רודב מכווץ את יינות ביתן לקראת הנפקה

משבר הקורונה, שהזניק את המכירות בשוק קמעונאות המזון, העניק לנחום ביתן מרווח נשימה, אך לא היה בו די כדי לפתור את מחנק האשראי שעמו הקבוצה מתמודדת. ההחלטה למכור סניפים נוספים של הקבוצה נובעת, על פי הערכות, מכך ששלמה רודב, יו"ר החברה החדש, מבקש לפרוע את חובותיה באופן שיאפשר הבראה והנפקה עתידית. רודב מעדיף חברה קטנה ורווחית על פני רשת גדולה שגוררת חובות של מאות מיליוני שקלים.

מימין: יו”ר יינות ביתן שלמה רודב ובעלי החברה נחום ביתן. ייתקלו בהתנגדות מצד ועד העובדים צילומים: עמית שעל, אלדד רפאלי

על פניו, ההחלטה למכור סניפים של רשת קמעונאות מזון בתקופה הנוכחית תמוהה. קמעונאות המזון היתה לאחד הענפים הבודדים שפעילותם נמשכה ברציפות במשבר הקורונה, ואף צמחה ביחס לשנה שעברה ב־8.8%. אלא שהקמעונאים החלו החודש לזהות רוח חדשה שנושבת בשוק. נהוג לחשוב שמשבר כלכלי לא פוגע בשוק המזון, כיוון שגם בתקופה של מחסור כלכלי, ממשיכים לקנות מזון ומוצרים חיוניים. אך הרשתות הפנימו שהמשק בפתחו של משבר שכמותו לא הכרנו, עם מאות אלפי מובטלים, וזה יחלחל בסופו של דבר גם למכירות המזון.

"רודב לקח על עצמו את המינוי, כדי לשקם את החברה ולהנפיק אותה. הוא לא ייתן שהחברה תיפול במשמרת שלו ולכן, הצעד הנכון מבחינתו בתקופה שאליה אנחנו נכנסים, זה לצמצם את החוב, גם במחיר צמצום הרשת. ראינו בשנה החולפת שגם רשתות קטנות כמו יוחננוף ופרשמרקט הנפיקו ובשווי גבוה, ולכן כמות הסניפים אינה המדד מבחינתו", טוען בכיר בשוק.

בקבוצת ביתן אישרו ל”כלכליסט” כי בכוונתם למכור 7 חנויות, אולם בענף טוענים כי הרשת מציעה כ־30 חנויות ברחבי הארץ. שליש מהחנויות האמורות שייכות למגה ועד להשלמת התשלום על רכישתה לנאמני הרשת, מכירת החנויות כפופה להבנות עם ועד העובדים, שמתנגד למהלך. החנויות המוצעות למכירה פרוסות גם בערים מרכזיות כמו תל אביב, רמת גן וחיפה, ושכר הדירה בחלקן עומד על כ־250 שקל למ"ר בנכסים המשתרעים על אלפי מ"ר.

מחנק האשראי של בעלי הקבוצה נחום ביתן נובע משתי עסקאות ענק שביצע בפרק זמן יחסית קצר. ב־2013 קנה ביתן את כמעט חינם תמורת 350 מיליון שקל וב־2016 את מגה שנקלעה לחדלות פירעון תמורת 450 מיליון שקל. בסביבת החברה טוענים כי יתרת החוב של החברה משתי העסקאות עומדת על כ־270 מיליון שקל.

על פי מתווה הרכישה, ביתן צפוי לסיים את התשלום על מגה בעוד שנה, וההערכות הן כי היתרה עומדת על כ־80 מיליון שקל. במקביל, הקבוצה מתמודדת עם החזר הלוואה בגובה 400 מיליון שקל שנלקחה ב־2013 למימון רכישת כמעט חינם ומוחזרה ב־2017, וההערכות הן כי יתרת החוב עומדת על כ־200 מיליון שקל. בסוף 2019 חתם ביתן עם קרן כלירמרק מזכר הבנות להשקעה של כחצי מיליארד שקל בקבוצה, אך העסקה לא הושלמה. עוד בטרם הניסיון להכניס משקיע מכרה החברה סניפים בכ־155 מיליון שקל. במקביל, מוביל מנכ"ל החברה מיכאל לובושיץ תוכנית התייעלות הכוללת פיטורי עובדים.  

סניף יינות ביתן. העסקה עם קרן כלירמרק לא צלחה צילום: צביקה טישלר

מכירת סניפים יכולה לסייע לביתן לשלם את יתרת החוב, אך להתכווצות יש מחיר בפן של פגיעה בתזרים המזומנים וירידה בכוח הקנייה, שעלולה לבוא לידי ביטוי בהרעה בתנאי הסחר מהספקים. "לספקים יש עניין לסייע לביתן, כיוון שהאלטרנטיבה שלהם היא תלות מוחלטת בשופרסל, רמי לוי, ויקטורי ועוד כמה שחקנים בגודל בינוני וזה שוק בעייתי. אפשר להעריך שהם יעשו התאמות לגודל, אבל ינסו לסייע לו", טוען גורם בענף.