בלעדי: שלי נרקיס נגד אלי רייפמן - הקרב עובר לביהמ"ש

מאבקו של שלי נרקיס לפירעון החוב של אלי רייפמן עובר השבוע לפסים משפטיים. ל"כלכליסט" נודע כי נרקיס מתכוון לממש את השיעבוד ולדרוש את מניות רייפמן באמבלייז (15%). פרקליטו של נרקיס, עו"ד ישי בית און, עתיד לפנות לבית המשפט המחוזי בתל אביב ולבקש את מימוש השיעבוד, וקשה להניח שרייפמן, שמעולם לא התכחש לחוב (בסך 20 מיליון דולר) ואף הצהיר כי נרקיס הוא "הבנק הטוב במדינה", יתנגד לבקשה. המשמעות: מלך השוק האפור יחזיק במישרין בכ־15% ממניות חברת ההייטק.

קיימת כמובן אפשרות אחרת, שרייפמן יצליח לארגן סכום כסף שיאפשר לו להחזיר את חובו לנרקיס. מדי יום שישי נוהג נוהג רייפמן לתת שיעור בקבלה, ול"כלכליסט" נודע כי ביום שישי האחרון הוא פנה לקהל מופתע שמנה מאות משתתפים ואמר: "יושבים כאן שני מכובדים מחדרה שמוכנים להעמיד עבורי את הסכום להחזר החוב לשלי נרקיס. הם מבקשים להישאר אנונימיים ולכן לא אציג אותם בפניכם". לפי הערכות, השניים אספו את רוב הסכום הדרוש.

מימין: ישי בר און, שלי נרקיס ואיתן אלדר, בישיבת בעלי המניות בלונדון בשבוע שעבר צילום: גולן חזני

אתמול סירב רייפמן להתייחס לדברים, ורק אמר: "אני כבר אמרתי שאחזיר את כל חובותיי, ובראשם החוב לנרקיס. אני עושה מאמצים גדולים להחזיר את החוב, אבל לא אתייחס לנושא. זה יהיה גמור רק כשהכסף יהיה בבנק. אתם לא מאמינים בי ולא מאמינים בחלומות".

גם 3,000 תלמידי הקבלה אספו עבורו כסף, והגיעו לכמה מיליוני שקלים, תוך פתיחה של חשבון נאמנות מסודר. אבל רייפמן סירב לקבל מהם את הכסף.

החוב של רייפמן לנרקיס אמור היה להיפרע במסגרת הסכם עם רועי גיל ואיתן אלדר. השניים חברו למיליארדר האמריקאי דונלד סטורם (המחזיק ב־9% מאמבלייז) ולקרן שרודרס (המחזיקה ב־15% נוספים) כדי להחליף ביום רביעי האחרון את דירקטוריון אמבלייז באסיפת בעלי המניות שהתקיימה בלונדון. אם היו מצליחים במשימתם, היו גיל ואלדר רוכשים את מניות רייפמן ומשלמים את חובו לנרקיס. אבל הניסיון נכשל: יו"ר הדירקטוריון ושותפו (עדיין) של רייפמן, נפתלי שני, הצליח לגבש סביבו רוב בהצבעה שהתקיימה במרכז בארביקאן שבלונדון, ולסכל את תוכניתה של קבוצת אלדר־גיל־סטורם.

אלי רייפמן צילום: עמית שעל

בשני תמכו קרן פורטיסימו (המחזיקה ב־16% מאמבלייז) ורוב בעלי המניות שהחזיקו בידיהם באחוזים בודדים של החברה (בהם כ־10% שהחזיקו במניות על סמך הבטחה של רייפמן לרכוש אותן מהם). מדובר ב־52 מיליון מניות, לעומת 27 מיליון מניות בלבד שגיבשה קבוצת אלדר־סטורם. התוצאות הללו היו ידועות לחברה עוד לפני ההצבעה, שכן רוב בעלי המניות העבירו כתבי הצבעה שלושה ימים לפני האסיפה.

