעודי ליועצי ההשקעות, משתתפים בוועידות כלכליות ומשמרים את המותג. באנליסט החליטו שלא להיצמד לטרנד, וללא ספק נפגעו מכך.

טרנד נוסף שאליו החליטו באנליסט שלא להיכנס הוא הקרנות הכספיות, אך מוקדם עדיין להחליט אם החלטה זו היתה נכונה, שכן הקרנות הכספיות עדיין לא מכסות את עצמן במרבית הגופים, בגלל דמי הניהול הנמוכים שהן גובות. באנליסט החליטו לדלג גם מעל מגמת הורדת דמי הניהול בקרנות הנאמנות; אך אם המגמה בענף קרנות הנאמנות היתה הורדה של דמי הניהול לרמה של כ־1.8%, הרי שבבית ההשקעות בחרו להיוותר עם ממוצע דמי ניהול מהגבוהים בענף.

התלות בקרנות נאמנות

הדו"חות הכספיים של בית ההשקעות חושפים עד כמה אנליסט תלוי בשני תחומים: קרנות נאמנות וקופות גמל. כשאלו נפגעים, הפגיעה בבית ההשקעות היא הרסנית.

ההכנסות מניהול קרנות נאמנות הן מרכיב מרכזי בהכנסות של אנליסט - כמעט 50% מהכנסות הרבעון הראשון של 2009, וכשההכנסות מניהול קרנות נאמנות ירדו ברבעון הראשון של 2009 ב־64% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ההשפעה משמעותית.

בעוד ממוצע היקף הנכסים בקרנות הנאמנות של אנליסט ב־2007 היה 4.2 מיליארד שקל, ב־2008 המספר כבר היה 2.4 מיליארד שקל ובמאי 2009 1.6 מיליארד שקל בלבד - מה שהחזיר אותו כארבע שנים לאחור מבחינת היקף הנכסים. גם פעילות קופות הגמל של אנליסט מהווה כמעט 48% מהכנסותיו, והוא הציג ירידה של 40% בהכנסות הרבעון הראשון של 2009 לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הסיבה: פדיונות וירידה בהיקף הנכסים בגלל תשואות השוק.

לאן הולכים מכאן?

לתפקיד מנכ"ל בית ההשקעות ייכנס ב־19 ביולי 2009 איציק שנידובסקי, לאחר כעשר שנות עבודה במיטב. הוא יצטרך להפעיל את מחלקת השיווק של אנליסט, שאמורה לשפר את התדמית השלילית, ו"לשחרר" את הבעלים, שמואל לב ואהוד שילוני, להתעסקות עם מה שהם באמת אוהבים ויודעים לעשות - ניהול השקעות. איציק שנידובסקי חגג ביוני השנה את יום הולדתו ה־40. שנידובסקי מגיע לאנליסט לאחר עשר שנות ניסיון בבית ההשקעות מיטב, שבהן כיהן בין היתר כמשנה למנכ"ל וכסמנכ"ל שיווק.

שנידובסקי היה אמור להתמנות למנכ"ל משותף של הגוף הממוזג מיטב וגאון לאחר השלמת המיזוג עם גאון, אך לבסוף שנידובסקי החליט לפנות לתפקיד אחר - מנכ"ל בית ההשקעות אנליסט. 

תמורת 42 אלף שקל בחודש, תגמול מבוסס רווחים ואופציות בשווי של כ־2.3 מיליון שקל, יצטרך שנידובסקי לשווק, למכור ולפעול לשינוי התדמית של בית ההשקעות.

אלא שסמנכ"ל שיווק אינו מנכ"ל, ולא בטוח שהדנ"א של אנליסט בכלל, ושל לב ושילוני בפרט, יכשיר את הקרקע להצלחתו של שנידובסקי.

מצד אחד יצטרך שנידובסקי לשים את אנליסט על מפת היועצים בבנקים, שהם אלה שקובעים את הטון, ולהחזיר את ההילה של מנהלי ההשקעות הוותיקים לב ושילוני, תוך רכיבה על תשואות 2009, כאשר אנליסט מוביל את טבלאות התשואות של השנה.

הצלחתו של שנידובסקי בתפקיד תלויה לא מעט ביכולתו לגייס את בעלי השליטה הדומיננטיים למשימה לשיקום התדמית.

משימה שכזו תדרוש מבית ההשקעות להשקיע משאבים רבים, שלא בטוח שיוקצו לו לשם כך על ידי בעלי השליטה, המאמינים בעולם ניהול שבו מחלקת ההשקעות היא זו שבמרכז. למרות התשואות השליליות של אנליסט ב־2008 יוכל שנידובסקי למנף את התשואות הגבוהות שזו ייצרה מאז תחילת 2009, תוצר של האומץ שגילו שילוני ולב כשהחליטו שלא לחסל את הפוזיציות המנייתיות והקונצרניות, למרות ההפסדים הכבדים שנרשמו.

כך או כך, שנידובסקי מקבל בפעם הראשונה את המפתחות לבית ההשקעות. מבחינתו זהו מבחן גדול בדרך לעוד תפקיד בשוק ההון. מבחינת בית ההשקעות זה עניין קיומי.