תחקיר כלכליסט: עסקי הרוח של וורלד גרופ קפיטל

אם בוחנים את היקף העסקאות שביצעה קבוצת וורלד גרופ (הכוללת גם את החברה הציבורית נפקו סטאר) בשנתיים האחרונות, אפשר היה לחשוב שמדובר באחד הקונצרנים הגדולים במשק. וורלד גרופ, שעד מאי 2007 היתה שלד בורסאי, הצליחה לייצר בתקופת זמן קצרה עשרות עסקאות, שמעקב אחריהן הוא משימה

איך כל זה קרה? מהתחקיר שערך "כלכליסט" בשבועות האחרונים, שבמהלכו התחקה אחר עשרות העסקאות שביצעה החברה, יכול להעלות תהיות על אופן פעילותה של החברה, רמת הגילוי למשקיעים וההתנהלות של דירקטורים והמנהלים הבכירים בה.

הרוח החיה מאחורי החברה

כאשר מבקשים להבין מי הם בעלי השליטה בקבוצת וורלד גרופ, מתקבלת התשובה הבאה: חברת רוזין אינק, הנשלטת (85%) על ידי אורי רוזין ורון חשמונאי (15%). מבדיקה שערך "כלכליסט", תוך הסתמכות על עשרות עדויות של גורמים שביצעו עסקאות מול החברה, עולה כי הרוח החיה מאחורי החברה הוא איש עסקים בשם אילן אופיר. אופיר, בעל תואר ראשון בסטטיסטיקה וכלכלה ותואר שני במימון בינלאומי, מכהן כדירקטור בוורלד גרופ.

מהבדיקה עולה כי בין שלושת האנשים הללו - רוזין, חשמונאי ואופיר - קיים קשר משפחתי: רוזין הוא אביה של אשתו של אופיר, ואופיר הוא גיסו של חשמונאי. עוד עולה מהבדיקה כי אופיר וחשמונאי כבר ביקרו במחוזות הבורסה הישראלית אי שם בשנות התשעים, כאשר עמדו בראש החברה הציבורית קטלנה. גם קטלנה לא הצליחה לעמוד בהתחייבויתיה, והגיעה להסדר נושים.

האם גם חברת וורלד גרופ הולכת לאותו כיוון? באסיפת בעלי איגרות החוב האחרונה של החברה לא התקבלו החלטות, ובימים אלו מנהלת החברה משא ומתן מול בעלי האג"ח כדי להגיע להסדר.

זו איננה הפעם הראשונה שאילן אופיר לא מחזיק בפועל בשליטה בחברה, אך בפועל מתפקד ככזה. בשנת 1999 קבע השופט בועז אוקון במסגרת פסק דין בתביעה שהוגשה נגד אופיר על ידי בנק הפועלים כי "מתוך הנתונים עלתה תמונה לפיה אילן אופיר, למרות החזות החיצונית השונה, מחזיק בפועל בשליטה בחברות שונות, באופן שאינו בא לידי ביטוי ברישומים פורמליים". מנשה מחלב, ששימש כמנהל סניף בבנק הפועלים, ציין במהלך המשפט כי התקשה לעקוב אחרי שלל העסקאות שביצע אופיר. "לכמה חברות בשליטתו היו חובות בסניף", אמר. "הכנסתי את הרקע, הכנתי תרשימים וביקשתי להיפגש איתו. הוא הסביר לי את הקשרים. גם בשבילי זה היה מסובך מאוד. התמונה התבהרה לי רק כשהזמן חלף, ומצאנו הרבה קשרים עם חברות והעברות רכוש בין חברות. מרגע שהגשנו את התביעות וההתראות, התחלנו לראות משחקים, העברות ומניפולציות בין חברות שונות, מה שנראה כמו הברחת הון בין חברות כדי שלא יוכלו לקשר זאת אליו", אמר מחלב.

מאז רכשה קבוצת רוזין את השליטה בוורלד גרופ, התפטרו בקבוצה 15 דירקטורים, דירקטורים חיצוניים ונושאי משרה אחרים. חלקם לא היססו לספר מדוע פרשו. אבנר בן ארי, למשל, ששימש דירקטור בנפקו סטאר (חברה־בת של וורלד גרופ), כתב לחברה את הדברים הבאים: "שני בעלי המניות העיקריים לא עמדו עד כה בהתחייבותם להזרים לחברה סכום של מיליון שקל, מציאות אשר מערימה קשיים על תפקודה השוטף של החברה.

