משבר עולמי? בדובאי לא שמעו על זה
בעוד מרבית השווקים מתקשים להתאושש ממחנק האשראי, בבורסה של דובאי כבר מסתכלים קדימה. המדדים המובילים, המרכזים מחזורי מסחר של יותר מחצי מיליארד דולר ביום, כבר חזרו לרמתם לפני המשבר
אין חברה בינלאומית מוכרת שלא פתחה משרד ייצוג, או קווי ייצור, בדובאי. האמירות מיצבה את עצמה כמרכז המסחרי־פיננסי של האזור וכנגזרת מכך הפכה מוקד חשוב לתעשייה, לתיירות, לתערוכות ולכנסים עולמיים חשובים. החברות הזרות נמשכות לדובאי בשל האווירה העסקית החופשית ובשל עלויות השינוע הנמוכות והתשתית התחבורתית המתקדמת.
הנקודה המדהימה בכל הנוגע לדובאי היא שהשינוי הכלכלי האדיר הזה התרחש דווקא באמירות, שאינה נהנית מעושר מופלג בתחום הנפט ואינה שמה מבטחה במחירי הנפט. נכון לשנת 2006, היה מגזר הנפט אחראי ל־5.1% מהתוצר המקומי של דובאי לעומת כ־5.5% בשנת 2005. בשנים הקרובות תרומת מגזר הנפט לתוצר המקומי צפויה להמשיך ולרדת.
ליברליזציה כלכלית
השינוי הכלכלי הדרמטי שחוותה דובאי הוא תולדה של יישום אסטרטגיה כלכלית, ששמה במרכזה דגש על הליברליזציה, גיוון פעילות המשק, היעדר ביורוקרטיה ומתן יד חופשית ככל הניתן למגזר הפרטי. באווירה של חופש כלכלי מוחלט ויציבות פוליטית אין פלא שהשנים האחרונות הן שנות שגשוג חסרות תקדים בכלכלת דובאי.
הדבר מלווה בין השאר ב"בום" בתעשיית הנדל"ן והבנייה, עם מאות פרויקטים הנמצאים בשלבי ביצוע ותכנון והשקעות של מיליארדים. כיום מוגדרת דובאי כעיר המתפתחת בקצב המהיר בעולם, וכפי שהדברים נראים, היא צפויה לשמור על מעמדה זה גם בשנים הקרובות. מספיק לנסוע כמה דקות בכבישי האמירות כדי לראות את כל אותם פרויקטים של בנייה והרחבת תשתיות.
התוצר המקומי של דובאי הגיע לשיא בשנת 2007 והסתכם בכ־54 מיליארד דולר, והוא צפוי לרשום קצב גידול שנתי של לפחות 10% לשנה בשנים הקרובות. ענפי התיירות, המסחר, התשתיות, תעשיות הידע, התחבורה, הלוגיסטיקה, הייצור והשירותים הם התורמים לצמיחה. יש לזכור כי בדובאי חיים כ־1.9 מיליון נפש, מתוכם 75% הם אזרחים זרים.
גם אחמדינג'אד נהנה
סחר החוץ של דובאי עלה בשנת 2007 בכ־33% והסתכם ב־185 מיליארד דולר לעומת כ־139 מיליארד דולר בשנת 2006. נתוני הרבעון הראשון של שנת 2008 מצביעים על עלייה נוספת של 46% בסחר החוץ (כל הנתונים הללו אינם כוללים את מגזר הנפט השולי). נתונים אלה הם עדות להתבססותה של דובאי כמרכז סחר אזורי.
היצוא מדובאי בשנת 2007 הסתכם בכ־46 מיליארד דולר, עלייה של 43% לעומת 2006. העלייה המשמעותית הזו מוסברת, בין השאר, בהגברת הפעילות המסחרית מול איראן השכנה. משטרו של אחמדינג'אד, המוצא עצמו תחת לחץ בינלאומי הולך וגובר של סנקציות כלכליות, מקבל את כל מבוקשו בתחום המסחרי אצל דובאי השכנה. לא בכדי קהילת האיראנים בדובאי הולכת ומתרחבת בכל שנה.
