נתניהו על התפטרות בלינקוב: אדם יכול לקבל החלטה או לפרוש

במהלך תדריך כתבים בנושא התקציב התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו להתפטרותו של ראש אגף התקציבים באוצר, רם בלינקוב. "יכולים להיות חילוקי דעות, ואפילו דרושים חילוקי דעות. יש מתח הכרחי בדרגים המקצועיים. אבל בסופו של דבר המנהיגות צריכה לקבל החלטה מאוזנת, שאותה קיבלתי. אני אתן דוגמא. ראש אגף התקציבים היוצא ביקש שנקצץ 5 מיליארד שקל בביטחון. בפועל שר הביטחון הסכים להפחתה של 1.5 מיליארד שקל. יש פער גדול בין המספרים הללו. אני חושב שבעת הזו קיצוץ של 5 מיליארד שקל הוא דבר שאיננו נכון לעשותו מבחינת הצרכים הלאומיים של ישראל. האחריות היא עלי ועל הממשלה. עם כל הכבוד, יכולים לחלוק על זה. בצד של הכלכלה, היה טוב יותר אם היינו מפחיתים את תקציב הביטחון ב-5 מיליארד שקל. אבל זה לא הצד היחידי של המשוואה. יכול אדם לקבל את ההחלטה, או לא לקבל את ההחלטה ולפרוש. אלה שתי אפשרויות נורמטיביות. אני מקבל את ההחלטה שלו".

מסמך בלינקוב: האחריות לתקציב ולמשק מחייבת אותי להתפטר "במצב שנוצר, בו מובאת בפני הממשלה 'עסקת חבילה' הטומנת בחובה היבטים תקציביים ומשקיים רבים שאינם מקובלים עלי, אינני יכול לקבל אחריות על תקציב המדינה ועל רקע זה אני מודיע לך על התפטרותי מהתפקיד", כתב בלינקוב במכתב ההתפטרות כתב כלכליסט לכתבה המלאה 

שר האוצר יובל שטייניץ התייחס גם הוא לנושא. "קיבלתי את התפטרותו של רם בלינקוב. זה לא נודע לי דווקא הבוקר. אני מאוד מעריך ומוקיר את מסירותו לתפקידו ואת מקצועיותו ואת תרומתו לאוצר. האוצר ממשיך הלאה בכוחות מחוזקים ויעמוד בכל המשימות והמטלות בדרך הטובה ביותר. רצונו של אדם כבודו. נדמה לי שבלינקוב בירך על התוכנית וחשב שהיא טובה. קיבלתי בצער את התפטרותו. הוא עשה עבודה קשה, ולפעמים כפוית טובה. בלינקוב צולם ללא ידיעתו. הוא הבהיר שהדברים לא כוונו כפי שהתפרשו והיועץ המשפטי לממשלה הבהיר בישיבת הממשלה שהדברים הוצאו לחלוטין מהקשרם". 

החשב הכללי באוצר דיבר היום בכנס שוק ההון בתל-אביב על התפטרותו של בלינקוב: "בנימה אישית, רם בלינקוב ואני היינו בעבר יריבים, אך יחד עם ירום אריאב עבדנו כצוות והחלטתו לעזוב את המשרד היא אבידה אישית. בעיקר כי אנו מאבדים חבר אמיץ, אחד האנשים ההגונים שאני מכיר שהיה מונע מאינטרס המדינה ולא מאינטרס אישי. האינטרס היחידים שהיו חשובים לו זה אינטרס המדינה.

צריך לשמר את הישגי רפורמת בכר

"הממשלה לא צריכה להלאים ולא צריכה לקחת את תפקידם של הבנקים. משאבים שלנו מוגבלים ותקציב המדינה מוגבל ולכן צריך למצוא מכפילי כח. לנצל את המנופים שיש במשק בשביל לייצר כח. חלק ממכפיל הכח הוא לקיחת סיכונים. הממשלה לא יודעת לקחת סיכונים לבד - מה שהביא לצמיחה משמעותית זה היה כוחות השוק.

"לכן, צריך לוודא שלא מפריעים לכוחות השוק. צריך לשמר את הישגי רפורמת בכר אשר הביאה דברים טובים מבחינת הריכוזיות; היא סייעה לשוק ההון שהיווה משקל נגד למערכת הבנקאית ואסור לקבור את זה. התערבות המדינה צריכה להיות מדודה, מושכלת וממוקדת וצריך להשתמש בזהירות בכלי ההתערבות.

הממשלה לא מחליפה את המערכת הבנקאית

"מספר תכניות שאת חלקם אנו כבר מפעילים היא ערבות מדינה לבנקים לגיוס הון משני עליון של 12 מיליארד שקלים. אנו רוצים לעודד את הבנקים להרחבת ההון לצורך מתן אשראי. הבנקים טרם השתמשו בה. הערבות תהיה ערבות מלאה בכדי שיהיה לבנקים קל להשתמש בה. בהגדלת הערבות אנו לא מחפשים להתערב בניהול הבנקים ובשיקול שלהם להעמדת האשראי. אנו לא נתערב בקבלת ההחלטות. לצערי הבנקים לא לקחו את הערבות. אני חושב שזו טעות מכיוון שמדובר בסיוע של הממשלה לגידול האשראי במשק. אני קורא להם לנצל את האשראי. זו מטרתנו ולא להתערב במה שקורה בבנקים.

"בקשר לאג"ח קונצרני, יצרנו מאסה קריטית 3 קרנות מנוף בהיקף של 4.5 מיליארד שקלים. יצרנו וודאות ולא תהיה מעורבות אחרת בשוק האגח הקונצרני. כעת שכללי המשחק ברורים - זה הזמן להסדרים.

"בקשר לקרן אשראי לעסקים קטנים. הממשלה לא מחליפה את המערכת הבנקאית. אלא באותן מקומות שהמערכת הבנקאית לא יכולה לתת בהם אשראי - אנו ניכנס. אין בירוקרטריה ממשלתית - יש גוף שמטפל בזה בצורה מהירה. מקבלים תשובות מהירות. אבל נכון, צריך להכין תכנית עסקית. וחלק החליטו לא להגיש. 50 עסקים בישראל קיבלו הלוואות. וזו תחילת הדרך. אין לי ספק שהקרנות ימשיכו לעבוד כמו שצריך.

"חבילת סיוע לייצוא – זה אחד הדברים הגדולים בהם אנו מתעסקים עכשיו. שותפות עם המבטחים המקומיים. פה נפעל במספר מישורים. נעשה עסקאות משולבות של טווח קצר וארוך. מתוך מטרה לעודד את הייצוא. ביטוח המשנה יעבוד בתוך פחות מחודש.

"תשתיות הם אחד הדבירם החשובים לממשלה. צריך לעשות חשיבה מחודשת לגבי ניהול הסיכונים ,אך זהו הנושא הבא בו אנו צריכים להתמקד".