עיכוב זה מעלה בי חששות כי ההתחייבויות להזרים מדי רבעון סכום של מיליון שקל לחברה תיתקל בקשיים דומים, וזאת הסיבה העיקרית להתפטרותי". נוסף על כך כותב בן ארי כי "(התרחשה) התנהגות בוטה כלפי הדירקטוריון מצד אחד מבעלי המניות העיקריים בישיבת הדירקטוריון האחרונה שהתקיימה לפני שלשה ימים" ומצטט במכתבו את שאמר בישיבה: "לטעמי, מה שקרה כאן עכשיו זה חמור ביותר. ההתניות שהיו כאן הן לא במקום. בעל מניות מהותי דורך עלינו ומכופף את ידינו, ואני אישית לא אשב במקום שבעל מניות מתנהג כך".

בן ארי כתב כי "הדברים מדברים בעד עצמם. ההתנהגות העלתה אצלי שאלות וספקות לגבי ההתנהלות העתידית, התנהלות שעלולה לפגוע ביכולת תפקוד החברה בכלל, ושלי כדירקטור בפרט. בנסיבות שהתעוררו, ומתוך תחושת אחריות, מצאתי שאיני יכול להמשיך ולכהן כדירקטור בחברה". עדות זו ואחרות, כמו גם ריבוי ההתפטרויות של נושאי משרה ודירקטורים בחברה, מעלות שאלות בקשר להתנהלותם של בעלי השליטה, המנהלים והדירקטורים בקבוצת וורלד גרופ.

עסקאות קצת פחות מוצלחות

נחזור שוב לנקודת הפתיחה. מאי 2007, קבוצת רוזין רוכשת את השליטה בחברת וורלד גרופ ספנות. העסקה הראשונה שהחברה (תחת בעלי השליטה החדשים) מבקשת לבצע היא רכישת קופת הגמל גדיש מבנק הפועלים. בשיחה עם "כלכליסט" מציין אופיר כי הקבוצה רכשה את וורלד גרופ מתוך כוונה למנף אותה ולרכוש באמצעותה שליטה, או לפחות יכולת השפעה מהותית, בקופת הגמל גדיש.

בפועל, החברה לא מצאה שותף אסטרטגי למהלך, ונאלצה להסתפק בתפקיד מתווכת בעסקת מכירת גדיש, מהלך שהניב לה רווח של 14 מיליון שקל (לפני בונוסים ומענקים שטרם שולמו לנושאי משרה וצדדים קשורים). אולם, לעומת עסקת התיווך המוצלחת, העסקאות הבאות של החברה היו פחות מוצלחות.

בתאריך 20 בנובמבר 2007 נתנה וורלד גרופ הלוואה לחברת א.ש. מיישבי הגליל (שבבעלות אודי שגיא). סכום ההלוואה עמד על מיליון שקל, כנגד שעבודים שונים שניתנו לוורלד גרופ כדי להבטיח את החזרתה. בסמוך למועד העמדת ההלוואה הגיש נושה של חברת מצפה בראשית (חברה־בת של א.ש מיישבי הגליל) בקשה לכינוס נכסים, ותקופה מאוחר יותר קרסה גם חברת מיישבי הגליל. לאחר הקריסה התברר כי השעבודים שניתנו לוולרד גרופ לא היו מספיק טובים, והחברה נאלצה להפריש את כל סכום ההלוואה לחובות מסופקים - כך פירטה בדו"חותיה הכספיים. כאן המקום לציין כי בעל השליטה בחברת מיישבי הגליל, אודי שגיא, הכריז כבר בשנת 2002 על הליך של פשיטת רגל, וכשנתיים מאוחר יותר הצליח להגיע להסדר עם נושיו.

