המדינה: "אין לנו יכולת להגדיר מה מוצר חיוני"

המדינה טוענת כי אין ביכולתה “להגדיר ברשימה סגורה”, את המוצרים החיוניים להם נזקק הציבור, ומטבע הדברים, גורמי המקצוע שקבעו את התקנות היו מודעים לכך כי חנויות חיוניות עלולות למכור מוצרים שאינם חיוניים. כך נכתב בתגובתה לעתירה לבג”ץ שהגישו רשתות הצעצועים עידן 2000 וכפר השעשועים. המדינה ביקשה לדחות את העתירה על הסף.

שתי הרשתות, שמונות יחד 76 סניפים, הגישו בשבוע שעבר עתירה נגד המדינה בטענה כי "פירצה" בתקנות מאפשרת לחנויות המזון, הפארם והסטוק למכור צעצועים, בעוד חנויות הצעצועים סגורות בהוראת הממשלה, והמתחרות מרוויחות על גבן. השבוע הצטרפה לעתירה גם לשכת ארגוני העצמאיים (לה”ב). בעתירה דורשות הרשתות למנוע מחנויות חיוניות למכור מוצרים שאינם מוגדרים כמוצרים חיוניים, ולקבוע שיימכרו רק מוצרים המוגדרים חיוניים, כפי שמוגדר בתקנות. אמנם העתירה הוגשה על ידי רשתות צעצועים, אבל היא מציפה את הדיון העקרוני על עסקים חיוניים שעושים שימוש בהיתר הפעילות למכירת מוצרים חדשים שלא מכרו עד כה.

מנכ”ל הרשתות העותרות בני גרינאפל. “הרשתות הגדולות חוגגות” צילום: קובי קואנקס

“פגיעה סבירה ומידתית”

עידן 2000 וכפר השעשועים צירפו לעתירתן תמונות מרשתות פארם ומזון, שהוסיפו לסניפים שלהן מדפים עמוסי צעצועים. בין היתר מוצגות תמונות של הום סנטר מוכרת אופניים ושל אושר עד מוכרת צעצועים ממותגים, פריטים שלא נמכרו שם קודם לכן. אך המדינה בתשובתה טוענת שאין בכך ראיה מספקת לפגיעה ברשתות הצעצועים.

המדינה טוענת כי גם אם נגרמת לרשתות הצעצועים פגיעה בזכות לחופש עיסוק, עקב הגדלת הפעילות למכירת מוצרים לא חיוניים על ידי הרשתות המוזכרות בעתירה - בנסיבות הנוכחיות, ולשם הגנה על שלום הציבור ובריאותו, התוצאה הזו היא "בלתי נמנעת, והיא סבירה, מידתית".

את מה שכפר השעשועים ועידן 2000 מגדירות כ"פירצה בתקנות" מגדירה המדינה כ"תוצאה מחויבת המציאות בשטח", ומכיוון, שלטענתה, אין אפשרות להפריד בין המוצרים החיוניים לאלה שאינם חיוניים, באותן החנויות "הפתרון שנבחר הוא היחיד שפגיעתו בזכויות היא הפחותה ביותר". לטענת המדינה, הפגיעה ברשתות הצעצועים היא מידתית שכן הן מורשות למכור באונליין וסגירתן היא זמנית.

על ההצעה של כפר השעשועים ועידן 2000, שעתרו באמצעות עוה"ד גדעון פישר ומתן גוטמן, לסגור מחלקות מסוימות בחנויות החיוניות, אומרת המדינה כי אינה ישימה ואינה ניתנת לאכיפה. "האם העותרות מבקשות שגורמי האכיפה יעמדו בקופות של הרשתות השונות ויבדקו סלי קניות?".

גם לעמדת הכנסת, שהגיבה אף היא לעתירה, לא נפל פגם חוקתי בתקנות עליהן מדובר בעתירה. “מתן מענה לפגיעה באינטרסים הכלכליים של העותרים מחייבת פתיחה או סגירה מוחלטת של כל העסקים בתקופת סגר. חלופת ביניים לפיה הכנסת והממשלה יקבעו רשימה של כלל המוצרים החיוניים אשר ניתן לרכוש בתקופת סגר, היא, בכל הכבוד, בלתי ישימה. גם הטלת האיסור על אדם לרכוש מוצר לא חיוני במקום לצד רכישת מוצרים חיוניים, אשר כשלעצמה מהווה פגיעה בזכויות, אינה ישימה במישור האכיפתי”, מציינת הכנסת בתגובה ומוסיפה. “למותר לציין, כי נקבעו בחקיקה מענקים שונים המשתלמים לעסקים בתקופת משבר הקורונה, הנגזרים מהיקף הירידה במחזור הרווחים החודשי שלהם. גם בכך יש כדי למתן במידת מה את הפגיעה”.

“צעצוע תחת כל עץ רענן”

"השקר הפך לסטנדרט ואנחנו בתקופה שעל סף אובדן האמון במדינה", אומר בני גרינאפל, מנכ"ל רשתות עידן 2000 וכפר השעשועים. "התחושה היא שנטשו אותנו וכל אחד מהפוליטיקאים עסוק בעולמות שלו. לנו מותר לעבוד רק באונליין, לבצע משלוחים שמייקרים את העסקה, בעוד שתחת כל עץ רענן נמכרים צעצועים בחנויות חיוניות. בסגר הראשון מכרנו מצוין באונליין כי לא היו כל כך הרבה חנויות שמכרו צעצועים. עכשיו אנחנו מוכרים הרבה פחות גם באונליין כי צעצועים נמכרים בסטוקיות וברשתות המזון".

לדברי גרינאפל, הרבה חנויות מצאו בקטגוריית הצעצועים מקור הכנסה חדש בגלל הקלות היחסית שבה ניתן לייבא ולמכור צעצועים. "זה מוצר צריכה שאין לו תאריך תפוגה, ויש לו רמת ביקוש גדולה אז חלק מהחנויות החליטו להיכנס לענף הזה. אלה שהיה להן מעט צעצועים, הכפילו שטחי מדף לצעצועים ורשתות המזון אפילו החלו לעשות פרסומות לצעצועים. ממוצר מדף זניח הם נהפכו למוצרים שזוכים לפרסום על ידי רשתות המזון כדי למשוך לקוחות. בעבר מכרו ברשתות ובחנויות הסטוק מוצרים סינים זולים, ועכשיו מוצאים שם מותגים מובילים כמו פליימוביל, לגו, וצעצועים של מארוול. בערב יום כיפור אחת מרשתות המזון מכרה 64 זוגות אופניים. למה אני סגור והרשתות הגדולות חוגגות על חשבוני?".

לטענתו, המדינה מעלימה עין בעיקר כי זה נוח לה. "הבעיה היא לא מה שהמדינה החליטה, אלא העובדה שההחלטות שלה מייצרות עיוות. הוחלט בהנחיות שמותר למכור מזון וטואלטיקה, אז זה מה שמותר למכור. לא צעצועים. בפועל המדינה מעלימה עין, ומאשרת לכל מי שרוצה להכניס יותר צעצועים לחנות. מה שיוצא מכל ההנחיות הללו של הסגר, זה שהחנויות שסגורות בפועל הן רק חנויות האופנה והצעצועים".