היצרנים מגייסים את הקורונה לקרב הסוכר

יצרני מזון מפעילים לחץ בשבועות האחרונים על משרד הבריאות על מנת לדחות את הפעימה השנייה של רפורמת סימון המזון המזיק. כך נודע ל"כלכליסט". בינואר 2021 אמור להיכנס לתוקף השלב השני ברפורמה, שלפיו הרף המותר לסוכר, נתרן ושומן רווי יוחמר, כך שמוצרי מזון נוספים יסומנו.

אלא שיצרני המזון זיהו שעת כושר כדי להוביל לדחייה אפשרית של השלב הבא - משבר הקורונה. לטענת בכיר בתעשיית המזון, "רפורמת סימון המזון היא מהלך נכון, שנשאר נכון גם אחרי הקורונה. זה היה לא פשוט, לקח לתעשייה שנתיים להתכונן ולעמוד בדרישות. כרגע, בגלל משבר הקורונה, אנחנו צריכים עוד זמן להיערך לפעימה השנייה". לדברי משרד הבריאות, “לא צפוי שום שינוי בלוחות הזמנים”.

חטיפים בסניף שופרסל צילום: ענת רואה

משאבים לימי הקורונה

בינואר 2020, שלוש שנים וחצי אחרי שמשרד הבריאות יצא למאבק ביצרני המזון, נכנסה הרפורמה לתוקף, שלפיה מזון עתיר בסוכר, נתרן או שומן רווי, בערכים שעולים על הרף מסוים, יסומנו בסמל אדום בחזית האריזה. זאת כדי להתריע בפני הצרכנים כי צריכת המוצר עלולה להזיק לבריאות. כדי אפשר לצרכנים להיות מודעים למוצרים שתרומתם לתזונה חיובית, קבע המשרד כי ניתן יהיה לסמן בסמל זהה, אך בצבע ירוק, מזונות שנחשבים בריאים או מכילים רכיב אחד בלבד, דוגמת טחינה גולמית. אלא שבינואר הבא תיכנס לתוקף הפעימה השנייה בתקנות, הקובעת רף מחמיר יותר של כמויות הסוכר, הנתרן והשומן הרווי המחייבים סימון המוצרים.

תעשייני המזון פנו למשרד הבריאות דרך איגוד המזון לבקשת הדחייה. "אפשר להדביק עוד ועוד מדבקות אדומות, אבל אם רוצים שהמהלך הבא יהיה אמיתי כמו הראשון ויגרום לכולנו להתאמץ, אנחנו צריכים זמן כי כרגע אנחנו לא מתעסקים בזה", הסביר מנכ"ל חברת מזון גדולה. גורם נוסף בשוק הוסיף: "אם רוצים לגרום עוד נזק לספקים, שיזרקו אריזות או שיהיו חוסרים באריזות חדשות, אפשר, אבל אם מבינים את המורכבות ואת החיבור בין הקורונה לבין המיקוד של המנהלים וקווי הייצור, צריכים לתת ליצרנים זמן”. לדבריו, “צריכים להיכנס לדיאלוג איתנו, במיוחד אחרי שראו שאנחנו לא נגד ושהתעשיה היא חלק מהמדינה ומהאחריות לאספקת מזון. שידברו איתנו ונבנה תהליך נכון יותר".

היצרנים טוענים כי כבר במהלך פברואר הם הסיטו משאבים לקראת היערכות למשבר הקורונה. החברות הגבירו ייצור והכינו מלאים כפולים מהרגיל. בחודש מרץ, שהיה חודש ההצטיידות במזון, נרשם זינוק של 40.3% במכירות שוק מוצרי הצריכה. במקביל, נכנסו לתוקף הגבלות משרד הבריאות בכל הנוגע לריחוק חברתי, שאילצו את התעשיינים לצמצם את מספר העובדים בכל משמרת ייצור ולפעול במתכונת קפסולות קבועות של צוותי עובדים, שיוכלו להבטיח את המשך הייצור השוטף של המזון. על רקע זה, כמו גם העברת עבודת המשרדים לבתים, התקשו התעשיינים לפנות משאבים לפיתוח פורמולציות חדשות, מופחתות סוכר, מלח ושומן רווי. עם זאת, מדובר היה בתקופה מוגבלת, ובימים אלו נרשמת חזרה לשגרה, שיש בה לאפשר גם מיקוד בפיתוח המוצרים והפחתה נוספת ברכיבים המזיקים.

מאיגוד המזון נמסר: "תעשיית המזון הישראלית הייתה ותמשיך להיות שותפה מלאה, יחד עם משרד הבריאות, לשיפור מתמיד בערכים התזונתיים של מוצרי המזון, תוך קידום אורח חיים בריא. בימים אלה, תעשיית המזון הישראלית עובדת 24/7, בתנאים מורכבים ומחמירים ביותר, וממוקדת בהבטחת אספקת המזון לתושבי ישראל, תוך שמירה על בטיחות המזון וציבור העובדים. יחד עם זאת, חייבים להבין ששינוי והתאמת מתכוני הייצור בתנאים הנוכחיים יוצרים קשיים רבים שמשמעותם והשלכותיהם נבחנות בימים אלו. לאחר שנבחן ונבין ההשלכות והשפעותיהן - נשתף את כל הגורמים הרלוונטיים בדרכים המקובלות".

החלשים פחות הושפעו

המרכז הישראלי לחקר וקידום מדיניות בסוכרת בראשות ד”ר אורלי טמיר ערך בחודש מרץ סקר לבחינת החשיפה לרפורמה של משרד הבריאות, עמדות ביחס אליה ותפיסות לגבי השפעתה על הצרכנים. מממצאי הסקר שהגיעו לידי “כלכליסט” עולה כי 81% מהמשיבים ציינו כי הערך התזונתי של המזון שאותו הם צורכים חשוב להם במידה רבה. שיעור המשיבים לתשובה זאת היה גבוה בקרב בעלי הכנסה סביב או מעל הממוצע בהשוואה לבעלי הכנסה נמוכה מהממוצע, ולפיכך עולה חשש כי הרפורמה החטיאה את מטרתה. לפי נתוני משרד הבריאות, בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בשכיחות ההשמנה ושיעור ההשמנה: עודף המשקל בחברה הערבית מגיע ל־38% בקרב ילדים ול־70% בקרב נשים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך.

מהסקר עוד עולה כי הרפורמה לא השפיעה בצורה דרמטית על הרגלי הצריכה. כשליש מהמשיבים ציינו שהם משתדלים להמעיט ברכישת מוצרי מזון עם מדבקה אדומה, אולם 28% השיבו כי אינם מושפעים מהרפורמה וממשיכים לרכוש את אותם מוצרים כבעבר. נקודת אור ניתן לראות בנתון שלפיו רבע מהמשיבים ציינו כי הם קונים יותר מוצרים המסומנים בירוק. לפי הסקר, המדבקה האדומה משפיעה יותר על צעירים.