בסוף 2007 עלה שמם של שגיא וחברת מיישבי הגליל לכותרות לאחר שהתוכנית "כלבוטק" חשפה כי הקרקעות במצפה בראשית, שעליהן הבטיחה החברה להקים בית לזוכה בתוכנית "הישרדות", עוקלו לטובת כונס נכסים. גם מנכ"ל וורלד גרופ מודה כי החברה טעתה בהענקת ההלוואה לחברת מיישבי הגליל, וטען באסיפת בעלי האג"ח "טעינו, נכשלנו".

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי האדם שתיווך בעסקה הכושלת (ואף קיבל עליה כ־20 אלף שקל מוורלד גרופ) הוא יעקב קוט, שמונה שמונה חודשים מאוחר יותר לדירקטור חיצוני בחברה הציבורית ליבנטל - חברה נוספת שקיבלה הלוואות מוורלד גרופ.

עסקה נוספת שביצעה וורלד גרופ במשך שנת 2007 היתה הקמת שותפות משולשת עם יקי שינקיד ואבירם דולינגר (להלן "שותפות דולינגר"). וורלד גרופ העבירה 3.1 מיליון שקל לשותפות, שהחלה להתקשר בכמה הסכמים עם חברה בשם ליבנטל, הנשלטת על ידי ברוך אופיר.

בתוך כך העבירה וורלד גרופ מיליוני שקלים לליבנטל באמצעות הלוואות שונות. ליבנטל מתכחשת להלוואות הללו, ובשיחה עם "כלכליסט" טען בעל השליטה ברוך אופיר: "לא לקחנו מהם כסף. אין לי קשר איתם, ואפילו לא קשר קטן. אין בינינו קשר".

ברוך אופיר, האם קיבלת כסף מחברת וורלד גרופ?

"וורלד גרופ העבירה לי כסף? על מה? אני לא מכיר את וורלד גרופ ולא מכיר את נפקו (החברה־בת שלה — ס"א). אני מכיר רק את שותפות דולינגר, והיא שנתנה לי צ'קים, זאת באמצעות חברת דיזנגוף 176 שבבעלותה. אני אומר לך דברים מדויקים. אני מנהל את החברה (ליבנטל — ס"א) בצורה שמרנית והדוקה. הפעולות האלו מעטות מאוד בחברה שלי. אם הם לא בדקו איתי שהכסף שהעבירו לי הוא הלוואה, זאת בעיה שלהם. אני עשיתי להם טובה והסכמתי לקבל את הכסף שאמור היה להגיע אליי על ידי הפצת מניות, או באמצעות הלוואת בעלים עד שיפיצו את המניות".

הנאמן תוהה: "למה לא היה הסכם הלוואה?"

מנכ"ל וורלד גרופ עודד בנימין חושב אחרת, לפחות לפי מה שעולה מהשיחה שהתקיימה באסיפת בעלי האג"ח בינו לבין עו"ד דן אבנון, שותף בחברת הנאמנות הרמטיק, המשמשת כנאמן האג"ח של החברה.

אבנון: "האם קיים הסכם הלוואה עם ליבנטל?"

עודד: "אין הסכם הלוואה. יש הסכמים שמתייחסים למתן ההלוואות".

אבנון: "למה החברה נותנת הלוואה בלי הסכם מסודר?".

בנימין: "אני חוזר, יש הסכמים שמתייחסים למתן ההלוואות. דירקטוריון ועדת הביקורת של ליבנטל היה צריך להתכנס כדי לאשר את ההלוואות האלה. כספים הועברו בין היתר כדי להשלים את עסקת תגר (עסקת רכישת קרקע ביגאל אלון. ס"א). כשהגיע מועד התשלום, ליבנטל אמרה 'אין לי'".

אבנון: "לוקח עשר דקות לכתוב הסכם הלוואה. למה בלי הסכם הלוואה? מטריד אותי העניין ההלוואה. למה לא עשיתם הסכם הלוואה במועד נתינת הכסף? זה שההלוואה מאוזכרת אחר כך במסמכים - זה בסדר. היה יום אחד שחתמת על העברה בנקאית ולא היה לך שום גיבוי בהסכם הלוואה כנגד הכסף שהועבר".

בנימין: "יש לי גיבוי בהסכמים שנעשו".

אבנון: "למה העברת כסף בלי הסכם הלוואה?".

