עידן פלוס נזכר להתייעל, הצופים עשויים לזפזפ

בעיכוב של שנים ולאחר שמיליוני שקלים מכספי ציבור בוזבזו, מערך עידן פלוס בדרך להתייעל, כך עולה משימוע של הרשות השנייה שהגיע לידי כלכליסט. המהלך ישפר את טכנולוגיית השידור, אך עשוי להוביל גם לאובדן מנויים במיזם החינמי שמתקשה להתרומם כבר למעלה מעשור.

עידן פלוס הוא מערך שידור דיגיטלי שהוקם על ידי המדינה ב־2009, בעלות של 60 מיליון שקל, על מנת להוות תחליף מוזל לשידורי הכבלים והלוויין. השידור נקלט על ידי ממיר ייעודי שנרכש באופן חד־פעמי, ולא כולל דמי מינוי חודשיים. בתחילת דרכו המערך הכיל התקן (מרבב) שאפשר קיבולת של 6 אפיקי שידור בלבד בטכנולוגיה סטנדרטית. ב־2012 הממשלה קיבלה החלטה להרחיב את המערך על מנת להגדיל את היצע הערוצים והתוכן. בעלות של 70 מיליון שקל הוקמו שני מרבבים נוספים, שכל אחד מהם מכיל קיבולת של 11 אפיקים ומאפשר גם שידור בטכנולוגיית HD.

לאחר שורה של עיכובים, ההרחבה יצאה לפועל רק ביוני 2017, אך הביקוש מצד גופי תוכן היה נמוך, כך שנכון להיום המערך כולל תוכן דל ובסיסי בלבד ו־8 ערוצים: 11, 12, 13, כאן חינוכית, ערוץ הכנסת, ערוץ 11HD, 20 ומכאן 33. בשונה מהמטרה המקורית, המערך לא מכיל תוכן רחב כמו ספורט, סרטים, טבע וילדים, ובכך מפספס קהלים רבים ואת המטרה העיקרית שלו - להוות אלטרנטיבה חינמית לפלטפורמות השידור. שירותי הטלוויזיה של סלקום ופרטנר ושירותי סטרימינג כמו נטפליקס הביאו לפגיעה נוספת במיזם. לעידן פלוס יש כיום כ־170 אלף צופים בלבד, כשלסלקום TV יש כ־250 אלף לקוחות ולפרטנר TV כ־230 אלף לקוחות. גם ניסיונותיה של הממשלה להפריט את המערך לגופים פרטיים כשלו, כשאף גוף לא ניגש למכרז.

ניר שוויקי, מ"מ מנכ"ל הרשות השנייה צילום: יח"צ הרשות השנייה, ענבל מרמרי

מאז ההרחבה ב־2017, עומדת עלות תחזוקת שני המרבבים הפעילים בעידן פלוס על 36.4 מיליון שקל בשנה. עלות התחזוקה השנתית מתחלקת בין הערוצים הפעילים. לפי קביעת משרד האוצר, קשת ורשת משלמות 1.5 מיליון שקל בשנה כל אחת, והמדינה מממנת להן 4.4 מיליון שקל נוספים. ערוץ 20 וערוץ הכנסת משלמים 1.9 מיליון שקל כל אחד, תאגיד השידור הציבורי 9.3 מיליון שקל וערוצי הרדיו מיליון שקל יחד.

את העלות הנותרת השיתה המדינה על הערוצים הציבוריים במערך, הממומנים מתקציב המדינה. כך, התאגיד מעביר בנוסף לאמור 12.4 מיליון שקל בשנה, וערוץ הכנסת מעביר בנוסף 2.5 מיליון שקל בשנה. מ־2017 ניתן למעשה לסגור את המרבב הראשון ולהעביר את ערוציו למרבב השני, ובכך לחסוך מיליוני שקלים מכספי הציבור. בשל השתהות

המדינה, כ־55 מיליון שקל מכספי ציבור ירדו לטמיון. באופן אבסורדי, התקנות הללו טרם נחתמו והרשות השנייה כרגע מממנת את העלויות מעודפיה.

עתה, בכוונת הרשות השנייה לסגור את המרבב הראשון ולהעביר את הערוצים למרבב השני, ובכך להפסיק את השימוש במערכות ורכיבים טכנולוגיים מיושנים ולצמצם בעלויות תפעול המערך. כפועל יוצא, ישלמו התאגיד וערוץ הכנסת 7.9 מיליון שקל פחות בשנה, שיכולים להיות מושקעים בתחומים אחרים כמו יצירה ישראלית. מהלך הסגירה יעלה 2 מיליון שקל.

סגירת המרבב הראשון תיכנס לתוקף בקרוב, כך שאלפי צופים יצטרכו לרכוש ממירים חדשים. 40%-30% מצופי עידן פלוס, על פי הערכות, מחזיקים בממירים העובדים בטכנולוגיה הישנה. ממיר חדש עולה 200-100 שקל, ונכון לעכשיו, אין בכוונת האוצר לסבסד את הרכישה. מהלך זה, אף שעשוי להביא לשיפור באיכות הצפייה, צפוי להפחית את הכמות הנמוכה בלאו הכי של הצופים, שעלולים לוותר על השדרוג ולמצוא חלופה.