"הסבירות להדבקה בתורים העצומים ברחובות גבוהה יותר מבקניונים"

בחודש יולי האחרון, כשעולם המסחר עוד לא התאושש מהסגר הראשון, קרה דבר יוצא דופן במערכת היחסים בין רשתות האופנה והקניונים. קניון הראל במבשרת ציון הגיש תביעה של כ־826 אלף שקל נגד קסטרו השוכרת חנות בקניון. קניון הראל טען כי קסטרו החליטה, בניגוד להסכמים שבינה לבין הקניון ובאופן חד־צדדי, שלא לפתוח את חנות העוגן ששכרה בקניון וכן לא שילמה דמי שכירות למאי ויוני. התביעה עדיין מתנהלת בבית המשפט, וממחישה את המתח שהביא המשבר לעולם הקמעונאות.

"קסטרו עשתה טעות כאשר פתחה חנות גדולה יותר בקניון מבשרת (המתחרה — א"י), וחיפשה דרך לצאת מקניון הראל, כי אין שום הצדקה בעולם להחזיק שתי חנויות במרחק 200 מ"ר זו מזו", טוען מנכ"ל קניון הראל אבי שטרית, "אבל הרשת היתה כבולה בהסכם איתנו, ועשתה הכל להשתחרר ממנו. כשלא הצליחה, החליטה לפעול בבריונות, קמה ועזבה. על פי החוזה, היתה לה תחנת יציאה ב־2022, ואם היא היתה מממשת אותה, היא היתה צריכה להחזיר חלק מההנחה שקיבלה בשכר הדירה. החוזה שלה מסתיים רק בעוד חמש שנים והם רצו שנוותר על קנס היציאה. לא הסכמתי. יש הסכמים ואותם צריך לכבד ובטח לא לרמוס אותם בגסות. זה לא אדם פרטי שקורס, זו חברה מכובדת, בורסאית, שעושה דין לעצמה, וזה לא בסדר. לכן הגשנו תביעה על כ־800 אלף שקל".  

אבי שטרית. “אחרי הסגר הראשון שכנענו חנויות לשתף פעולה ולמכור במחירי רצפה" צילום: אלכס קולומויסקי

קניון הראל משועבד כיום לחברת מליסרון, שהחזיקה בו בעבר ביחד עם משפחת בן דוד, ומניות הבעלים נמכרו ב־2013 לחברת אקסיום, שנקלעה לחדלות פירעון ולא השלימה את עסקת המכר. כיום הקניון מנוהל על ידי שטרית ובפיקוחה של מליסרון.

חוץ מקסטרו, אילו שוכרים עזבו את הקניון אחרי הסגר הראשון?

"שתי מסעדות של מזון מהיר, אסייתית ושווארמה, לא שרדו את המשבר ונסגרו. חנות כלי בית אחת התחלפה בחנות כלי בית אחרת".

והצלחתם לחתום על חוזים חדשים בסגר?

"בסגר השני עשינו מהלכים חשובים. חתמנו על חנות פופ־אפ שתקים תמנון, במקום החנות הגדולה של קסטרו, על שטח של 350 מ"ר. אנחנו גם לקראת חתימה עם רשת הסטוק שתיקח שטח של 570 מ"ר. חתמנו עם קפה לנדוור ואנחנו בונים להם קפה בכיכר שבכניסה לקניון. בנוסף, חתמנו עם רשת הגלידריות גולדה ואנחנו עומדים לחתום עם סושי רחביה, מותג ירושלמי ידוע, כך שהקניון ייפתח אחרי הסגר השני כאשר כל שטחי המסחר הריקים אוישו. נחזור מהסגר בעוצמה".  

קניון הראל במבשרת ציון

מה דעתך על החלטת הממשלה לפתוח רק חנויות רחוב?

“המדינה עושה טעות. אין שום הבדל בין חנות בקניון לחנות רחוב. הקניונים יכולים לעמוד באותן מגבלות שהמדינה קבעה. אם רוצים ארבעה אנשים בחנות, נוכל להקפיד על זה. בקניון אנחנו יכולים לפקח הרבה יותר מאשר בחנות רחוב”.

ביג כבר פתחה את מרכזי הקניות הפתוחים שלה בניגוד לחוק. היא צודקת?

“אני נגד פתיחת חנויות ומסחר בניגוד לחוק. אנחנו לא באנרכיה. המדינה קבעה חוקים ואנחנו חייבים לציית להם”.

גם במחיר של חוקים אבסורדיים ולא הגיוניים?

“אני בפירוש לא מסכים עם המדינה שמשאירה את המסחר סגור בקניונים. אנחנו צריכים לדעת לחיות עם הקורונה. גם כשיהיה חיסון, הנגיף ילווה אותנו עוד הרבה זמן, לכן צריך לפתוח את המסחר ולחיות עם זה. דווקא בקניונים הפיקוח הוא הרבה יותר חזק מאשר בכל מקום אחר. אנחנו רואים את התמונות של כל התורים הענקיים בחנויות הרחוב. הסבירות להדבקה בתורים האלה היא יותר גדולה, ואפשר למנוע את זה אם יפתחו את כל המסחר וכמות הלקוחות תתפזר בין החנויות”.