בנימין: "אם ליבנטל טוענת שזאת לא הלוואה, אז אוקיי - שתחזיר את הכסף. היא לא יכולה לטעון שזאת מתנה. ליבנטל קיבלה כספים. לא הבאתי מזוודה של מזומנים שאי אפשר לטעון שהכסף הגיע ממני. ליבנטל קיבלה צ'ק, כתוב מאיפה הכסף הזה עבר ולמי הוא עבר. אם ליבנטל טוענת שזו לא הלוואה, אז אוקיי".

אבנון: "אני שואל למה לא עשיתם הסכם הלוואה? מה היתה הסיבה?".

בנימין: "אני אומר שלשיטתנו, ההסכמים שנעשו הם הסכמים שיש בהם פן של הלוואה. ההסכם לא הובא למוסדות בליבנטל, לכן לא הסכמתי לחתום על הדו"חות הכספיים".

אבנון: "מתי ניתנה ההלוואה?".

בנימין: "באפריל 2008".

אבנון: "למה לא דאגת שזה יעלה במוסדות של ליבנטל בתוך חודש? אתה דירקטור שם?".

בנימין: "בסופו של דבר זה לא עלה לוועדת הביקורת. יש ויכוח עם ליבנטל. אם הכל היה טוב בשווקים, ומשקיעים היו מוכנים להשקיע, סביר להניח שהיו פחות ויכוחים".

בנימין: "חלק מהסיבות שעורכי דין מרגישים שאנחנו חייבים להם כסף זה כי יכול להיות שלא הושלמו הליכים משפטיים במתכונת הכי מלאה שצריכה להיות".

בנוסף לעסקת ליבנטל, ישנן עסקאות נוספות שיכולות להעלות תהיות. וורלד גרופ מינפה את הכספים שבקופתה לצורך רכישת השליטה בשלד הבורסאי טוביאס תמורת כ־36 מיליון שקל. רכישת השלד נעשתה בשיתוף עם איש עסקים אמריקאי, ליאון גולדשטיין. כל צד העביר 10 מיליון שקל הון עצמי, ויחד לקחו הלוואה בהיקף של 16 מיליון שקל מבנק מרכנתיל דיסקונט.

בינואר 2008 קיבלו וורלד גרופ וגולדשטיין את השליטה בטוביאס, והחליפו את שמה לנפקו סטאר. כך, על ידי השקעה של 10 מיליון שקל, מקופתה הגיעה וורלד גרופ לשליטה משותפת על קופת המזומנים של נפקו סטאר שכללה כ־25 מיליון שקל.

בשיחה עם "כלכליסט" מעיד אילן אופיר כי הכוונה שעמדה מאחורי קניית נפקו סטאר היתה אחת: רכישת 25% מפעילותו של טורבינות הרוח הפועלות ברמת הגולן זה 15 שנה. פעילות זו הוחזקה על ידי חברת DCI ארה"ב הנסחרת בוול סטריט בשווי של 270 אלף דולר. חברה זאת היתה בשליטתו של אופיר עד לחודש נובמבר 2007, כך על פי מסמכים שהוגשו לרשות ניירות ערך האמריקאית. ערב העסקה לרכישת פעילות הרוח ברמת הגולן, מכרו אופיר ושותפו לשליטה ב־DCI, יונתן ריגבי (שהוא גם בן הזוג של אמו, כפי שכתוב בדו"חות החברה), את השליטה ב־DCI לחברה בשם TSS, הנשלטת על ידי עופר ארביב.

תקופה קצרה לאחר מכן רכשה חברת נפקו סטאר את פעילות הרוח תמורת סכום של כ־3.2 מיליון דולר, שאותו שילמה מקופתה. כתוצאה מעסקת הרוח, רשמה חברת DCI רווח של 1.28 מיליון דולר. בזימון לאסיפת בעלי המניות של נפקו סטאר שמטרתה היתה אישור רכישת פעילות טורבינות הרוח, נכתב במפורש כי אילן אופיר מכר את השליטה ב־DCI ל"קבוצת רוכשים בלתי קשורים".

