העלייה החדה בשיעור הליבור: האם הלווים עומדים בפני שוקת שבורה?
העלייה האחרונה בשיעור ריבית הליבור יצרה קשיים לא מבוטלים אצל לווים שלא צפו את העלייה. לדברי עו"ד אסף ביגר, "יתכן שלוווים שחתמו על חוזה הלוואה המבוסס על ליבור יוכלו להתנגד לדרישת מלווים לשלם ריבית בשיעור הליבור הנוכחי בטענה שהדרישה מנוגדת לדין"
האם הלווים עומדים בפני שוקת שבורה לאור העלייה החדה בשיעור הליבור? לדברי עו"ד אסף ביגר, שותף במשרד עו"ד עמית, פולק מטלון ושות', לא בהכרח. לפי דעתו, על פי עקרונות של פרשנות תכליתית והחובה לקיים חוזים בדרך מקובלת ובתום לב, תיתכן טענה שבלתי סביר שמלווה "יזכה מההפקר" שנוצר עקב התרחשות אירועים מאקרו-כלכליים בלתי צפויים - כדוגמת המשבר הפיננסי החמור הפוקד בימים אלה את השווקים הבינלאומיים - על חשבונו של הלווה.
כידוע, בשבועות האחרונים חלה עלייה משמעותית בשיעור ריבית הליבור. עלייה זו יצרה קשיים לא מבוטלים אצל לווים שלא צפו את העלייה, שכן גובה ההחזרים עלה בהתאם לעליית הליבור. על בסיס ריבית הליבור, אך גם על בסיס ריביות אחרות, קובעים בנקים ישראלים את גובה הריבית שהם נותנים במשכנתאות הנקובות במט"ח. השימוש בריבית הליבור, המתפרסמת בלונדון מדי יום, נפוץ גם בהלוואות מסוגים אחרים - לאו דווקא משכנתאות.
הסכמי הלוואה רבים נקובים בריבית בשיעור הליבור מתוך הנחה שהיא משקפת שער ריבית על נכס חסר סיכון, כשאל ריבית הליבור מתווסף שיעור ריבית נוסף המוסכם מראש בין שני הצדדים. לדברי ביגר, "יתכן שלוווים שחתמו על חוזה הלוואה המבוסס על ליבור יוכלו להתנגד לדרישת מלווים לשלם ריבית בשיעור הליבור הנוכחי בטענה שדרישה זו מנוגדת לדין".
ביגר מסביר, כי כאשר הצד המלווה דורש את העלאת שיעור הריבית, ייתכן ומדובר בדרישה שאינה תואמת את הפרשנות התכליתית של הסכם ההלוואה או נגועה בחוסר תום לב. זאת משום שבעת מעמד החתימה על החוזה המקורי של ההלוואה, הצדדים לא לקחו בחשבון קיום של אירוע מקרו-כלכלי קיצוני בשווקים הפיננסים, כדוגמת המשבר הפיננסי הנוכחי, שגורם לעלייה כה משמעותית בשיעור הליבור.
היסטורית, מסביר ביגר, בעת תקופות ההיפר-אינפלציה שהיו בישראל, נוצרו מצבים דומים בהם הגיעו לבירור בבית משפט חוזים שנעשו לפני תקופת הזינוק באינפלציה ואשר לא הוצמדו למדד. על סמך הפסיקה שניתנה דאז, חייב בית המשפט לבצע שיערוך לסכומים הנומינליים של אותן הלוואה על פי עליית המדד.
כמו כן, על פי עיקרון של פרשנות תכליתית או החובה של קיום חוזה בדרך מקובלת ובתום לב, נקבע שהצדדים לא צפו את ההתפרצות האינפלציונית (ע"א 479/89 - ד"ר אנבא בזיליאוס נ' חלמיש - חברה ממשלתית, פ"ד מו(3) 837). לפיכך, מסביר ביגר, "ייתכן שניתן להפעיל את אותם העקרונות של פרשנות תכליתית והחובה לקיים חוזה בדרך מקובלת ובתום הלב גם בימים אלו, על הלוואות שמבוססות על ריבית הליבור".
לדבריו, "סביר להניח כי גם משבר האשראי הנוכחי עשוי להתפרש כאירוע מאקרו כלכלי לא צפוי". על פי עקרון זה, חיוב הלווה בתשלום השיעור הגבוה של ריבית הליבור עלול להיות מנוגד לדין". ביגר מוסיף כי היקש זה עשוי להתייחס להסכמי הלוואות של יחידים שלא קשורים למוסדות פיננסיים גלובליים ובכל מקרה מומלץ לבדוק כל עסקה לגופה, שכן אין זה מובן מאליו שהלווה תמיד חייב לשאת במלוא עליית ריבית הליבור הנוכחית.
