יהודית ברוניצקי: "יש שמרנים ויש דברנים, אנחנו משתדלים לקיים"

כנס המשקיעים האחרון שערכה חברת האנרגיה הירוקה, אורמת, לפני כחודשיים בבורסה של תל אביב היה שונה מהכנסים המקובלים. באחת משיחות המסדרון לאחר סיומו של הכנס הגדירו בכירים בשוק ההון את בני הזוג ברוניצקי "תעשיינים אמיתיים ולא פיננסיירים" - הגדרה שקולעת להרגשה ששררה בקרב כלל

לאחרונה גייסתם 150 מיליון דולר בארצות הברית בהנפקה לליהמן ברדרס, האם יהיו גיוסים נוספים?

"לחברה בתחום התשתיות אין ברירה, אלא להשתמש במימון במינוף גבוה", אומרת בעלת השליטה והמנכ"לית דיתה ברוניצקי. "בניגוד ללפני 15 שנה, אז היינו צריכים מימון מוקדם לכל פרויקט שלנו, היום אנחנו מגייסים אחת לתקופה ולא בעבור פרויקט ספציפי".

בהנפקה זו נתתם לליהמן הנחה גבוהה, מדוע?

"ההנחה שניתנה לליהמן מקובלת בענף", אומרת ברוניצקי. "נתנו הנחה הדומה לגיוס הקודם - 9.5% - כשהמטרה היא לתת לחתם תמריץ למכור את חבילת המניות, תוך שהוא מבטיח לעצמו רווח. לפעמים ניתן לתת הנחה קטנה יותר - 8% - אך זה תלוי בתנאי השוק".

דרך גיוס של הנפקת מניות מחייבת דילול. זה לא מדאיג אתכם? עד מתי?

"השאלה היא עד מתי אתה מעריך שיש לך שליטה אפקטיבית. לפי הערכות שלנו, שליטה של 40%-30% היא אפקטיבית, שליטה של 10% לא. כך שבמצב של היום אנחנו בהחלט לא מודאגים", אומרת ברוניצקי.

לאחרונה נפוצו הערכות שאורמת תרכוש שדות גיאותרמיים של קלפיין המתחרה שפשטה רגל.

"מדובר בחברה שנקלעה לקשיים לא בגלל הפעילות הגיאותרמית שלה, אלא בגלל שהיא לא הגנה על עצמה מפני עליית מחירי הגז", אומר יורם ברוניצקי. "כשהחברה הגיעה לפשיטת רגל, החליטו בשוק שאנחנו נהיה אלה שנרכוש תחנות גיאותרמיות שלהם. האמת - זה לא באמת מעניין אותנו. אנחנו שמחים למכור חשמל, אבל זה רק שלב אחד. מבחינתנו, חייב להיות לנו בצדו גם רווח, והיום, בשל העניין הרב שיש בתחנות הגיאותרמיות, הן נמכרות במחירים גבוהים ללא פוטנציאל פיתוח נוסף בשדה הגיאותרמי".

חברה מתחדשת

לאחרונה הודיעה אורמת על כניסה גם לתחום ה־EGS, טכנולוגיה שנועדה לניצול חום שאצור בסלעי יסוד בעומק האדמה. הטכנולוגיה נשמעת מבטיחה, אך יורם ברוניצקי עדיין קצת סקפטי לגבי יישומה. "האפשרות לפתח שדות גיאותרמיים כשאין מים חמים היא הבטחה גדולה שיכולה לספק 30% מצריכת החשמל של ארה"ב, אבל הטכנולוגיה רחוקה מלהיות מפותחת. על השאלה האם אנרגיה גיאותרמית חשובה כמו שמש או רוח, אפשר לענות היום בחיוב. אך האם זה מעשי? כאן אני כבר יותר סקפטי. זוהי טכנולוגיית העתיד, אבל לא צריך לצפות לתוצאות בזמן הקצר".

כך גם הגבת בזמנו לשת"פ עם גוגל. האם השמרנות משקפת את אורמת בכללותה?

"ההצלחה של אורמת נובעת מהיכולת לזהות מטרה טכנולוגית, לתקצב נכון ולבצע. לתפעל תחנות, שעובדות במרווחים סופיים, זה לא אומר שאין מקום להיות יצירתיים, או לקחת סיכונים גם בהיבט הטכני וגם בהיבט העסקי, אבל בסופו של יום מה שמעניין אנשים זה שיהיה להם חשמל, לא מעניין אותם ירוק או לא ירוק, וחשמל זה מקום לאנשים שמרנים". "יש אנשים שמרנים ויש דברנים", מוסיפה ברוניצקי. "אנחנו מנסים ליצור קורלציה בין מה שאנחנו אומרים לבין מה שאנחנו עושים".

אתם מדברים על שמרנות, אך בכל זאת השקעתם (ומחקתם) סכום גדול במכשירים פיננסיים מתוחכמים.

"לגבי ההשקעה ב־ARS, מבחן התוצאה הוא מבחן התוצאה", אומרת דיתה ברוניצקי. "כאשר השקענו את הכספים, חשבנו שמדובר בהשקעה שמרנית, שכן היו אלה אג"ח קונצרניות בדירוג גבוה. לא יכולנו לצפות שהחברות האלה לא יעמדו בתשלומים".

הפתעתם גם בנושא הדיבידנד הנמוך. העריכו בשוק שתיקחו יותר כסף הביתה.

"אנחנו לא מערבבים צרכים אישיים במדיניות של החברה. נכון שלקחנו הלוואה, אבל יש לנו מדיניות דיבידנד של שמונה שנים - 20% מהרווח הנקי - ולא היתה לנו אף סיבה לסטות ממנה כל עוד ברור שלא יהיה לכסף שימוש למטרות אחרות", אומרת דיתה ברוניצקי.

מה עושה לכם הדולר?

"הדולר מקשה בעיקר על מגזר המוצרים שלנו, המיוצרים בארץ ועלותם שקלית", אומרת ברוניצקי. "בתחנות כוח בבעלותנו ההשפעה יותר קטנה. בסך הכל ירידת הדולר לא באה לידי ביטוי בדו"חות כי מגזר המוצרים מהווה 25% בלבד מהפעילות. אני חשבתי שתהיה התערבות ממשלתית מסיבית יותר במטבע לפני ההגעה ל־3.2 שקלים".

יש הבדל ביחס שאתם מקבלים בשוק ההון המקומי לעומת חו"ל?

"בישראל אורמת היא אחת מ־25 החברות הגדולות בשוק והיחס אליה בהתאם, לעומת ארה"ב שם אנחנו חברה קטנה יחסית. יחד עם זאת, אני לא מבינה את ההתנהגות של המניה בישראל ביחס למניה בחו"ל. להערכתי יש כאן תגובה מוגברת של השוק לירידת הדולר" אומרת ברוניצקי.

"יהודה הוא בעל החזון"

לא רבים יודעים אבל יהודה ברוניצקי עבד בסוף שנות החמישים במעבדה הממשלתית לפיזיקה שבה ייצר טורבינה המאפשרת לייצר חשמל ממקורות אנרגיה שונים. כך נולדה אורמת. "יהודה הוא בעל החזון", אומרת ברוניצקי. "בראיונות הראשונים איתו, בשנת 1965, הוא אמר שכשעלה לארץ הוא חיפש משהו שייתן לישראל את מה שהשעון השוויצרי נתן לשוויץ - בסיס תעשייתי יציב. לדעתי, עמדנו בחזון הזה".