אולם, בדיקת "כלכליסט" מעלה כי אילן אופיר ועופר ארביב אינם זרים וגם אם הדין אינו מחייב דיווח על קשר ביניהם יתכן כי חלק מהמשקיעים היו שמחים לדעת על קשר שכזה. מדיווח של DCI לבורסה עולה כי אופיר שימש בין השנים 2002 עד 2007 כמנהל של חברת פאואר אקוויטי, אשר בה תפקד עופר ארביב כשותף ומנהל הפיתוח העסקי באותה חברה (כך על פי קורות חייו, בהם לא מצוין השנים בהן עבד שם).

לצד זאת, גם שמו של יונתן ריגבי, שכאמור נשוי לאמו של אופיר, מופיע בדיווחיה של DCI, תחת התפקיד: מנכ"ל חברת פאואר אקוויטי. ריגבי עצמו מכהן גם כסמנכ"ל הכספים של DCI, ולכן החברה נאלצה להעביר את העסקה הזאת במתכונת של עסקת בעלי עניין.

אולם, עסקה זאת מעלה שאלות נוספות שנותרות בלתי פתורות, ביניהן הסכום ששילמה נפקו סטאר עבור רכישת פעילות הרוח שבגולן. בשיחה עם "כלכליסט" טען אילן אופיר: "כשאני מכרתי את זה (את חברת DCI - ס"א) לעופר אביב המחיר נסגר בסוף על 4.2 מיליון דולר".

האם אתה בטוח, 4.2 מיליון דולר?

"כן. הכל כולל הכל 4.2 מיליון דולר".

האם שילמתם בפועל ל־DCI 4.2 מיליון דולר?

"כן, בטח. חוץ מזה, עלות ההשקעה של DCI בפעילות הרוח היתה 3.3 מיליון דולר. שנה וחצי אחרי היא מכרה את זה (את הפעילות. ס"א) ב־4.2 מיליון דולר. רווח של 900 אלף דולר ל־DCI".

אלא שבדיקת הדיווח של נפקו סטאר למשקיעים מעלה סכום אחר - 3.2 מיליון דולר, אותם שילמה החברה עבור רכישת פעילות הרוח מחברת DCI. וורלד גרופ מסרה כי כל הסכומים שהועברו הם בדיוק על פי ההסכמים שנחתמו ואושרו על ידי דירקטוריון החברה וועדת הביקורת שלה.

עוד צויין בדיווח לבורסה כי ההסכם בו מכר אופיר את השליטה ב־DCI (שכאמור, החזיקה בפעילות הרוח הנרכשת) לא כלל אף התניה או התייחסות לכך שנפקו סטאר תרכוש את פעילות הרוח שבגולן מ־DCI.

אולם למרבה הפלא, מהדו"חות הכספיים של DCI עולה כי ב־8 בפברואר 2008, יממה בדיוק לאחר שדירקטוריון נפקו סטאר אישר את רכישת פעילות הרוח מ־DCI, בוצע שינוי בהסכם מכירת המניות של DCI בין אופיר לארביב.

התמורה ששילם ארביב לאופיר ירדה מ־2.6 מיליון דולר (במקור) ל־1.9 וזאת כאמור כאשר בדיווח על העסקה דיווחה החברה למשקיעים כי לא קיימת התניה בין העסקה של אופיר מול עופר ארביב, לבין העסקה בין נפקו סטאר ל־DCI. אופיר לא התייחס לטענה זו למרות שנשאל על כך.

המשרדים ריקים, הריהוט מפלסטיק

במאי 2008 העמידה נפקו סטאר הלוואה נוספת בהיקף של 1.1 מיליון דולר לצד ג', בלתי קשור, ובתמורה קיבלה שיעבוד על נכס נדל"ן בבת שלמה. הפעם עמד בצד מקבל ההלוואה, דני גרינברג, שאמור להחזיר את ההלוואה בתוך שלוש שנים. כפי שמעידה החברה בעצמה, אודי שגיא (כזכור, בעליה של חברת מיישבי הגליל שקרסה והותירה חוב בהיקף של מיליון שקל לקבוצת וורלד גרופ) הוא זה שהכיר בין החברה לבין גרינברג.

