בלעדי לכלכליסט
מקור בנטפליקס: "היקף הפיקוח המוצע עלינו בישראל לא ריאלי"
גורמים בסביבת החברה דחו את כוונת הוועדה לאסדרת שידורים לפקח על חברות זרות וכינו אותה “מדאיגה”. נציגי הוועדה עדיין חלוקים בדעותיהם על אופן הפיקוח
הוועדה לאסדרת השידורים שמינה שר התקשורת הקודם יועז הנדל מתכוונת בימים הקרובים להמליץ למשרד על החלת רגולציה על שירותי הסטרימינג הבינלאומיים, אך בנטפליקס לא רואים זאת בעין יפה. בסביבת ענקית המדיה העולמית מסרו ל”כלכליסט” כי "הצעות ועדת פולקמן כפי שהוצגו לאחרונה, אם הן מדויקות, מאוד מדאיגות ולא ריאליות. אם אכן יאומצו, ההצעות האלה יפגעו במטרות הוועדה ולא יעודדו השקעות". מדובר בהתבטאות חריגה, שכן החברה עד כה נמנעה מלהתערב בנעשה בשוק המקומי.
- נטפליקס: מספר המנויים צמח מהר מהצפוי, המניה זינקה ב-12% במסחר המאוחר
- סרטים על סרט נע: נטפליקס תייצר כמה פנינים - לצד הרבה בינוניות
- נטפליקס תיכנס לשוק שידורי הכדורגל דרך צרפת?
הוועדה, בראשות הח"כ לשעבר רועי פולקמן, סיימה באחרונה את דיוניה ועומלת עתה על כתיבת מסמך ההמלצות הסופי. בכל הנוגע לפיקוח על שחקניות בינלאומיות, נתגלעו חילוקי דעות מהותיים בין יושבי הוועדה, הכוללת נציגים ממשרד התקשורת, האוצר והמשפטים. הוועדה מתלבטת אם לקבוע כללים מחייבים או אמירה כללית והצהרת כוונות שאינה מחייבת. כפי שמתגבש, הוועדה שוקלת לחייב את החברות הזרות בהשקעה מסוימת מתוך הכנסותיהן בהפקות מקומיות, ככל הנראה 200 מיליון שקל, או לחלופין, לחייבן לכלול בקטלוג שלהן 30%-20% תוכן מקומי, בין שייוצר על ידיהן ובין שקנוי. בכל מקרה, בכוונת הוועדה להמליץ כי הרגולציה תוחל לאחר משא ומתן מעמיק מול הענקיות, במטרה להגיע להסכמות הדדיות.
באירופה כבר שם
בימים אלה מגבשים באיחוד האירופי שורת חוקים שיחולו על שירותי סטרימינג, ובהם ש־30% מהקטלוג של שירות מסוים יכללו תוכן שמותאם לאזרחי האיחוד. מהלך זה נותן רוח גבית לנציגי הוועדה שתומכים בחקיקה דומה בארץ. מאידך, נציגי הוועדה שמתנגדים לפיקוח כזה טוענים כי אין זה ראוי להשוות בין גודלו של האיחוד האירופי, הכולל 27 מדינות דוברות שפות שונות, לבין גודלה של ישראל, שרוב תושביה דוברים שפה אחת. בנוסף, בשונה מהמתגבש בוועדה, באירופה גם מגבשים תמריצים לשירותי הסטרימינג עבור ההשקעה.
עוד טוענים המתנגדים כי התחרות הבינלאומית בישראל טרם התבססה, והטלת רגולציה משמעותה הצבת חסמי כניסה גבוהים שיובילו שירותים דומים, כמו אמזון, דיסני והולו, לשקול את עתידן בשוק הישראלי. בסופו של דבר, הם טוענים, הצרכן הישראלי הוא זה שעשוי להיפגע, דרך תחרות חלשה, מגוון דל של תכנים ועליות מחירים.
על פי מחקר שהציגה אחת החברות הישראליות בוועדה, לנטפליקס כ־1.2 מיליון מנויים בארץ, יותר מל־yes, סלקום ופרטנר יחד. לנטפליקס בעולם מעל 200 מיליון מנויים משלמים.
רגולציה עצמית
גם בלא רגולציה ממשלתית, נטפליקס מבינה שכדי לשרוד בשוק המקומי עליה לייצר או להחזיק בתכנים בשפת המקום, ולתמוך ביצירה ישראלית. כך, רכשה נטפליקס לא מעט סדרות ישראליות מאז נכנס השירות לארץ, ביהן “פאודה”, “שטיסל” ו”בשבילה גיבורים עפים”. לאחרונה החברה אף משקיעה בתכנים ויוצרים ישראליים, כמו הסדרה “פגע וברח” של ליאור רז ואבי יששכרוף והסדרה “מה שקרה באוסלו”.
מעבר לשוק הבינלאומי, בכוונת הוועדה לאסדרת השידורים להמליץ גם על החלת רגולציה על שירותי טלוויזיה מקומיים מבוססי אינטרנט, כמו סלקום ופרטנר TV. ההמלצה המתגבשת היא לחייב שחקניות המכניסות כ־300 מיליון שקל בשנה להשקיע 6.5% מהכנסותיהן בתוכן מקורי, כמו גם לחייבן באותן מגבלות החלות על HOT ו־yes. גם לכוונה זו קמו מתנגדים בוועדה, שטוענים שיש דווקא להסיר רגולציה מחברות הכבלים והלוויין.
המתנגדים טוענים כי ניתן לחייב את השחקניות החדשות ביצירת תוכן מקומי בכמות סבירה, אך החלת כלל החוקים הנוקשים החלים על השירותים המסורתיים עלולה להוביל למכת מוות על החברות. סלקום ופרטנר, כך הם טוענים, עומדות בחוקי אתיקה בסיסיים גם ללא פיקוח, שכן הן יודעות שאחרת הביקוש יירד. בנוסף נטען כי עלויות הרגולציה עשויות להתגלגל לכיס הצרכנים.