הרגע שבו הסטרימינג הרג את אולם הקולנוע
החלטת אולפני האחים וורנר להקרין את סרטי 2021 בשירות הסטרימינג HBO Max במקביל להפצתם בקולנוע יצרה רעידת אדמה בתעשייה ומאיימת לשנות את המודל הכלכלי של התחום כולו. לא פלא שהבמאים והיוצרים זועמים כל כך
"הם לא מבינים מה הם מפסידים, להחלטה שלהם אין שום הגיון כלכלי, אפילו המשקיע האקראי ביותר בוול סטריט יודע להבדיל בין שיבוש (disruption) לחוסר תפקוד (dysfunction)״, תקף השבוע במאי טרילוגיית סרטי באטמן, "דנקירק" ו"ממנטו", כריסטופר נולאן. חיצי הזעם של נולאן הופנו לכיוון אולפני האחים וורנר (WB) ולהחלטה הסנסציונית שלהם שכל הסרטים שתוכננו לצאת למסכי הקולנוע בשנת 2021 יופצו במקביל גם בבתי הקולנוע וגם בשירות הסטרימינג HBO Max. מדובר אמנם ב־17 סרטים בלבד, אך נמנים ביניהם כמה מהלהיטים המסקרנים ביותר של 2021, כמו העיבוד החדש ל"חולית" של דניס וילנב, "מטריקס 4" ו"נבחרת המתאבדים" של במאי "שומרי הגלקסיה".
- מחיר הקורונה: כמה וורנר שילמה לגל גדות כדי להעלות את וונדר וומן 1984 לסטרימינג?
- האחים וורנר ישחררו את כל סרטי 2021 במקביל בטלוויזיה ובקולנוע
"כמה מהיוצרים הגדולים ביותר בתעשייה וכמה מכוכבי הקולנוע החשובים ביותר הלכו לישון בלילה במחשבה שהם עובדים עבור אולפן הסרטים הטוב ביותר, והתעוררו בבוקר לגלות שהם עובדים אצל שירות הסטרימינג הגרוע ביותר", הוסיף נולאן.
המהלך של וורנר אמנם רלבנטי רק לארה"ב (HBO לא זמינה מחוץ למדינה בשלב זה), אבל הוא כבר הוכתר באופן חד־משמעי כמהפכה שתשנה מהיסוד את תעשיית הקולנוע, שצפויה להדהד בכל פינות הגלובוס.
הצופים הצביעו עם הארנק
מודל הפצת הסרטים המסורתי ידוע בתור שיטת ה"חלונות", שבמסגרתו בתי הקולנוע מקבלים "חלון" בן 90 יום להפצה בלעדית של סרטים לפני שהם הופכים לזמינים באמצעים אחרים — וידיאו במאה שעברה או סטרימינג בנוכחית. נטפליקס ואמזון אמנם ניפצו את החלון הזה לפני כמה שנים, אבל בעלי האולמות העדיפו להעמיד פנים שהם לא מרגישים את הרוח.
לפי המודל החדש ש־WB מובילה, סרטים יופצו במקביל באולמות הקולנוע ובאונליין, כך שבחודש הראשון הם יהיו זמינים גם בבתי הקולנוע וגם ב־HBO Max, ואז יהיו זמינים למשך חודשיים נוספים בקולנוע בלבד. בתום חלון 90 הימים האולפנים יוכלו למכור אותם לשידור בסטרימינג לפי רצונם.
מי שהוביל את המהלך ההיברידי הזה בוורנר הוא המנכ"ל ג'ייסון קילר, שנכנס לתפקיד באביב האחרון, אחרי ששימש כמנכ"ל שירות הסטרימינג hulu. קילר פועל לפי ההנחה ש־HBO Max יעמוד בעתיד במרכז הפעילות של האולפנים, והוא לא לבד בדעתו. דיסני כבר הודיעה מוקדם יותר השנה שתשים את הסטרימינג בראש שמחתה, לאחר ההצלחה של דיסני+ עם סדרת הספין־אוף למלחמת הכוכבים "המנדלוריאן" והגעה ליותר מ־73 מיליון מנויים. כמובן שנטפליקס, עם 200 מיליון מנויים ותקציב הפקה שנתי של כ־9 מיליארד דולר עדיין נותנת את הטון.