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי גרינברג אינו זר לקבוצת וורלד גרופ שכן הוא מועסק בחברת בית בכפר, חברה־בת של וורלד גרופ ושגרינברג מחזיק בה בכ־20%. מנכ"ל וורלד גרופ אף אישר זאת באסיפת בעלי האג"ח שהתקיימה בשבוע שעבר, על רקע דרישת המשקיעים להעמיד את יתרת האג"ח לפירעון מיידי. להלן השאלות שהופנו אל המנכ"ל, עודד בנימין.

שאלה: האם יש קשר עסקי בין וורלד גרופ לדני, או בין בעל השליטה בחברה לבין גרינברג?

בנימין: "כן לוורלד גרופ יש קשר עסקי. אנחנו מנהלים במשותף איתו את חברת בית בכפר, העוסקת בהרחבת מושבים". (יש לשים לב כי מדובר בחברת בית בכפר העוסקת בהרחבת מושבים ולא וברשת בית בכפר העוסקת בדיור מוגן - ס"א).

שאלה: האם הוא מחזיק ב־20% מבית בכפר בע"מ?

בנימין: "נכון להיום, כן".

שאלה: מה הוא השקיע כנגד זה?

בנימין: "הוא השקיע ביחס זהה למה שאנחנו השקענו".

שאלה: איך חברת בית בכפר קשורה לכאן?

בנימין: "זו חברה־בת של וורלד גרופ".

סוג של המחשה להתנהלותן של וורלד גרופ קפיטל ונפקו סטאר ניתן לקבל מהביקור במשרדי החברה במרומי המגדל המרובע במרכז עזריאלי, שם שכרה החברה שטח משרדים של כ־650־350 מ"ר - אולם חלל זה עומד ריק מריהוט. מנכ"ל החברה עודד בנימין, ושאר נושאי המשרה נאלצים להסתפק בריהוט זמני, זאת משום שספק ממנו רכשו את הרהיטים נקלע לקשיים. על כך העיד בעצמו המנכ"ל בנימין באסיפת בעלי האג"ח של החברה.

בשיחה עם אילן אופיר עולה כי הוא היה זה שיצר את הקשר עם ספק הרהיטים. "אני הבאתי את החברה לקנות את הרהיטים אצלו" אמר. "אני מכיר את הספק הרבה שנים, אבל הוא לא חבר שלי ואין לי שום קשרים איתו" הוסיף. בנקודה זאת ראוי לציין כי בתגובה שהעביר אופיר לטענות שהועלו בתחקיר (ראו מסגרת) הוא מציין במפורש כי לא היה מעורב בפרטי העסקה. החברה, לעומת זאת, טוענת בתגובתה ל"כלכליסט" כי לא ידעה על היכרות מוקדמת בין אופיר לספק הרהיטים.

כאמור, ב־23 לינואר 2008 השתלטה וורלד גרופ על השליטה בחברת נפקו סטאר. באותו יום דיווחה נפקו סטאר כי FTS קפיטל, החברה המנהלת את קרן קטיף, מחזיקה 5.9% ממניות נפקו. אולם, שלושה חודשים קודם נתנה וורלד גרופ לאותה קרן קטיף הלוואה בהיקף של 2.5 מיליון שקל. ההלוואה ניתנה לתקופה של 90 יום עם אופציה להארכה בעוד 90 יום. עד היום, שנה וחצי מאוחר יותר הכסף לא הושב לחברה. בנוסף לכך, בשיחה עם "כלכליסט" טוען איתמר גולדשטיין, מנכ"ל משותף בFTS קיפטל כי "מעולם לא היינו בעלי עניין בנפקו סטאר. מעולם לא הגענו לאחזקה של 5% ואני לא יודע למה נפקו דיווחה שאנחנו מחזיקים 5.96%. את זה תשאלו את נפקו" אמר ל"כלכלכיסט".

תגובות

תגובת אילן אופיר: "וורלד גרופ לא נשלטת על ידי, אינני נמנה על קבוצת השליטה ואין לי מנדט לפעול בשם חברת רוזין גרופ. כמו כן וורלד גרופ לא נשלטת באופן בלעדי על ידי רוזין גרופ. לוורלד גרופ בעלי מניות נוספים אשר להם ייצוג בדירקטוריון אשר מאשר את כל העסקאות שהחברה ביצעה ומבצעת מעת לעת. כל ניסיון להציג אותי או את וורלד גרופ כבעל השליטה בוורלד גרופ, או כמי שמוציא לפועל את פעילותה הוא מטעה.