לטענת רייפמן, זה היה המניע לצעד החריג שנקט ברגע האחרון, אשר הפתיע את אלדר ונרקיס ושטרף את הקלפים: הוא העביר את המניות שבידיו לחברה לרישומים, צעד שרוקן מתוכן את השיעבוד שלהן, וכך לא התאפשר לנרקיס להשתתף בהצבעה.

סטורם והרשימה

בתגובה החליט סטורם לפתוח בחזית נוספת, ולפנות לבית המשפט כדי שזה יורה לאמבלייז להעביר לידיו את רשימת בעלי המניות שהצביעו ביום רביעי. זאת, לאחר שאמבלייז דחתה בסוף השבוע את בקשתו (שהוגשה באמצעות עו"ד דורי קלגסבלד ופרקליטיו הבריטים ג'ון קנוקלד ובראיין דייב) למסור לו את הרשימה.

שני המהלכים הללו מעידים על כך שמאבק השליטה בחברת ההייטק עדיין לא הסתיים. עו"ד קנוקלד אמר בתום האסיפה כי "מבחינתנו תם רק הפרק הראשון במאבק, וצפוי המשך". מיד אחרי האסיפה יצאו פרקליטיו של סטורם עם פרקליטיו של אלדר, מני גורמן ולבנת עין שי, למשרדי עורכי הדין בלונדון, כדי לגבש את הצעדים להמשך.

סיכויו של נרקיס לקבל לידיו את המניות הם גבוהים, אם כי התהליך עשוי לקחת זמן. לפני כן יהיה עליו להתגבר על מכשול נוסף: קביעתה של השופטת ורדה אלשיך, לפיה אין לבצע שינויים במניות של רייפמן, על רקע תיק פשיטת רגל שפתחה נגדו קרן CCM. ב־24 בחודש עתיד להתקיים דיון בשאלת מתן צו כינוס בהליכי פשיטת הרגל, ואם רייפמן יוכיח שמצבת הנכסים שלו גדולה מהתחייבויותיו, או שלא הוכח מעשה פשיטת רגל, עשוי בית המשפט לבטל את התיק.

אם כך יקרה, יוסר המכשול בפני נרקיס. אבל גם אם לא, ינסה בית און, מומחה לחברות ולשיקום חברות, לבקש מבית המשפט להחיל את השיעבוד, ולהעביר את המניות לידי נרקיס בנימוק שלרייפמן יחסים פנימיים בחברה ומול חברת הרישומים שאיפשרו לו את המהלך ביום רביעי בניגוד להצהרות ולהתחייבויות שלו. "ואני לא נכנס כרגע לתחום המשמעות המשפטית בתחום דיני חדלות הפירעון של המעשה הזה", הוסיף בית און.

בסוף השבוע אמר בית און כי "נרקיס הופתע מאוד ממעשהו של רייפמן - שאמר לו דברים הפוכים, לפיהם הוא ידאג שכוח ההצבעה יעבור אליו. היום אנחנו מבינים שהתלות ברייפמן והקשרים שלו עם חברת הרישומים - מיותרים, ויכולים להפריע גם בסיבוב הבא, ויהיו עוד סיבובים. אסור לנרקיס להיות תלוי עוד בהצהרות ובאמירות של רייפמן".

בית און הוסיף כי "מר נרקיס עדיין מאמין ברייפמן. לנרקיס יש יכולת נשימה ארוכה. אולי רייפמן מעד".

נרקיס יהיה בעל מניות באמבלייז?

בית און: "הוא לא מעוניין בשליטה בחברה. הוא רוצה שהיא תנסוק למעלה כדי שהמניות יהיו שוות ושהוא יוכל לקבל את החוב. נרקיס בהחלט יהיה בעל מניות באמבלייז".

למה לא ביצעתם את המהלך הזה קודם לכן? למה הוא לא הפך להיות בעל מניות עוד לפני האסיפה?

"המקצוע של מר נרקיס זה לתת הלוואות ולקבל חזרה, ולא להשתלט על חברות או על מניות של נושים. במקרה הזה נוצר עכשיו מצב קצת שונה".