גם HBO Max וגם WB הן חטיבות של וורנר מדיה, וכשאחת מהן צוברת הפסדים, קילר מנסה למקסם רווחים מהשנייה. וורנר השיקה את מקס מוקדם יותר השנה לשוק רווי ובלי שום גזר שיפתה משתמשים לעבור אליה. עם מחיר של 15 דולר לחודש מקס גייס עד כה פחות מ־9 מיליון מנויים ונכשל בהמרת חלק הארי של 38 מיליון מנויי ערוץ הכבלים הוותיק של HBO. נטפליקס ואמזון פועלות כבר שנים במודל של השקה מקבילה בבתי הקולנוע ובסטרימינג, אבל שומרות את הטריק רק לסרטים שהן מכוונות לזכייה בפרסים גדולים, וגם זאת רק בשל הדרישה להקרנה קולנועית כדי לקבל מועמדות. בעבר סירבו חלק מבתי הקולנוע להקטין סרטים של ענקיות הסטרימינג. אבל אז הגיע משבר הקורונה וטרף את הקלפים.
אחרי דחיות חוזרות ונשנות של תאריכי הפצה, האולפנים החלו לבדוק אופציות. דיסני הפיצה את העיבוד החדש ל"מולאן" בדיסני+, אבל דרשה ממנויי השירות לשלם עוד 30 דולר כדי לצפות בו, ועוררה את זעמם. וורנר הודיעה בחודש שעבר על הפצת "וונדר וומן 1984" במקס במקביל להפצה בבתי הקולנוע — מהלך שמתברר כעת כטבילת רגל ראשונה במטרה לבדוק את התגובות. נראה שהמהלך הצליח והוביל לראשונה לקפיצה בביקוש למנויים, והפור נפל.
חלוקת רווחים מחודשת
בתי הקולנוע היו הראשונים להביע התנגדות למהלך, אבל זו כנראה לא הרשימה את קילר שהתייחס לכך בראיון שהעניק לאחרונה: "גם אני רוצה הרבה דברים שפשוט לא ריאלים בזמן מגיפה עולמית". חלק מהשיקול, הוא אמר, היה לייצר תזרים של סרטים לבתי הקולנוע גם בתקופה הנוכחית, מה שלא כל האולפנים מנסים לעשות. ספק אם התשובה הזו מספקת את בעלי הקולנוע שלא פתחו את שעריהם כבר קרוב לשנה.
בתי הקולנוע הגדולים עדיין מנסים לשמור על פאסון. מנכ"ל רשת בתי הקולנוע AMC אדם ארון אמר ל״ניו יורק טיימס״ שהרשת ״עושה את כל המאמצים לוודא שהמהלך של וורנר לא יתבצע על חשבונה". כדי להמתיק את הגלולה הזו מנהלים כעת הצדדים מו"מ מחודש על חלוקת הרווחים. מסורתית בתי הקולנוע שומרים אצלם 45% ממחיר הכרטיס והאולפנים גורפים 55%, שמכסים את ההפקה, השיווק, ההפצה והמשכורות. החלוקה החדשה, משערים ב"וראייטי", תשאיר 60% אצל בעלי האולמות, שכן האולפנים חוסכים את מרבית הוצאות השיווק וההפצה.
מודל חלוקת הרווחים של תעשיית הקולנוע הוא נושא מורכב, לא בגלל החוזים הסבוכים, אלא משום שיש שוני עצום גם בין סרטים שיוצאים מאותו אולפן. כך, יש שחקנים ובמאים שחתומים על חוזים שמבטיחים להם משכורת נמוכה בתמורה לקבלת אחוזים מהרווחים שמגיעים ממכירת כרטיסים, תקליטורי DVD או חוזי הפצה משניים אחרי החלון הקולנועי. השיטה הזו חביבה על האולפנים, שכן היא חוסכת להם מיליונים בתקציב ההפקה. אבל במודל ההפצה החדש קשה מאוד לכמת רווחים מהפצה בסטרימינג. HBO לא תגבה תשלום נפרד על צפייה בסרטים (בשונה למה שדיסני עשתה עם "מולאן") והצטרפות של מנויים חדשים לשירות נמדדת במיליונים בודדים, במקרה הטוב. ומכיוון שכולן חטיבות של אותה חברה, לא ברור כמה מקס תשלם לאחים וורנר עבור הסרטים. ההחלטה של וורנר, אומרים בזעם בתעשייה, נעשתה על מנת לקדם את שירות הסטרימינג המקרטע שלה.
