מרד הקניונים: ביג, מליסרון וצים יפתחו מחר, בעזריאלי עדיין יושבים על הגדר

קבוצות הקניונים ביג, מליסרון ומרכזי צים אורבן לייף של רני צים יפתחו מחר בבוקר את הקניונים ואת המרכזים הפתוחים לטובת שוכרים שירצו להפעיל את החנויות, ובעיקר שוכרי ענף האופנה. קבוצת ביג שלחה מכתב בשבוע שעבר שבו היא הודיעה על פתיחת המרכזים שלה מחר בבוקר, ואף הודיעה כי תתחיל לגבות מהשוכרים שכר דירה.

בקבוצת עזריאלי ממשיכים לשמור על שתיקה, יושבים על הגדר וצופים מרחוק במלחמה שמנהלות קבוצות הנדל"ן המתחרות.

בענף המסחר ובקניונים זועמים על הממשלה שהודיעה על פתיחת המשק בעוד המסחר נותר סגור, וההקלה היחידה שאושרה היא על מסעדות ובתי קפה שיוכלו להחזיר את שירות הטייק אוויי. הקניונים פועלים גם בסגר לטובת החנויות החיוניות. 30% מהחנויות במרכזי ביג פועלות בשל היותן חנויות חיוניות, וההערכה היא שמחר, עם פתיחת המסחר, יפעלו בין 70% ל־80% מהחנויות במרכזי הקניות הפתוחים. "פתחנו ביום שישי את הקניונים, ניקינו אותם, הקניונים פתוחים וערוכים, אני מאפשר הכל. עכשיו זה נתון בידי השוכרים אם לפתוח או לא", אמר משה רוזנבלום, מנכ"ל קניוני מליסרון. "אני מרגיש נבגד על ידי הממשלה, באופן שבו הדברים מנוהלים". 

קניון דיזנגוף סנטר בתל אביב סגור בזמן מגפת ה קורונה צילום: אוראל כהן

מליסרון מפעילה את מרכזי הקניות הפתוחים נוף הגליל, בילו סנטר, חוצות המפרץ וגבעת שמואל, וממחר לא תמנע מעסקים שיביעו עניין לפעול גם בקניונים הסגורים שלה. עם זאת, טוען רוזנבלום כי לחלק מהרשתות תהיה בעיה לפתוח בשל מחסור בכוח אדם. "אני מתרשם שלא כולם יכולים לפתוח כי יש בעיה לגייס כוח אדם. בחנויות האופנה המוכרות המבוגרות מסרבות לחזור לעבודה כי הן חוששות לצאת בסגר, ואת העובדים הצעירים קשה להחזיר כי הם מעדיפים להמשיך לקבל חל"ת עד חודש יוני. בנוסף, ההנחיות של המדינה לא ברורות עד הסוף".

ל"כלכליסט" נודע כי עם הרשתות שהביעו כוונה לפתוח מחר בבוקר את המסחר נמנות קבוצת בריל, טבע נאות, המשביר לצרכן, קבוצת פקטורי, פוקס, אינטר ג'ינס, רשת אדידס, צומת ספרים, קרייזי ליין, ג'אמפ ועונות, רשת קוטון, נעלי זמש ועוד.

התמונות של ההתקהלויות במגזר החרדי הצליחו להוציא את הקמעונאים משלוותם, ומחר צפויות להיפתח, על פי ההערכות, בין 600 ל־700 חנויות, רובן במרכזי הקניות הפתוחים.

"ממחר נפתח את החנויות במרכזי הקניות הפתוחים", אמר אחד הקמעונאים. "רשתות שיצליחו להיערך לפתוח בקניונים, יפתחו כבר מחר אבל בפאוור סנטרים הודיעו 30 רשתות כי בכוונתן לפתוח. בקניונים זה יותר מורכב כי צריך להיערך עם אבטחה, להפעיל מדרגות נעות, מיזוג ועוד".

בשבוע שעבר אישרה הכנסת את הגדלת הקנסות על עסקים שהפעלתם אסורה. מקום ששטחו עד 100 מ"ר יקבל קנס של 5,000 שקל, מקום ששטחו בין 100 ל־500 מ"ר ייקנס ב־7,500 שקל ומקום ששטחו מעל 500 מ"ר ייקנס ב־10,000 שקל.

"בא אליי שוכר של רשת קטנה ואומר לי: אם אני אפתח את החנות אני אעשה פדיון של 10,000 שקל ואשלם קנס 10,000 שקל, אז אין לי כוונה לפתוח. אני מבין אותו", מספר מנהל בענף הקניונים. לקניונים יש אינטרס שהחנויות ייפתחו וישלמו שכר דירה, אך הקנסות על הפתיחה בניגוד לחוק מוטלים על כתפיהם של בעלי החנויות.

על כך מגיב שחר תורג'מן, יו"ר התאחדות רשתות המסחר, הקמעונאות וההסעדה: "אנחנו מצפים לאותה מידת אכיפה שהיתה בלוויות במגזר החרדי. אם ישלחו שוטרים אחרים, מדובר כבר באכיפה בררנית ואנחנו נעתור לבג"ץ. אנחנו לא מתכוונים לשלם את הקנסות ונגיע לבית המשפט. אני לא מאמין שיש שופט בישראל שיפסוק כנגד עסק שהיה סגור 180 יום. אנחנו נערכים לפתיחה. הממשלה שחקה את הנשק הזה שנקרא סגר עד תום. אם הסגירה היתה מביאה תועלת, היינו שותקים. אבל זה לא המצב. מפה מגיעים הכעס והזעם שלנו".