אחמדינג'אד. מקבל את כל מבוקשו בדובאי צילום: בלומברג התעשייה בדובאי הלכה והתפתחה עם השנים. התפוקה התעשייתית באמירות גדלה פי שלושה במהלך העשור האחרון. פיתוח מגזר התעשייה נעשה בצורה נבונה, וההשקעות התמקדו בענפים שבהם לדובאי יתרון תחרותי. דוגמה לכך היא חברת דובאל המוכרת כיום כיצרנית האלומיניום השביעית בגודלה בעולם. חברה זו מייצאת בכל שנה כ־90% מתפוקתה. אף שבדובאי אין את חומר הגלם הנחוץ לתעשייה, היא נהנית מעלויות נמוכות של תשומות האנרגיה הדרושות לתעשייה זו.
עתיד יציב
היריעה קצרה מלפרט את כל ההצלחות של דובאי, אך הנקודה שחשוב להדגיש היא שהמשך צמיחתה העתידית של דובאי נראה מובטח, גם בתנאים של האטה בכלכלה העולמית. המדיניות הכלכלית של דובאי הצליחה ליצור חיץ בין השוק המקומי לבין השוק האמריקאי על כל תחלואיו. בשנים האחרונות פונה דובאי מזרחה ושם השוק נראה עדיין צמא למוצרים שמציעה דובאי. כל עוד נמשכת צמיחת השוק ההודי והשוק הסיני, מובטח המשך הצמיחה בדובאי.
גם מחירי האנרגיה הגואים הם לא גורם שצריך להטריד את מנוחתם של ראשי המשק בדובאי, שנהנה משני העולמות: מצד אחד, הכנסות יצוא הנפט עולות לאור המחירים בשוק העולמי, ומצד שני, עלויות האנרגיה נשמרות ברמתן הנמוכה עבור המגזר היצרני המקומי. הכלל לגבי דובאי פשוט למדי: בעת שמחירי הנפט בשוק העולמי עולים, עלויות הייצור בדובאי אינן משתנות.
המגזר הפיננסי
המגזר הפיננסי בדובאי הולך ותופס מקום חשוב יותר בכלכלה של האמירות. בסוף שנת 2006 היתה תרומת המגזר הפיננסי לתוצר המקומי של דובאי כ־10%, ומאז רק עלתה קרנו. דובאי, הנמצאת בתחרות אזורית על הבכורה הפיננסית עם בחריין, הצליחה בשנים האחרונות לחדור למודעות השחקנים המובילים בשוקי ההון העולמיים. בסקר כלל עולמי שנערך באחרונה בקרב מקבלי ההחלטות בחברות הבולטות בעולם הגיעה דובאי למקום הרביעי מבחינת סיכוייה להפוך למרכז פיננסי עולמי.
הנסקרים נשאלו אילו מרכזים פיננסיים צפויים להפוך לדומיננטיים, לפחות כמו ניו יורק וטוקיו, עד שנת 2025. דובאי הגיעה למקום הרביעי לאחר שנגחאי, בומביי והונג קונג. המקום הרביעי מדגיש את עוצמת התפתחותה של דובאי בתחום הפיננסי. שאר שלוש הערים שהגיעו לפניה בסקר ידועות בפעילותן הפיננסית שנים ארוכות, בעוד קרנה של דובאי כמרכז פיננסי עלתה בעיקר בשנתיים האחרונות וזה הספיק כדי להעלותה על מפת הפיננסים בעולם.
במרכז המגזר הפיננסי בדובאי עומד "המרכז הפיננסי הבינלאומי של דובאי - DIFC". התוכנית להקמתו של רובע פיננסי זה פורסמה בשנת 2002, ובדובאי, כמו בדובאי, שנתיים מאוחר יותר הוצעו שטחי המשרדים לאכלוס. מאז נפתח "המרכז הפיננסי" לעסקים, הביקוש למשרדים ולשירותים נלווים רק הולך וגובר ובניית מגדלי משרדים חדשים נמצאת בעיצומה בימים אלה.
