ההסתערות של הציבור פסחה על סופר קופיקס

סערת הביקושים למזון שנוצרו בשל משבר הקורונה היתה אמורה לעשות רק טוב למרכולים המדשדשים של סופר קופיקס, שחלקם כבר הוסב בעל השליטה רמי לוי, למותג "רמי לוי בשכונה". בשיא המשבר, באמצע חודש מרץ, מכירות המרכולים השכונתיים צמחו ב־40%. אבל נראה כי סופר קופיקס פספסה את ההזדמנות הטמונה במשבר הקורונה. לפי דו"חות הרבעון הראשון, הצמיחה האורגנית של מכירות סופר קופיקס ורמי לוי בשכונה הסתכמה ב־3.5%, ביחס לרבעון המקביל אשתקד, בעוד שוק המזון רשם זינוק חסר תקדים של 15.4%.

רמי לוי צילום: אוראל כהן

הרווחיות השתפרה

חברת קופיקס אמנם חתמה את הרבעון הראשון של השנה עם צמיחה דו־ספרתית בהכנסות לצד שיפור ברווחיות, אלא שבנטרול רכישת רשת שוויצריה הקטנה שפועלת על שיעורי רווחיות גבוהים, מצבה של החברה מאכזב. קופיקס נאלצה לסגור את בתי הקפה באמצע חודש מרץ בשל משבר הקורונה והמגבלות שהטילה המדינה. מדובר במכה קשה לזרוע בתי הקפה, שהגיעה למשבר חבולה והפסדית. כזכור, ארבע שנים אחרי שהושקה, העלתה קופיקס את מחירי המוצרים ל־6 שקלים לפריט ואיבדה את אמון הצרכנים. החברה החליפה מנכ"ל שביטל את המחיר האחיד וצללה, עד שרמי לוי רכש את השליטה בה לפני שנתיים.

אלא שתוכנית ההתייעלות של החברה לא הובילה למפנה ואת המכה הקשה הנחית משבר הקורונה. מכירות בתי הקפה ירדו ב־30% ל־9.85 מיליון שקל ברבעון החולף לעומת 14.1 מיליון ברבעון המקביל. קצב המכירה השבועי לפי הרבעון המקביל אשתקד היה כמיליון שקל בשבוע, כך שניתן היה לצפות לאובדן של כ־2 מיליון שקל בעקבות סגירת בתי הקפה בשבועיים האחרונים של חודש מרץ. אובדן המכירות ברבעון הגיע ל־4.25 מיליון שקל. בקופיקס מסבירים כי הירידה העמוקה יותר נרשמה בעקבות סגירת 6 סניפי קפה במהלך 2019 וסגירת 4 נוספים בתקופת המשבר. בחברה נערכים לסגור 2 סניפים נוספים בתקופה הקרובה ובכך, לצמצם למינימום את מספר בתי הקפה שעברו להפעלה עצמית של החברה, לאחר שננטשו על ידי הזכיינים המאוכזבים.

בעוד זירת בתי הקפה היתה בבעיה עוד לפני המשבר, נקודת האור היתה ברשת המרכולים סופר קופיקס, שמונה 35 סניפים, 8 כבר הוסבו למותג "רמי לוי בשכונה". אלא שלמרות היתרון המובהק של לוי בתחום קמעונאות המזון, רשת המרכולים מדשדשת על אף הביקושים החריגים למזון שנרשמו במרץ.

סניף של סופר קופיקס צילום: אוראל כהן

מכירות זרוע המרכולים עלו ב־28% ל־64 מיליון שקל, אלא שבנטרול מכירות 4 סניפי שוויצריה הקטנה שנוספו לקבוצה, רשמה הרשת צמיחה אורגנית של 3.5% בלבד. בתקופה זאת שוק המזון, על פי נתוני סטורנקסט, צמח ב־15.4%. בקופיקס מסבירים את הפער בכך ש־4 מתוך 31 סניפי הרשת ממוקמים בקניונים שהיו סגורים בשבועיים האחרונים של מרץ ו־שניים שפעלו באופן חלקי, ולכן לא נהנו מהסתערות הצרכנים על השוק. לטענת החברה, בנטרול השפעת סניפים אלו, צמחו מכירות הרשת ב־15%.

שוויצריה הקטנה שיפרה גם את הרווחיות של סופר קופיקס. הרווח הגולמי של סופר קופיקס כולל שוויצריה הקטנה, הסתכם ברבעון ב־19.9 מיליון שקל, המהווים 31.1% מהמכירות. אלא שבנטרול חלקה של הרשת הנרכשת, מדובר בשיפור ביחס לרבעון המקביל, אז עמדה הרווחיות הגולמית של הרשת על 26.3%.

זרוע המרכולים הציגה ברבעון מעבר מהפסד תפעולי בגובה 420 אלף שקל לרווח תפעולי בגובה 1.88 מיליון שקל. בניכוי חלקה של שוויצריה הקטנה, מסתכם הרווח התפעולי במיליון שקל בלבד.

בעיות גם מעבר לים

בעוד עד כה התייחסה החברה בביטול לקשיים בפעילות המקומית וטענה כי הפוטנציאל מצוי בשוק הבינלאומי, נראה כי גם מעבר לים לא רווה החברה נחת. בתי הקפה ברוסיה נסגרו בשל הקורונה, שמעכבת גם את ההתרחבות המתוכננת לבלרוס, ברזיל, פולין ומדינות נוספות.

לאחרונה דחה לוי בשיחה עם משקיעים את הטענה שעסקת רכישת השליטה בקופיקס היתה בעייתית ואמר: “צריך לזכור שיש לנו בקופיקס חברה בינלאומית ואנחנו שחקנים לא קטנים בהקמת רשת בתי קפה של 250 סניפים ברוסיה ואוטוטו מתחילים בפעילות דומה בפולין, לונדון וברזיל. יש לנו תוכניות גדולות וכשנגיע ל־2,000 סניפים, נגיע לפריסה בהיקף של רשת סטארבקס”.

הנהלת החברה־הבת הרוסית וקופיקס הסכימו על מתווה של פיתוח בהשקעה של 11 מיליון דולר. חלקן של קופיקס והשותף המרכזי מיכאל פרצ’סקי בהשקעה עומד על 3 מיליון שקל, והיתר יגוייס מגופים בנקאיים. הצדדים כבר העבירו את הסכומים. קופיקס עשתה זאת בהלוואת בעלים ובהתאם, ידולל חלקם של שאר השותפים.