מה דעתך על מדיניות הפיצויים הממשלתית?

“מדיניות מצערת. כאילו אין מדינה ואין שלטון ואיש הישר בעיניו יעשה. הסגרים הללו פגעו קשות בנו המשכירים וגם בשוכרים. בניגוד לשוכרים, שחלקם קיבלו פיצויים, אנחנו לא קיבלנו כלום. נפגענו ב־36% בהכנסות מול התקופה המקבילה בשנה שעברה, וזה רק בסגר הראשון שבו לא הצלחנו להגיש בקשת פיצויים כי לא הגענו לירידה של 40% בהכנסות.

“בסגר השני אנחנו עוד לא יודעים את גובה הפגיעה אפילו. ולמרות הפגיעה הקשה הלכנו לקראת השוכרים ולא דרשנו מהם את הפיצוי שהם קיבלו מהמדינה. הילדים והנכדים שלנו עוד ישלמו את מחיר הגירעון הממשלתי. ניהול המשבר הזה הוא יותר פוליטי מאשר בריאותי”.

אילו שוכרים התקשו יותר במשבר הקורונה?

"מסעדות שנמצאות בקומה השנייה של הקניון, ולקראתן הלכנו המון כדי לשמר ולעודד אותן להישאר בקניון. אנשים לא הרגישו חופשי לחזור ולקנות מזון במסעדות אחרי הסגר הראשון. אולי זה פסיכולוגי, אבל

עשינו הכל כדי לתת תחושת ביטחון לקונים ושירגישו שהקניון נקי ומתוחזק".

אילו שינויים בהרגלי הצריכה ראית אחרי הסגר הראשון?

“כאמור, לא היתה צריכה גבוהה של מזון במסעדות. הרגשנו את הרעב של הקהל למשחקים ולספרים. בתקופה שלפני החגים מכירות כלי בית היו לא רעות, וגם הביגוד לילדים עבד יחסית בסדר, אבל אנשים היום די מחושבים. הם פחות קונים אופנה וקונים יותר מזון”.

אילו הקלות נתתם לשוכרים בסגר הראשון ובסגר השני?

"מאז הסגר הראשון אנחנו הולכים לקראתם, וכשהחנויות פתוחות — אנחנו גובים שכר דירה לפי אחוז מהפדיון ודמי ניהול. מי שסגור כרגע והוא לא חנות חיונית ,לא ישלם שכר דירה. המסעדות ובתי הקפה נפגעו קשה. בשלב זה לא גבינו ולא דרשנו כלום מהשוכרים".

גם בימים שבשגרה, הפדיון הממוצע בקניון הראל לא גבוה מאוד.

"הוא עומד על 1,400 שקל למ"ר. הפדיון במאי השנה היה זהה למאי שנה שעברה, יוני היה טוב מאוד, ביולי היו ירידות ובאוגוסט היתה לנו עלייה של 2% בפדיונות לעומת השנה שעברה".

כמה עובדים של הקניון הוצאו לחל"ת?

"יש לנו 39 עובדים שמועסקים בקניון במשרות ניקיון ואבטחה. 7 עובדי מטה, 12 עובדי ניקיון, ו־14 אנשי אבטחה מתוך 20 הוצאו לחל”ת".

פתיחתו של קניון מבשרת של רמי לוי ב־2016 הבריחה את חנויות האופנה מקניון הראל?

"כשקניון מבשרת נפתח, הוא התחייב לשוכרים שהוא ימחק אותנו. בפועל, אנחנו בינתיים שרירים וקיימים ומאוישים יותר מבעבר. נפגעתי באופנה כי הרבה חנויות עברו למבשרת, אבל התמהיל שלנו כיום טוב. עדיין יש לנו חנויות אופנה כמו גולף, S WEAR ובוטיקים פרטיים".

ובכל זאת, איך מתמודדים עם תחרות מצד קניונים אחרים בסביבה בתקופה מאתגרת?

"אני לא מציב עצמי בתחרות מול הקניונים. היחיד שאולי בתחרות מולי הוא קניון מבשרת של רמי לוי. לשמחתי, הקניון שלנו אהוב יותר. עשינו הרבה מבצעים במהלך המשבר ואחרי שהחנויות נפתחו. אחרי הסגר הראשון הצענו מוצרים ב־15 שקל ושכנענו חנויות לשתף פעולה ולמכור מוצרים במחירי רצפה, וחילקנו באפליקציה 15 שקל לכל מי שבא לקניון ובלי שום התניה, כדי לעודד את המסעדות ובתי הקפה שלנו".

ההתנהלות של חלק מהמגזר החרדי שלא נשמע להנחיות השפיעה עליכם?

"התמונה שהוצגה במדינה לגבי התנהלות האוכלוסייה החרדית לא הורגשה כאן בזמן שהקניון עבד. כמעט לא נאלצנו להיאבק עם סרבנים. לא נתקלנו בהפרת הנחיות".