משרד החקלאות נגד השדולה החקלאית: יש להמשיך ולייבא תוצרת חקלאית
שלמה בן אליהו, מנכ״ל משרד החקלאות: "קביעת השדולה החקלאית כי אחריותה של המדינה לדאוג כי לאזרח תהיה רשת ביטחון תזונתי מקומית בשגרה ובחירום - הינה בלתי ישימה". לדבריו, החקלאות בישראל לא יכולה לספק את מלוא צרכי התושבים
משרד החקלאות יוצא נגד הלובי החקלאי וטוען כי יש צורך להמשיך ולייבא תוצרת חקלאית לישראל. "לישראל אין ולא יהיה ביטחון מזון בתוצרת חקלאית". כך קבע שלמה בן אליהו, מנכ״ל משרד החקלאות במכתב ששלח לפרופ׳ אבי בן שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה. מכתבו של בן אליהו, נשלח בהמשך לדיונים שהתקיימו בראשות בן שמחון במסגרת "צוות בחינת החקלאות בישראל", ולעמדת ״השדולה החקלאית".
״קביעת השדולה החקלאית כי "אחריותה של המדינה לדאוג כי לאזרח תהיה רשת ביטחון תזונתי מקומית בשגרה ובחירום, בהווה ובדורות הבאים - הינה בגדר חזון ראוי, אך בלתי ישים בעליל״, כתב בן אליהו.
לטענתו, כל מדינה חפצה שכל תוצרתה החקלאית תתבסס על ייצור עצמי ולא על יבוא, אולם אין ביכולתה של ישראל לפעול כך, מאחר שאין לדרישה זו כל היתכנות אופרטיבית.
״גם מדינות כמו רוסיה, סין, הודו, מדינות באירופה ועוד מייבאות תוצרת חקלאית, כיוון שאינן יכולות להסתמך אך ורק על התוצרת החקלאית הגדלה בארצם, ואף הם נאלצים לייבא תוצרת חקלאית, כך שגם למדינות אלו אין בעצם כל "ביטחון מזון". כאמור, אין אפשרות אופרטיבית ליישום שאיפה זו בישראל״.
בן אליהו פירט במכתבו את הסיבות לכך שהחקלאות בישראל לא יכולה לספק את מלוא צרכי התושבים:
״נדרשת בארץ תוצרת חקלאית שאינה גדלה כאן כלל, ולכן אין אפשרות אחרת מלבד ייבואה; כמו לדוגמה: אורז, קפה, תה, סוכר, קקאו, קשיו וכיוצא באלה. בנוסף, קיימת תוצרת חקלאית, שחלקה הגדול מיובא מחו"ל, ואין כל דרך לספק את כל הביקוש אליה בארץ״. בן אליהו מציין כדוגמא, בשר בקר, שרק 17% מדרישת הצרכנים בארץ ניתן לספק ע"י חקלאי ישראל ויתרת הכמות בסך 83% מהבשר מייבאים מחו"ל, הן כבשר קפוא וטרי והן בדרך של יבוא כ- 600,000 עגלים וכבשים לשחיטה בארץ. ״לו היה בכוונתנו לספק בשר בקר על ידי חקלאי ישראל, היה צורך בהפניית כל השטחים החקלאיים - המטעים והשדות - לגידול הבקר והתזונה הנדרשת להאכלתו, ואף אז היינו זקוקים להשלמה מהיבוא״.
גם בתחום הדגים, טוען בן אליהו שאין למגדלים המקומיים יכולת לענות על הביקוש המקומי. ״כ-85% מהדגים הנאכלים בארץ, טריים וקפואים, הינם מיבוא וחקלאי ישראל והדייגים מייצרים רק 15% מהביקוש. לא זו בלבד אלא שבימים האחרונים נתבקשנו על ידי נציגי החקלאים להפחית את המכס, ובכך להגדיל את יבוא הדגים הקפואים מחו"ל״. לטענת בן אליהו, מעל ל- 90% מגרעיני החיטה הנצרכים בארץ מיובאים מחו"ל וכדי לגדל ולספק את כלל הביקוש לחיטה בישראל, דרושה קרקע שגודלה כמעט כשטחה של כל מדינת ישראל; כך שגם לו היינו עוסקים בארץ אך ורק בגידול החיטה, עדיין נזקקים היינו ליבוא כמות נוספת של חיטה. מדוגמת החיטה ניתן להשליך גם על גרעיני דגן אחרים. מספוא להזנת בעלי חיים – המזון המיועד להזנת הבקר לבשר, הבקר לחלב, הדגים, עופות לביצים ועופות לבשר.
גם בשוק החלב והביצים, לא רואה בן אליהו היתכנות להתבסס על על הגידול המקומי. ״רק עתה הצלחנו להגדיל את יבוא החמאה מחו"ל ללא מכס, ובכך נמנע החוסר שהיה קיים במדפים בחמאה בשנה החולפת.
בן אליהו חתם את דבריו, בהבעת הבנה למצבם של החקלאים, אך הדגיש כי המדינה חייבת להמשיך לייבא תוצרת חקלאית: ״לא אוכל להתעלם מהאירוע המרכזי הפוקד אותנו עתה – מגפת הקורונה. לחקלאים שכן נפגעו, אכן מגיע פיצוי הולם, ואף מעבר לכך. הצעתי בעבר, ואני מציע שוב עתה, כי נציגי החקלאים והממשלה, יפעלו במשותף להצגת חקלאי ישראל כהווייתם, כחקלאים מצליחים, יזמים, יצירתיים ויצואנים, שאינם כלל ועיקר פושטי יד ורגל, כפי שמוצגים על ידי משרדי יחסי הציבור של חלק מארגוני החקלאים״.