הרחבת חוק הפיקדון שוב בדרך להתמסמס
השרה להגנת הסביבה שוב ביקשה מבג"ץ לדחות את המועד להגשת עמדתה בעניין החלת פיקדון על בקבוקי 1.5 ליטר כדי “להתעמק בנושא". מול הלחץ הכבד שמפעילות חברות המשקאות מתייצבים ראשי הערים: “כלובי הבקבוקים לא נותנים מענה”
המהלך להרחבת חוק הפיקדון על בקבוקי פלסטיק שוב בדרך להתמסמס על ידי המשרד להגנת הסביבה. יום רביעי היה אמור להיות המועד האחרון להגיש לבג”ץ את עמדת המשרד, אך השרה גילה גמליאל ביקשה לדחות את הדיון בעתירה.
“לקראת החלטה שאקבל בקרוב בנושא חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים, הקדשתי בחודשים האחרונים זמן רב ללימוד הנושא. לאחרונה הועברו אליי עמדות שונות בעניין שמחייבות העמקה, והיום יתקיים דיון בנושא בוועדת הכלכלה", צייצה אתמול השרה בטוויטר.
- הרחבת חוק הפיקדון עלולה להשפיע לרעה על מיחזור הפלסטיק בישראל
- ראשי הערים הגדולות תומכים בהרחבת חוק הפיקדון
- שבוע לפני בג"ץ - יצרני המזון פועלים לחיסול חוק הפיקדון
באמצעות הפרקליטות היא ביקשה מבג”ץ דחייה, ועל רקע זאת לא מן הנמנע כי לא תגיע לדיון הבוקר בוועדת הכלכלה. זאת לאחר שבשבוע שעבר ביקשה לדחות את הדיון בוועדה להיום. זו בקשת דחייה שנייה של גמליאל, שהיתה אמורה להעביר התייחסותה לבג"ץ כבר בתחילת אוגוסט.
חוק הפיקדון, שנכנס לתוקף באוקטובר 2001, קובע גביית פיקדון של 30 אגורות עבור מכלי משקה הקטנים מ־1.5 ליטר. ב־2010 קבעה המדינה עבור המכלים הגדולים יעד איסוף וולונטרי של 55%, והוסיפה כי אי־עמידה ביעדים אלו תביא להחלת חובת פיקדון על מכלי המשקה הגדולים. אל”ה, תאגיד המיחזור של חברות המשקאות, הצהיר ב־2016 כי אסף למעלה מ־60% מבקבוקי 1.5 ליטר. אלא שדו”ח הביקורת החיצוני שהוזמן מצא כי נאספו רק 51.4%.
כיוון שמדובר בכמות פחותה מהקבוע בחוק, היה אמור החוק להתרחב בכפוף לשיקול דעתו של השר להגנת הסביבה. השר לשעבר זאב אלקין בחר במאי 2018 לא להרחיב את החוק, ולהסתפק בהטלת קנס של 48 מיליון שקל על אל”ה. בדצמבר האחרון הוציא בג”ץ צו על תנאי נגד אלקין, וחייב אותו לקבל החלטה בנוגע לחוק עד יוני 2020. הדיון בעתירה נדחה ליום רביעי הקרוב.
“אין מענה לזרם הפסולת”
ניתן להעריך כי אחת העמדות שהועברו לבחינת גמליאל היא זו של פורום ה־15, המאגד 15 ראשי ערים, שתומך בהרחבת החוק. במכתב ששלח הפורום לגמליאל ונחשף באתר “כלכליסט”, נכתב: “ההסדר הקיים, קרי איסוף הבקבוקים בכלובים גדולים הפרוסים במרחב העירוני, אינו נותן מענה הולם לזרם פסולת זה, כפי שמתבטא בקושי של תאגיד אל"ה לעמוד מדי שנה ביעדי המיחזור, ואף יוצר נזקים נוספים לערים – החל בחסימת מדרכות, דרך יצירת מפגעי לכלוך ברחוב, ועד ליצירת תשטיפים שחודרים למי תהום... לאור זאת, איננו תומכים במתן דחייה נוספת להחלת חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים, וקוראים למשרד להגנת הסביבה להחיל את הפיקדון על זרם פסולת זה או לגבש עבורו פתרון חלופי”.
מנגד, ניצבות חברות המשקאות הגדולות, המיוצגות בין היתר על ידי איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים, אשר מתנגדות להרחבת החוק. איגוד המזון הציג מתווה חלופי, שעניינו ביטול חוק הפיקדון על מכלי המשקה. "בנינו תוכנית עבודה חמש שנתית, בהשקעה של כ־40 מיליון שקל, לחינוך צרכנים בנחיצות מיחזור בקבוקים. הרעיון בבסיס התוכנית הוא להכניס את מכלי המשקה לרצף המיחזור של כלל האריזות, ולהפריד בין האריזות השונות בתחנות המיחזור. נתחיל עם הבקבוקים הגדולים, ואם נראה שהמתווה עובד, נוכל להמשיך למיכלים הקטנים", אמר ל”כלכליסט” דודי מנביץ, יו"ר איגוד המזון.
מתנגד מרכזי להרחבת החוק הוא תאגיד המיחזור אל"ה של חברות המשקאות הגדולות, שגייס את רם בלינקוב, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר, לטובת בחינת הנושא. בלינקוב מצא כי הרחבת החוק לבקבוקים הגדולים תשית על הציבור הוצאה של 400-250 מיליון שקל, שרובם לא יוחזרו לציבור אלא יופנו לגורמי האיסוף ולמימון מערכת האיסוף. עוד נטען שיהיה צורך להשקיע כ־300 מיליון שקל במהלך, בעיקר במערכות איסוף מכלים ברשתות השיווק, וספק אם צעד זה יגדיל את שיעורי האיסוף של מכלים גדולים.
לטענת בלינקוב, העלות הממוצעת למיחזור מכלים גדולים תעלה מ־3 אגורות למכל כיום לכ־25 אגורות, והטלת פיקדון על מכלים גדולים, שרובם נצרכים בבתים, תוציא לדרך צבא של אספנים ונברנים בפחי האשפה, תופעה שלילית מבחינה סביבתית וחברתית: “אין כל הצדקה לצעד הנמהר של הטלת פיקדון על מכלים גדולים. יש לתמרץ את התאגיד להגיע ליעד איסוף של 77%, כמו של מכלים קטנים, בדרכים יעילות וידידותיות, ולהימנע מהטלת גזרה על הציבור בימים אלה, גזרה לא מוצדקת שהוא לא יוכל לעמוד בה”.
“אין הבנה תפעולית”
יצרני המשקאות אינם המתנגדים היחידים להרחבת החוק. בפגישה שהתקיימה בין איגוד המזון, קמעונאים גדולים, ובהם שופרסל, רמי לוי ואחרים, ופרופ' דורון לביא מקבוצת פארטו, שהמליץ להרחיב את החוק, הביעו הקמעונאים התנגדות להרחבת החוק. לדברי מנביץ, "הקמעונאים הגדולים אמרו לפרופ’ לביא שכל הנחות עבודה של התוכנית מנותקות מהבנה תפעולית של לוגיסטיקה בנקודות מכירה".