מאיר אוזן: תעשיית הפנסיה מדשדשת בגלל גבייה של מעט מידי דמי ניהול

בכנס התקיימו פאנלים שונים שעסקו במצב החיסכון הפנסיוני נוכח המשבר. בין הטענות השונות שהופנו כלפי משרד האוצר טען שוקי אברמוביץ, מנכ"ל כלל פיננסים, כי המגבלות שמטיל הרגולטור מוגזמות ולא נחוצות "הדבר רק מקשה על המתחרים והתחרות בשוק. הפיקוח גם מוריד מהמנהל את האחריות ויוצר מצב של חוסר יעילות בשוק".

אברמוביץ' התייחס גם לעובדה כי המצב החדש בשוק העלה את הצורך בניתוח חוב של חברות לצורך החלטה באיזה חברות להשקיע "אם אתם שואלים כמה בתי השקעות היום מסוגלים לנתח חוב של חברות בהיבט של עשרות חברות של משקיעים, לעניות דעתי מדובר בפחות מאצבעות כף יד אחת . כל מי שאין לו את היכולות האלה חוטא לאמת המקצועית".

בכנס דובר על התמודדות של הגופים השונים עם המשבר הנוכחי, הפניות המרובות של הצרכנים למחלקות השרות והפדיונות. בין השאר הייתה התייחסות לחוסר היכולת של חלק מהגופים לעמוד בעומס של הפניות למוקדי השרות "אצל חלק גדול מהגופים כמות הטלפונים שמקבלים מלקוחות מגיעה ל-3,000 שיחות ליום", אומר רועי ורמוס, מנכ"ל פסגות, "במצב כזה לגופים הקטנים אין סיכוי לשרוד והם יצטרכו לקנות שירותי תמיכה מגופים אחרים".

כחלק מהפקת הלקחים של התעשייה ציין יהודה בן אסייג, מנכ"ל מנורה פיננסים, כי היום חלק גדול ממנהלי הגופים הפנסיוניים מבין כי שגו בכך שלא התאימו את פרופיל ההשקעה למאפייני החוסך "אנחנו מבינים היום יותר מאי פעם שזו הייתה טעות לנהל את כספי החיסכון באותו אופן לבני 20 ובני 60. ביטויים כמו יהיה טוב בעתיד רלוונטיים רק לגבי מי שיש לו 4-3 שנים לחכות. למי שאין את הזמן הזה צריך להציע לקחת את המסלול הקצר והסולידי".

המקום אליו יצעד השוק הפנסיוני בשנת 2009 להערכת באי הכנס הוא פיזור ושילוב בין גופים פנסיונים שונים ושילוב של מוצרים פנסיוניים חדשים שיצטרכו להבטיח רצפת תשואה או הגנה של המוצר והעלאה של דמי הניהול.