"מלבד הדירקטוריון בו אני חבר אחד, יש לחברה מנכ"ל ומנהל כספים. הם אלו אשר מנהלים את החברה ורק להם יש זכות חתימה. איני זוכר מה היתה מעורבותו של עופר ארביב בקטלנה, אם היתה כזו בכלל, בכל מקרה אם היה מעורב בקטלנה זה היה אחרי זמני. מכירת DCI היא העסקה הראשונה שביצעתי עם עופר ארביב ושותפיו. אני לא יודע על חברה בה אנו מחזיקים או החזקנו ביחד. כל הפרטים הנכונים הוצגו בפני דירקטוריון החברה. לפי הידוע לי DCI נמכרה לחברה בבעלות מספר בעלי מניות שמר ארביב הינו אחד מהם ולאו דווקא הגדול מביניהם. זה נכון שאני מכיר את עופר כבר הרבה שנים כפי שאני מכיר מאות אנשים. רק לאחר עסקת DCI התהדקו היחסים ביננו לשמחתי הרבה.

בקשר לספק הרהיטים שפשט את הרגל אמר אופיר: בעל עסק בתחום הרהיטים אותו אני מכיר פנה לחברה והציע את שירותיו. על פניו נראה היה שמדובר בהצעה כדאית לחברה. מדובר בעסק לייצור ושיווק רהיטים שקיים כ־40 שנה, שמכר לחברות רבות במשק כמו סלקום, משרד החוץ, משרד הביטחון, רשויות מקומיות ועוד. לא הייתי מעורב בפרטי ההתקשרות, לא ידעתי מתי נחתמה ההזמנה או איזה סכומים שולמו לו. נודע לי שהעסק נקלע לאחרונה לקשיים, וכתוצאה מכך קיימת סכנה כי החברות לא יקבלו את הרהיטים שעליהם שילמו מקדמה".

עוד ציין אופיר כי "אני רוצה לציין כי במשך שנה וחצי בהן אני משמש כדירקטור ותורם זמן רב מזמני לחברה, לא קיבלתי דבר, לא באופן ישיר ולא באופן עקיף ולא אף אחד מבני משפחתי. קבוצת השליטה השקיעה לפני כשנה וחצי יותר מ־3 מיליון דולר . הכניסה את עסקת גדיש שהניבה רווח של 3.85 מיליון דולר, נכנסה לתחום האנרגיה הירוקה שלא איבד מערכו אלא להיפך.

תגובת וורלד גרופ על מינוי של יעקב קוט לתפקיד דח"צ בליבנטל: "החברה לא הציעה את מינויו של יעקב קוט, ואף הציעה מינוי של מועמדת אחרת. מנכ"ל ליבנטל הוא שהציע את המינוי. עם זאת, נציג החברה בדירקטוריון הצביע בעד מינויו של קוט, שהנו איש רב פעלים ובעל ניסיון רב בתחום פעילותה של ליבנטל. האישור נעשה תוך ציון העובדה הן בישיבת הדירקטוריון, והן בבדיקה משפטית מקדמית, על עניין תשלום העמלה והיקפה הנמוך".

תגובתו של יעקב קוט: "וורלד גרופ היא שהמליצה עלי לתפקיד דח"צ בחברת ליבנטל".

תגובת ברוך אופיר ארביב יו"ר ליבנטל: "השותפות המוחזקת ב־66% על ידי חברת נפקו, חברה־בת של וורלד גרופ, היא שהמליצה על מינויו של יעקב קוט לתפקיד. קוט מבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר".

תגובת דני גרינברג: "חברת נפקו סטאר - או בשמה הקודם תכשיטי טוביאס - ניהלה עם חברה משפחתית משא ומתן ארוך ומייגע במשך שבועות, כדי להגיע לעסקה בתחום פעילותה. העסקה נבעה מסיבה אחת ויחידה: הרווח הגלום שנפקו סטאר ראתה לנגד עיניה. יודגש שמדובר בעסקה יוצאת מן הכלל אשר צפויה להשיא לחברה רווחים במאות אחוזים מסך השקעתה. מהטעם הזה - וזה בלבד - היתה נכונה נפקו סטאר להעמיד את ההלוואה.

