הסטרימינג של HBO לא מציע לצופה את המקסימום

ההשקה של HBO Max השבוע היתה אמורה להיות מלווה במגנט רייטינג מרגש בדמות פרק איחוד של "חברים", שעבורו נרכשו כל פרקי הסדרה המיתולוגית במאות מיליוני דולרים. אלא שצילומי הפרק שתוכנן להצטלם בסוף מרץ נדחו בשל הקורונה, ושירות הסטרימינג החדש והיקר יושק בהרבה פחות הוד, הדר ובאזז תקשורתי מזה שקברניטי הרשת קיוו לו.

השירות עולה על במה צפופה למדי, שמאכלסת היום בהצלחה פלטפורמות לא מעטות כמו נטפליקס, אמזון פריים, הולו ודיסני+, ובשוליה אפל TV+ ואפילו שירות קוויבי החדש למובייל. בנוסף, HBO Max מגיע עם תג מחיר לא תחרותי בעליל של 15 דולר לחודש, לעומת 9 דולר של נטפליקס, 7 דולר של דיסני ו־13 דולר לחבילה משולבת שכוללת את הולו, דיסני ו־ESPN. מחיר המינוי הגבוה הגיוני למדי כשמביאים בחשבון שהפלטפורמה החדשה התאפשרה בעקבות עסקה של 85 מיליארד דולר שבה רכשה AT&T את Time Warner כדי ליצור מפלצת תוכן חדשה. 

בדומה לדיסני, את מקס מובילים היום כמה מאנשי התוכן הוותיקים בתחום, והם קבעו לשירות מחיר מינוי שאמור לאפשר להם לתכנן הפקות ענק עתידיות כמו "משחקי הכס" ו"ווסטוורלד" בלי להיכנס לחובות. אבל מה שנראה כמו שיקול כלכלי נבון ב־2019, כיום עשוי להיות להיראות כמו החלטה מנותקת - בעיצומה של מגפה עולמית. מקס מושק בארה”ב, ורק בה בשלב זה, מדינה מוכת אבטלה ועם כלכלה מקרטעת. אם לפני חצי שנה השקה של שירות כזה היתה מלווה בהכרח בגל גדול של מנויים סקרנים שמוכנים, לפחות לכמה חודשים, לשלם לשירות נוסף במקביל, ספק אם זה המקרה היום.

תוכן מצומצם

משתמשים אמריקאים, כך לפי סקר של “הוליווד ריפורטר” מלפני כשנה, משלמים 37 דולר בחודש עבור מגוון שירותי סטרימינג (הסקר נעשה רק בקרב מי שצורכים שירותים כאלה), אבל הם מעוניינים לשלם 21 דולר בלבד. ואלה נתונים שהתקבלו, יש לזכור, בתקופת רווחה כלכלית. הצרכנים של היום יצטרכו להיות בררנים אפילו יותר בבחירת שירותי התוכן שלהם, ו־HBO Max נמצא בעמדת חיסרון מבחינת המחיר, וספק רב אם יש לו תכנים שמצדיקים את הבחירה בו על פני המתחרים.

מקס עולה לאוויר עם ארכיון מכובד מאוד שכולל מאות מהסרטים הקלאסיים של הוליווד, לצד שוברי קופות מודרניים. מבחינת ההיצע הטלוויזיוני יוזרמו בו כמה מהסדרות האהובות של העשורים האחרונים, כמו “חברים” כאמור ו”האנטומיה של גריי”, אבל גם ארכיון האיכות של HBO עם “הסופרנוס״ ו”משחקי הכס”. מעל ל־10,000 שעות של תוכן סך הכל, שיש בהן משהו לכל אחד ואחת במשפחה. מצד שני, לאותה משפחה יש היום אפשרות לבחור בנפטליקס עם 36 אלף שעות תוכן או באמזון פריים עם 63 אלף שעות כאלה, ואפילו בהולו יש 41 אלף שעות תוכן. מה שאין למקס זו זהות ייחודית.

מתוך "הסופרנוס" צילום: איי פי

“המטרה היא לספק את צורכיהם של כל בני המשפחה”, אמר לפני כמה ימים יו”ר וורנר מדיה רוברט גרינבלט, אבל הוסיף באותה נשימה ממש כי “לא רצינו סתם לזרוק אלפי שעות תוכן לקיר ולקוות שנפגע בכולם, בילינו זמן רב באוצרות של הספריות הרבות שלנו”. התוצאה היא אמנם ספרייה של תכנים הטרוגניים למדי, אבל לא כזו שנראית שונה מהותית ממה שיש למתחרים.

בשלב זה במקס יש מעט מאוד תוכני מקור חדשים. על הנייר יש לשירות הרבה תכנים כאלה והם מסקרנים מאוד - בהם סדרה חדשה של רידלי סקוט, לפחות 3 פרויקטים של ג’יי ג’יי אברהמס, ספין אוף של “משחקי הכס” ומגה־פרויקט של “ליגת הצדק”. בשעת ההשקה עצמה, לעומת זאת, יהיו רק שישה תכנים חדשים, אף אחד מהם לא מעורר יותר מדי סקרנות.

כמו בשירותים האחרים, מתכננים במקס להפציע עם תכנים חדשים בכל שבוע, אבל הרבה מהתכנים שנקבעו לחודשים הקרובים יתעכבו בגלל ההקפאה שנכפתה על תעשיית הבידור בשל משבר הקורונה, שלא לדבר על הפקות ענק שטרם יצאו לפועל בכלל.

עוד מאותו דבר

אחרי חודשיים שבהם מרבית אוכלוסיית העולם לא עשתה הרבה מלבד לשטוף ידיים ולראות טלוויזיה, ההשקה של HBO Max מקס אינה אירוע מרגש במיוחד. התחושה היא לא של בשורה חדשה בתחום הסטרימינג, אלא של עוד מאותו דבר.

אולי השירות החדש ייהנה מ”עייפות נטפליקס” מצופים שחרשו על השירות הפופולרי, אבל הוא לא מסקרן בפני עצמו. מעניין הרבה יותר יהיה לראות את השפעות הקורונה על תעשיית הבידור העמוסה. במבט היסטורי, המשבר הכלכלי של 1929 הוא שעיצב את הוליווד. הכסף היה מועט, והתחרות על תשומת לבם של הצופים הובילה את האולפנים הגדולים ליצור ספקטקלים חסרי תקדים, ממחזות זמר ראוותניים, דרך פנטזיות כמו “הקוסם מארץ עוץ” ועד לסיפוריים אפיים כמו “חלף עם הרוח”.

התחרות הבאה תיראה אחרת והיא לא תהיה על כל כרטיס וכרטיס, אלא על דמי מינוי חודשיים. אבל אם בתקופת גאות יש מקום לשלם לשירותי בוטיק מותאמים אישית, בתקופת מיתון משקי בית מרובי נפשות יצטרכו לבחור בשירות אחד או שניים שיספקו את כולם, יכול להיות שבמקרה כזה הגישה של מקס תוכיח עצמה כנכונה.