ניתוח כלכליסט
הראל ויזל מאתגר את מקס סטוק עם JUMBO היוונית
לצד הסיכון שלקח על עצמו ויזל, בכניסה לתחום הרווי, יש בצעד שלו אלמנט מצנן למשקיעים המוסדיים שהעניקו שווי של 1.71 מיליארד שקל למקס סטוק, בדרכה להפוך לציבורית. עם זאת, יתרונותיו ונסיונו של ויזל בשוק הקמעונאות הישראלי ברורים, אבל הם לא מעניקים חסינות מכשלונות
זירת חנויות הסטוק, שהתחממה השבוע עם השלמת המכרז המוסדי בהנפקת מקס סטוק, הגיעה אתמול לנקודת רתיחה עם כניסת קבוצת פוקס לתחום, באמצעות הסכם עם חברת JUMBO היוונית להקמת רשת חנויות תחת המותג JUMBO בישראל.
בחתימה על ההסכם שמכניס אותו לשוק חנויות הסטוק, עשה הראל ויזל, מבעלי השליטה בקבוצת פוקס, צעד נוסף ביישום האסטרטגיה שלו לפיזור סיכונים. על פניו, מדובר בעיתוי אידאלי לכניסה לתחום המתאפיין במגוון גדול של מוצרים במחירים נמוכים, נוכח המשבר הכלכלי והמיתון שכבר מורגש. אלא שלצד ההזדמנות, ניצב הסיכון מכניסה מאוחרת לשוק רווי.
בשנים האחרונות, שוק חנויות הסטוק בישראל התאפיין בהקמת רשתות מקומיות בפריסה ארצית המציעות מוצרים במחירים נמוכים שהמובילה בהן היא רשת מקס סטוק המונה 50 סניפים בפריסה ארצית.
לצד מקס סטוק שפועלת תחת זהבית כהן מאייפקס ישראל ואורי מקס המייסד, פועלות רשתות זול סטוק, הסטוק ודן דיל המונות 48, 20 ו-8 סניפים בהתאמה וכן, רשתות בינלאומיות, דוגמת Daiso שמיוצגת בישראל על ידי קבוצת ג'ורג' חורש ורשת Miniso אליה נכנסו לפני פחות משנה כשותפים פועלים שוקי הון ופנינסולה מקבוצת מיטב דש. רשתות אלה מונות 5 ו- 19 סניפים, בהתאמה, אלא שהתחום גדוש בחנויות עצמאיות בודדות ורשתות מקומיות קטנות, המונות בין 2 ל- 3 סניפים עם מוצרים מקבילים לאלו שנמכרים ברשתות הארציות.
סניף של JUMBO ביוון צילום: שאטרסטוק
אבל הזירה שאליה נכנס ויזל, לא תחומה בחנויות הפיזיות, שכן הענף מתאפיין בעליה משמעותית ומתמשכת בשיעור הרכישות מאתרי אינטרנט מקומיים כדוגמת סטוק אונליין ואתרים בינלאומיים כמו Aliexpress ,eBay ו- Amazon, המציעים אף הם מגוון רחב של מוצרים במחירים נמוכים.
ל-JUMBO שווי של 2.15 מיליארד יורו
JUMBO הייא חברה ציבורית, הנסחרת בבורסה ביוון ששוויה עומד על 2.15 מיליארד יורו ופועלת בתחום הצעצועים, ביגוד, אביזרים לתינוקות, כלי בית, ציוד משרדי ועוד ב-80 חנויות ביוון, בולגריה, קפריסין, רומניה ומדינות נוספות באירופה.
הראל ויזל צילום דימה טליאנסקי
לצד הסיכון שלקח על עצמו ויזל, בכניסה לתחום הרווי, יש בצעד שלו אלמנט מצנן למשקיעים המוסדיים שהעניקו שווי של 1.71 מיליארד שקל למקס סטוק, בדרכה להפוך לציבורית. בהשקעה מינורית יחסית, של 15 מיליון שקל לחנות, יוכל ויזל לפרוס רשת ארצית מתחרה, שתאתגר את מקס סטוק ותחייב את המשקיעים לתהות האם לא טעו והגזימו בתמחור. זאת, בעיקר אם תיפתח מלחמת מחירים שתנגוס בשולי הרווח הרחבים של החברות.
בתשקיף הציגה מקס סטוק זינוק של 34.2% במכירות המחצית הראשונה שהסתכמו ב-472.4 מיליון שקל, לצד שחיקה ברווחיות הגולמית ל- 31.7% מהמכירות לעומת 39.8% בתקופה המקבילה אשתקד ועם עלייה של 26% ב- EBITDA שהסתכמה ב-87.8 מיליון שקל. מנגד, את המחצית הראשונה השנה, חתמה JUMBO עם ירידה של 16.9% במכירות שהסתכמו במחצית ב- 335.4 מיליון יורו, אולם רווחיות גולמית גבוהה יותר מזו של מקס ושעמדה במחצית על 52% מהמכירות וירידה של 23% ב- EBITDA שהסתכמה ב- 75.3 מיליון יורו.
ניתן להעריך כי ויזל צפוי להקשות על מקס סטוק, בבחירה לפתוח חנויות ענק של כ- 10,000 מ"ר. המגוון והחוויה בחנויות מסוג זה, לא דומים לאלו שמציעות החנויות העמוסות של מקס סטוק הפועלת עם פורמט עירוני המונה 15 חנויות תחת השם 20 Max ו-35 חנויות גדולות, תחת השם "Max - כאן קונים בכיף".
בתשקיף שפרסמה, ציינה מקס סטוק כי 94% מהכנסות החברה מקורן בחנויות הגדולות והאסטרטגיה העסקית שלה היא להמשיך ולהתמקד בחנויות מסוג זה. בנוסף, אם יפעל בדומה לרשת היוונית, יוכל להוסיף לחנויות הפיזיות אתר אונליין שבשלב זה לא קיים במקס סטוק והחברה צפויה לבחון אותו בשנה הקרובה.
יתרונותיו ונסיונו של ויזל בשוק הקמעונאות הישראלי ברורים, אלא שאלו לא מעניקים חסינות מכשלונות. לראיה, ההחלטה לפני כחודשיים לסגור את רשת אורבן אאוטפיטרס בישראל, פחות משלוש שנים לאחר שקיבל את הזיכיון להפעלת המותגים הפופולריים בארץ. זאת ועוד, עוצמתו של ויזל בשוק הקמעונאות, באה לידי ביטוי באופן מובהק ביכולת המיקוח שלו בקניונים, כגורם שמשוכר מספר רב של חנויות בכל קניון. חנויות ג'מבו, בשל גודלן יתקשו למצוא מקום בקניונים ויצרכו לפעול עצמאית בפאתי הערים – זירה חדשה לקבוצה.
