הסוכנות היהודית נגד שופרסל: "מבקשת לחמוס פנסיונרים מוחלשים"

הסוכנות היהודית נגד ענקית הקמעונאות הסכסוך שמאיים על 4 סניפי הדגל של שופרסל הסוכנות היהודית העלתה את שכר הדירה שמשלמת לה ענקית הקמעונאות, ורמזה שמלכתחילה הוא היה נמוך באופן מחשיד. הרשת יצאה לקרב, פנתה לבימ”ש והגיעה עד לבוז’י הרצוג נורית קדוש לכתבה המלאה 

"חברה ענקית עם רווחיות עצומה מבקשת לחמוס את קניינם של פנסיונרים מוחלשים", כך תוקפת “השתתפויות בנכסים”, חברה־בת של הסוכנות היהודית, את שופרסל, בכתב הגנה לתביעה שהגישה שופרסל נגדה והגיע לידי "כלכליסט”. את התביעה הגישה שופרסל לאחר שהשתתפויות בנכסים, שמשכירה לרשת ארבעה מסניפי הדגל שלה, סירבה להאריך את הסכמי השכירות בשל מחלוקת על שכר הדירה.

בכתב ההגנה מצביעה השתתפויות בנכסים לראשונה על הסמיכות בין פעולת שופרסל לחידוש חוזי השכירות לבין מינויו של שרון גמבשו, שהיה מנכ"ל השתתפויות בנכסים, למנכ"ל שופרסל נדל"ן וסמנכ"ל הנכסים שלה. "בתחילת חודש יולי 2018 מונה שרון גמבשו (למנכ"ל שופרסל נדל"ן — נ"ק), והנה, באופן מעורר תמיהה, אחת מפעולותיו הראשונות בתפקידו החדש בשופרסל היתה להציע בשלהי חודש יולי 2018 את המשך תקופת השכירות בארבעת הנכסים", כתבה השתתפויות בנכסים בכתב ההגנה.  

מנכ"לית השתתפויות בנכסים רוחמה אברהם בלילא, מנכ"ל שופרסל איציק אברכהן ויו"ר הסוכנות יצחק הרצוג צילומים: נועם מושקוביץ', אביגיל עוזי, אלכס קולומויסקי יוסי לזרוף

"מדובר בהצעה שניתנה למעשה מוקדם מאוד, כמעט ארבע שנים לפני תום תקופת השכירות בנכסים. עובדה שכשלעצמה מעוררת תמיהה", כותבת השתתפויות בנכסים וטוענת כי ייתכן שהדבר נעשה במכוון: "אלא שנדמה שמועד זה לא היה מקרי בכלל. ההצעה שנשלחה כללה דמי שכירות נמוכים מאוד, מתוך ניסיון ליהנות מחוסר המידע של השתתפויות ביחס לדמי השכירות המקובלים בשוק".

השתתפויות בנכסים דחתה את הצעתה של שופרסל ושלחה לה במרץ 2019 הצעה מטעמה להמשך תקופת השכירות בארבעת הנכסים. על פי אותה הצעה, החברה דרשה עבור הסניף ברחוב ארלוזורוב בתל אביב דמי שכירות בגובה 182 אלף שקל בחודש לעומת הצעתה של שופרסל שעמדה על 160 אלף שקל. דמי השכירות המשולמים כיום הם 167 אלף שקל בחודש. על סניף ברחוב אגרון בירושלים דרשה החברה 79.5 שקל למ"ר, בעוד שופרסל הציעה 70 שקל למ"ר. בסניף סירקין הפער בין הצדדים היה קטן, ובחולון החברה הציעה להפחית את השכ"ד לכ־80 אלף שקל, ואילו שופרסל הציעה שכ"ד בגובה 4% מהפדיון.