במאים: "מדובר באסון"
כמובן שוורנר מדיה אינה החברה היחידה שמחזיקה גם באולפן וגם בשירות סטרימינג. זהו למעשה המודל לפיו פועלות מרבית חברות המדיה, כמו דיסני, אמזון ויוניברסל. מכאן שאם שיטת ההפצה החדשה תהפוך לנורמה, הדבר ישפיע גם על מודל התשלומים לכישרונות של התעשייה. וחזרה לחוזים שמתבססים על משכורת בלבד משמעותה שכל סרט ידרוש תקציב ראשוני גדול יותר.
מה לגבי היוצרים עצמם? במאי הסרטים המדוברים מתחילים להשמיע את קולם, והם זועמים. ג׳ון מ. צ׳ו, במאי ״In the Heights״ סיפר שהוא "בהלם" וטען שדחה הצעת הפצה נדיבה מאוד מנטפליקס על מנת שסרטו יזכה לחווית צפייה קהילתית באולמות.
סוכנים, יוצרים ובמאים נוספים אומרים לתקשורת שמדובר באסון. חלקם חוששים שחלקם בעוגה יצטמצם משמעותית, אבל אצל אחרים מדובר בפשרה יצירתית כואבת. טרנטינו למשל, אחד היוצרים הבודדים היום שנהנה מהצלחה קופתית וביקורתית כאחד, ידוע כיוצר טהרן שמקפיד לצלם את סרטיו על פילם ולא בדיגיטל ואת ״8 השנואים״ הוא התעקש לצלם בפריים פנורמי של 70 מ״מ שמרבית אולמות הקולנוע היו צריכים לכווץ על מנת להקרין את הסרט. כשנשאל על הבחירה שלו בעבר אמר הבמאי: ״מה שאני לא אוהב בהקרנה דיגיטלית זה שהיא פשוט HBO בציבור״.
אבל יש במאים שהפכו את החיסרון של הסטרימינג ליתרון. סקורסזה למשל הסכים להפיץ את סרטו האחרון, ״האירי״, בנטפליקס וכשנשאל על כך אמר שאף אולפן לא הסכים לממן תקציב של 160 מיליון דולר להפקת הסרט. סרטו הבא יופץ כנראה באפל TV.
הפיכת המסך הקטן לברירת המחדל עבור היצירה הקולנועית בהכרח תשנה את הסרטים שיעשו. ראשית, כמו בטלוויזיה, התחרות בסטרימינג עשויה לייצר הרבה יותר תוכן. לא עוד תחלופה פעם בשבוע, אלא צמא בלתי פוסק של מאות מיליוני מנויים על פני עשרות פלטפורמות למוצרים חדשים מדי יום. שנית, אלה יהיו סרטים מסוג אחר. אלה לא רק הפעלולים והאפקטים היקרים שמתוכננים ומתאימים להקרנה על מסך גדול ובשיטה מסוימת, זה גם תכנון הפריים, ההעמדה של השחקנים, זוויות הצילום ואפילו השימוש בצבע ובסאונד.
זו גם הסיבה שהרבה מבקרי קולנוע מקוננים על המהלך של וורנר. דיויד סימס הוותיק מ"האטלנטיק" למשל כתב שזו לא פחות מ"רעידת אדמה" וש״הוליווד מקריבה את בתי הקולנוע". אבל נשמעים גם קולות אחרים, שלא במפתיע רובם ככולם שייכים לדור צעיר יותר. כריס סטאקמן, מבקר קולנוע פופולרי ביוטיוב עם כ־2 מיליון עוקבים, סבור שיש כאן תקווה לתחייה מחודשת של החוויה הקולנועית. "כל אותם צופים מעצבנים שמבלים את הסרט קבורים בנייד ישארו בבית", הסביר, "מי שסרטים יקרים לליבו לא רק שיחזור לאולמות, אלא אף יזכה שם לחוויה מוצלחת יותר".