אזור פיננסי חופשי זה שואף למשוך אליו את הקליברים הגדולים של תעשיית הפיננסים העולמית ובעיקר בתחומים הבאים: שירותי בנקאות, שוקי הון, ניהול נכסים, בנקאות אסלאמית וביטוחי משנה. התמריצים הניתנים לחברות ב־DIFC נדיבים וכוללים פטור ממס ו־100% בעלות. לכן לא עובר שבוע בלי להיתקל בבנק כזה או אחר המודיע על פתיחת משרד ב־DIFC, או לפחות על כוונה לעשות זאת. רק בשבוע האחרון הודיע בנק דרזדנר, הבנק השני בגודלו בגרמניה, על קבלת רישיון עסק מרשויות DIFC, ובנק ההשקעות המקוון סאקסו בנק הודיע על כוונתו לפתוח משרד במקום.
בספטמבר 2005 נפתחה ב־DIFC בורסה שנקראת "בורסת דובאי הבינלאומית לניירות ערך - DIFX". בבורסה זו רשומים מניות וניירות ערך של חברות בינלאומיות ולא של חברות מקומיות. נאסד"ק מחזיקה ב־33% מה־DIFX. כל החברות הרשומות בבורסה זו רשומות גם בבורסות אחרות בעולם. DIFX פועלת בנפרד מהבורסה הגדולה והמובילה באמירות הנקראת "השוק הפיננסי של דובאי - DFM".
השוק הפיננסי
הבורסה המקומית החלה לפעול ב־26 במרץ 2000. נכון ליוני 2008, מניותיהן של 59 חברות נסחרות בבורסה, כשהבולטת שבהן היא מניית ענקית הנדל"ן אעמאר.
בדצמבר 2005 הוחלט בצעד תקדימי לאזור המזרח התיכון להפוך את הבורסה של דובאי לחברה ציבורית שהונה 8 מיליארד דירהם (כ־2.17 מיליארד דולר), המחולקים ל־8 מיליארד מניות. כ־20% ממניות החברה הוצעו לציבור. הנפקה זו יצרה ביקוש אדיר למניות בשווי של 201 מיליארד דירהם (כ־55 מיליארד דולר). הסחר במניות DFM החל במרץ 2007 ומאז זוהי אחת המניות הפופולריות ביותר בקרב המשקיעים. הבעלות הזרה במניות DFM מוגבלת ל־8%.
ניתן לרשום לסחר מניות חברות מקומיות וחברות זרות. חברה זרה, המעוניינת להציע את מניותיה לסחר בדובאי, חייבת קודם כל להשיג אישור לכך מהגוף המפקח על הבורסות במדינת איחוד האמירויות - "רשות הסחורות והמניות של האמירויות". רק לאחר קבלת האישור מגוף זה והצגתו בפני הרשויות בדובאי ניתן להתחיל בהליכי הרישום ב־DFM.
לצורך השגת האישור מ־DFM צריכה החברה הזרה להציג דו"חות כספיים בדולרים ובמטבע המקומי (דירהם). כמו כן, עוד בטרם החל הסחר במניותיה, מחויבת החברה להציג לכל משקיע דף מידע על החברה בערבית ובאנגלית וזאת כדי שיוכל להתרשם מהחברה ומפעילותה. נוסף על כך, כדי להשלים את הליך הרישום תצטרך החברה הזרה להגיש לרשויות שוק ההון בדובאי עוד כמה מסמכים הכוללים מידע על נושאי התפקידים בחברה וחברי מועצת המנהלים, אישור על רישום כחברה, מידע על חברות־בנות ומידע על השקעות בחברות ציבוריות באיחוד האמירויות ומסמכים נוספים על פי דרישת הבורסה.
השקעות זרות
מתוך 59 המניות בשוק של דובאי, 22 בלבד חסומות בפני השקעת זרים. ברוב המניות מותרת אחזקת זרים בשיעור הנע בין 0.02% לכ־40% (במניית בית ההשקעות הכוויתי, גלובאל, מותרת אחזקה זרה של עד כ־84%). באופן כללי השקעות הזרים, כולל ערבים, בבורסה של דובאי מהוות כשליש מסך כל הסחר. במהלך מאי 2008 הגיעו ההשקעות הזרות בבורסה של דובאי לכ־2.15 מיליארד דולר, שהיוו כ־34% משווי הסחר הכולל. ההשקעה הזרה הנקייה (קנייה לעומת מכירה) באותו החודש הסתכמה בכ־116 מיליון דולר.