חודשיים לאחר מכן התקיימה פגישה בין נציגי הצדדים במשרדיה של השתתפויות, שבה דחתה שופרסל את ההצעה של השתתפויות מחודש מרץ והפגישה הסתיימה ללא הסכמות. בספטמבר, לאחר שרוחמה אברהם בלילא מונתה כמנכ"לית חדשה לחברה, הצדדים נפגשו שוב, ולטענת החברה, נציגה הודיע לשופרסל כי הנהלתה החדשה של השתתפויות מעוניינת לקבל דמי שכירות גבוהים יותר, ולפיכך נותנת הצעה חדשה ולפיה שכר הדירה לסניף ארלוזורוב יעלה ל־310 אלף שקל בחודש, בירושלים ל־152 אלף שקל, בסירקין ל־120 אלף שקל ובקוגל בחולון ל־112 אלף שקל לחודש. זאת בטענה שממידע שקיבלה ההנהלה החדשה עולה כי שופרסל משלמת דמי שכירות הנמוכים משמעותית מהמקובל בשוק.

הצדדים לא הגיעו להסכמות, אולם כעבור כשבועיים שלחה שופרסל הודעה לחברה שלפיה היא מקבלת את ההצעה מחודש מרץ, שנדחתה על ידיה במאי ולטענת החברה כבר לא היתה בתוקף. החברה דחתה את הודעת הקיבול והציעה לנהל מו"מ על בסיס הצעתה העדכנית, אך שופרסל דחתה את ההצעה.

החברה מפנה אצבע מאשימה לקמעונאית המזון וטוענת שמדובר בהתנהלות בריונית שנועדה לכפות עליה הסכם בניגוד לרצונה. כדי לחזק את טענתה, הציגה החברה בכתב ההגנה "תקדימים" להתנהלות כוחנית מצד שופרסל: "אך לפני שנתיים וחצי שילמה שופרסל עיצום כספי של כ־9 מיליון שקל, וזאת לאחר שהתגלה לרשות התחרות כי היא חתמה במתכוון ובמודע על הסכמי בלעדיות רבים, בניגוד גמור לחוק הקידום בתחרות בענף המזון". בכך מתייחסת החברה לקנס שקיבלה הרשת על הפרת חוק המזון והתחייבות לבטל הסכמי בלעדיות מידי רשות התחרות. השתתפויות בנכסים מתארת עוד את אחד המאבקים הבולטים שניהלה שופרסל בעשור האחרון: "שופרסל ניהלה גם ‘מלחמה’ עיקשת עם יוניליוור, תוך שהיא פועלת באופן חד־צדדי, ומאוד לא מקובל, ומקזזת כספים ואף מורידה את מוצרי יוניליוור ממדפיה, רק כדי לגרום ליוניליוור להבין ‘שאסור להתעסק’ עם שופרסל".

החברה טוענת כי במקרה הנוכחי שופרסל ניסתה להפעיל לחצים פוליטיים באמצעות פנייה ליו"ר הסוכנות יצחק הרצוג, בטענה שהחברה מתנהלת בחוסר תום לב. צעד זה הוביל את השתתפויות בנכסים להודיע שאינה מעוניינת עוד בשופרסל כשוכרת ועליה לפנות את החנויות.

הדגשת עוצמתה של שופרסל, תוך אזכור הזינוק ברווחיה בשנה החולפת, נעשתה כדי להבליט את הפער ביחסי הכוחות בין הצדדים. "הנתבעת מנהלת נכסים ונדל"ן מניב שחלקם בבעלות קופת התגמולים והפנסיה של עובדי הסוכנות היהודית. כלומר מדובר בנכסים שהכנסותיהם משמשות לתשלום תגמולי הפנסיה של עובדי הסוכנות, שהינם, מטבע הדברים, ציבור מבוגר, חלש והכנסותיו נמוכות ביותר", נטען. החברה ביקשה לדחות את התביעה ולחייב את שופרסל בהוצאות משפט.

שופרסל סירבה להגיב.