"יודגש שלנפקו סטאר היתה אפשרות להרחבת העסקה באחוזים רבים, אך כתוצאה מרעידת האדמה הפיננסית בעולם היא ויתרה על אפשרות זו. לפני כמה חודשים, מאז רעידת האדמה העולמית, הבנו שנפקו סטאר מעוניינת לסגת מהעסקה. אנו מנהלים מו"מ עם משקיעים מחו"ל כדי להכניסם לעסקה, להחזיר את ההלוואה ולסיים את ההתקשרות עם נפקו סטאר והחברות הציבוריות הקשורות שהזכרת את שמן.

"כל תנאי העסקה גובשו לאחר מו"מ ארוך עם מועצת המנהלים של נפקו סטאר; עורכי הדין של החברה הובילו את כל המו"מ כולל רשימת הביטחונות, רישומם במשרדים המתאימים, אימות החתימות על ידי עורכי דין וקבלת הערכות שומה לנכסים בשווי גבוה מאוד מסך ההלוואה".

תגובת נפקו סטאר על ההלוואה לדני גרינברג: "מתן ההלוואה בוצע בהסתמך על ליווי וייעוץ משפטי מקיף ומעמיק של משרד עו"ד גיסין ושות' תוך ידוע עו"ד ודירקטוריון החברה, ביום 10 באפריל 2008, לגבי הקשר היחיד והחדש עם דני גרינברג. על פי היועצים המשפטיים, הרי שעל פי התקנות, נכון למועד מתן ההלוואה דני גרינברג לא נחשב צד קשור. הסכם ההלוואה לא הגדיר ייעוד לכספים שלווה. להערכת החברה, שימשו הכספים, בין השאר לפירעון הלוואה כנגד הנכס ששועבד".

בהתייחס לתמורה בגין עסקת הרוח מסרה נפקו סטאר: "דו"ח העסקה מפרט במדויק מהו הסכום ששולם. התשלום ל־DCI בלבד הינו 1,250 ועוד 1,357 אלפי דולר המסתכמים ב־2.6 מיליון דולר. בצד זאת חשוב לציין כמובן כי סך של 670 אלפי דולר מתוך הסכום האמור הנו לתשלום רק באפריל 2009. לפיכך, כל הסכומים שהועברו הם בדיוק על פי ההסכמים שנחתמו ואושרו ע"י דירקטוריון החברה וועדת הביקורת שלה".

תגובת וורלד גרופ לגבי מתן ההלוואה למיישבי הגליל שקרסה: "לא ניתן להבטיח את עסקאות החברה באופן מוחלט וכל עסקה נושאת עמה סיכון. כל העסקאות, לרבות העסקה עם מיישבי הגליל, נדונו בדירקטוריון החברה בהרחבה ואושרו על ידו. להלוואה שניתנה למיישבי הגליל ערבו אודי שגיא ואשתו. החברה נמצאת בהליכים משפטיים כנגדן, ועושה כל מאמץ על מנת להחזיר את הסכומים שהולוו או חלקם".

תגובת וורלד גרופ להלוואות לליבנטל: "הכספים כולם הועברו במסגרת הסכמים שנעשו בין הגורמים השונים ובהתייחס למצגים שניתנו למלווים. כל הכספים הועברו במסגרת אישור הדירקטוריון. ליבנטל קיבלה סכומים באופן ישיר ובאופן עקיף. לדוגמה, ליבנטל הפרה התחייבות לתשלום בעבור עסקת רכישת מגרש תג"ר. אי השלמת התשלום היתה עשויה להטיל קנס של מיליוני שקלים על הרוכשים. החברה נאלצה לשלם את הסכום החסר אותו לא העבירה ליבנטל. החברה שומרת לעצמה הזכות לדלל את ליבנטל ביחס להשקעות בפועל".

Sivan.Aizescu@calcalist.co.il