אבל הסיפור כמובן איננו רק על נרקיס ורייפמן: שאלה מורכבת יותר היא האם יצליחו אלדר וסטורם לקבל לידיהם את רשימת המצביעים, כדי לגבש את האסטרטגיה לקראת האסיפה השנייה שבכוונתם לכנס.

האם יצליחו אלדר וסטורם להשיג מניות נוספות? הם יכולים לנסות ולהעביר לצדם בעלי מניות שתמכו בשני, או לחילופין לרכוש עוד מניות ולהגדיל את אחזקותיהם. מניית אמבלייז זינקה שלשום במסחר בלונדון ב־17%, אך יש סיכוי לא קטן שמחירה יירד לאחר שיפוג האפקט שיצר מאבק השליטה.

אלדר: "הפסדנו"

בפני אלדר, סטורם (ובעקיפין גם נרקיס) ניצבת משימה לא פשוטה, אבל יש לזכור כי כ־12% מבעלי המניות לא השתתפו באסיפה הראשונה, ואלו יכולים להפוך את הקערה בהצבעה הבאה.

האסיפה ביום רביעי התקיימה כאמור בצלו של המהלך הבלתי צפוי, והנועז למדי יש לומר, שנקט רייפמן. אלדר אמנם ציפה להפתעות מכיוונו של רייפמן, אך לא העריך שזה יעביר את מניותיו לחברה לרישומים. ביום שישי, כשנחת מלונדון בטיסת בוקר מוקדמת, הוא הודה בפני מכר שפגש בשדה התעופה ואמר "הפסדנו".

כשנודע לנרקיס על מהלכו של רייפמן הוא הוכה בתדהמה, ובשיחה שנמשכה כ־20 דקות מחוץ לאולם מוצארט שבמרכז בארביקאן הוא הבהיר למייסד אמבלייז במילים ברורות מה הוא חושב על הצעד שנקט. רייפמן ניסה להתגונן ואמר כי "בכל מקרה היית מפסיד. למה אני צריך להיזכר לעולם כמי שהצביע נגד החברה שלו? אני נשבע לך שאם המניות שלי היו עוזרות להעביר את השליטה, הייתי משאיר אותן".

נרקיס דחה את דבריו ואמר: "אז היינו מפסידים, זו בעיה שלי. אבל אתה הטסת אותי לכאן סתם".

נרקיס הגיע ללונדון כבר ביום שני שעבר וחש מרומה. הוא לא הסתיר באסיפה את תחושותיו, וטען כי מדובר ב"מעשה נוכלות" שבו האשים גם את אמבלייז עצמה. נרקיס, אגב, אינו מעוניין בשליטה, ואינו מתעניין בחברת ההייטק, אלא רק בהחזר החוב. הוא תופש את עצמו כאיש עסקים נורמטיבי שמעניק הלוואות בריבית גבוהה, ושנוקט אמצעים חוקיים להשבת הכסף. מכיוון שרייפמן איננו מסוגל להחזיר את החוב, הדרך היחידה שלו לקבל את הכסף היא מאלדר. נרקיס, אגב, ניצל את השהות בלונדון לקיים מגעים לרכישת מלון בעשרות מיליוני דולרים.

דווקא המנצח הגדול של הערב, נפתלי שני, נראה כמי שסובל מכל רגע. מבחינתו, הקבוצה של אלדר וסטורם באה כדי לגזול ממנו את החברה ואת קופת המזומנים שלה. באותם רגעים אפשר היה להשוות אותו לילד ה"חנון" של הכיתה, שעומד מול החזקים שמנסים לקחת לו את הצעצוע, ובועט בהם בכל הכוח כדי להדוף את ההתקפה.

מיד בתום האסיפה המכרעת הוא מיהר לצאת לחדר הסמוך עם פרקליטו ארנון גיצלטר ומזכירת החברה חגית גל, כשהוא מסרב להחליף מילה עם איש. יהיה מעניין לראות אם יצליח גם במערכה הבאה על השליטה באמבלייז.