בלעדי לכלכליסט
הקיבוצים לא מתלהבים מבעלי הבית בתנובה: "השותף הסיני מרוחק ולא נוכח - קושי בקבלת החלטות"
המשבר בין ארגוני הקיבוצים לשותף הבכיר בתנובה, ברייטפוד הסינית, מקבל ביטוי מובהק במצגת שהועברה באחרונה לקיבוצים ולמושבים שלהם אחזקות בתנובה
המשבר בין ארגוני הקיבוצים לשותף הבכיר בתנובה, ברייטפוד הסינית, מקבל ביטוי מובהק במצגת שהועברה באחרונה לקיבוצים ולמושבים שלהם אחזקות בתנובה (23.2%). מטרת המצגת היא לסייע לכל בעל מניות, קיבוץ או מושב, להגיע להחלטה ברוב קולות אם למכור את המניות או להישאר — כפי שנחשף ב"כלכליסט" ביוני האחרון.
במצגת מפרטת הנהלת "אחזקות תנובה" - ארגון הגג של הקיבוצים המחזיקים במניות תנובה — את היתרונות והסיכונים בהמשך האחזקה בחברה. בסעיף "סיכונים" מציינים הקיבוצים את השותף הסיני שמכונה: "שותף סיני — מרוחק ולא נוכח — קושי בקבלת החלטות". הסיכונים מוגדרים ככאלה שיש להם השפעה על יציבות החברה, מה שעשוי להעיד על חששות של הקיבוצים ליציבות תנובה. בין סעיפי הסיכון: מגמות רגולטוריות המחלישות את תנובה ומקטינות רווחיות; חברה שלא הושקע בה שנים ונדרשת להשקעות ותהליכים קשים ומורכבים; קושי ביישום תהליכי התייעלות אגרסיביים נחוצים; ועד חזק ודומיננטי; ותחרות גוברת.
בסעיף היתרונות מצוינים הדיבידנדים שמגיעים מתנובה; שמירה על משק החלב (מרכיב מרכזי בכלכלת הקיבוצים); אחיזה במחלבה; השפעה בתוך תנובה והעבודה שתנובה ללא בעלות של יצרני חלב תוביל לעמדות ולאינטרסים מנוגדים. כן מצוין קושי גדול בהארכת תכנון משק החלב, קרי: הקיבוצים רואים חשיבות בשליטה בתנובה כדי לשלוט במשק החלב.
"המצב הנוכחי של תנובה מחייב קבלת החלטה, או לפחות דיון מעמיק, באשר להמשך הדרך, כשעל סדר היום עומדות כמה אפשרויות", מפרטת המצגת:
א.להישאר בתנובה ולנקוט עמדה פסיבית לגבי צעדים הדרושים להבטיח את עתיד תנובה.
ב. להישאר בתנובה לנקוט בגישה אקטיבית בניסיון לשפר את המצב (בהתחשב במגבלת קבוצת מיעוט).
ג.לצאת מתנובה, באופן מלא או חלקי, ובמקרה כזה לבחור את האפשרות הטובה ביותר ליציאה.
המצגת מציינת כי "יש יתרון משמעותי להצגת חזית אחידה ככל שניתן, הן לגבי הישארות בתנובה והן לגבי מכירת חבילת מניות משמעותית (במובחן ממכירת שיעור שולי). לקיבוצים מוצע לקיים דיון פנימי עקרוני לגבי הישארות או מכירה, מבלי להתייחס לתנאים או למחיר. עוד מוצע לצרף חבר נוסף לצוות של "אחזקות תנובה" ולהתקשר עם בנק השקעות שיוסמך לטפל במכירה. הארגון מייעד לניהול התהליך שלושה מיליון שקל מהדיבידנד האחרון שהתקבל מתנובה, בסך 250 מיליון שקל. כל קיבוץ אמור להעביר את החלטתו לחברת האחזקות.