בורסת דובאי. מתוך 59 המניות בשוק של דובאי, 22 בלבד חסומות בפני השקעת זרים צילום: בלומברג
התאוששות ב־2007, דשדוש ב־2008
מבחינה היסטורית, השוק של דובאי נמצא במגמת צמיחה מיום הקמתו, אולם הקפיצה הגדולה במדד המקומי (DFM) החלה באוקטובר 2004. האופטימיות בשוק נמשכה כשנה לערך עד שבאוגוסט 2005 התפוצצה פרשת המניות של הבנק האסלאמי של דובאי, שבמהלכה בתוך יומיים זינק שווי הסחר מ־2 מיליארד דירהם (כחצי מיליארד דולר) ביום ל־5 מיליארד דירהם (כ־1.4 מיליארד דולר). נכון לרבעון הראשון של השנה הנוכחית, חלה ירידה של 6.7% בשוויין של החברות בבורסה של דובאי מ־138.2 מיליארד דולר בסוף 2007 ל־129 מיליארד דולר בסוף הרבעון הראשון של 2008. עם זאת, בהשוואה לנתוני הרבעון הראשון של 2007 חלה עלייה של 50.8% בשווי החברות. שווי השוק בסוף חודש מאי שב וצמח לרמה דומה לזו של סוף שנת 2007 ונאמד בכ־139 מיליארד דולר.
נכון לחודש מאי 2008, חברות מגזר הבנקאות ניצבו במקום הראשון מבחינת שווי שוק עם כ־35%. אחריהן הגיעו חברות הבנייה והנדל"ן עם קרוב ל־24% משווי השוק.
שווי המניות הנסחרות בבורסה של דובאי ירד ברבעון הראשון בכ־37% לעומת סוף 2007. שווי הסחר היומי ירד מ־915 מיליון דולר לכ־560 מיליון דולר. עם זאת, אם משווים את הנתון לרבעון המקביל ב־2007, מדובר בעלייה של 190%. מכפיל הרווח בסוף 2007 עמד על 16.5 בעוד שבסוף הרבעון הראשון של 2008 הוא הגיע ל־15.2. מגזר הנדל"ן והבנייה הוא המוביל בשוק המניות של דובאי מבחינת היקף הסחר. בחודש מאי 2008 הגיע שווי המניות הנסחרות במגזר זה ל־1.82 מיליארד דולר, שהיוו 28% מהשווי הכולל של הסחר, הודות לסחר במניות אעמאר. שווי הסחר בחודש שעבר הסתכם בדובאי בכ־6.37 מיליארד דולר.
ההאטה הנוכחית בשוק של דובאי לעומת סוף 2007 מיוחסת למגמות העולמיות. משקיעים מוסדיים מערביים מעורבים בצורה משמעותית במסחר בבורסה של דובאי (כשליש משווי הסחר בחודש שעבר) ולכן אווירת המיתון הגלובלית נותנת את אותותיה. למרות האווירה הפסימית, נראה כי האפקט השלילי על השוק של דובאי יהיה פחות חמור מבבורסות אחרות בעולם בשל שני גורמים עיקריים: שיעורי הצמיחה הגבוהים של המשק המקומי, שאמורים להקטין את חששות המשקיעים, וכן העובדה כי החברות המקומיות אינן תלויות בשוק האמריקאי.
הקשר הישראלי
אחת השאלות השכיחות בקרב אנשי עסקים ישראלים היא איך ניתן להפוך לשותפים לחגיגת השגשוג במפרץ בכלל ובדובאי בפרט. אין זה סוד שאנשי עסקים ישראלים פעילים בשנים האחרונות בדובאי ועושים שם עסקים, כשהתנאי העיקרי להצלחה הוא פעילות בזהירות ובחשאיות. בהקשר זה אומר פקיד בכיר בדובאי בהתייחסו לסחורות ולשירותים הישראליים באמירויות: "אין לנו בעיה עם הישראלים כאן, אלא רק כשהדבר מתפרסם...".
ד"ר גיל פיילר, מנכ"ל־מייסד של אינפו פרוד מחקרים העוסקת בייעוץ כלכלי, עסקי ופיננסי על שוקי מדינות ערב
