"שלא יפחידו את הציבור ממזון, למוצרים שיסומנו באדום יש דווקא ערך תזונתי גבוה"

קשה היה שלא להתרשם משביעות הרצון של שר הבריאות יעקב ליצמן ומנכ"ל משרדו משה בר סימן טוב במסיבת העיתונאים שקיימו בשבוע שעבר לרגל כניסת תקנות סימון מזון מזיק לתוקף, בתום מאבק של כארבע שנים בתעשיית המזון שסירבה לקבל את הכוונה לסמן את מוצריה ונאבקה בכך בכל דרך אפשרית. בעודו נערך לקראת הניסיונות הצפויים של התעשיינים לדחות את מועד כניסת הפעימה השנייה של הרפורמה לתוקף בעוד שנה, חשף בר סימן טוב: "אנחנו נלחמים נגד כוחות מאוד גדולים. החיים בסוף הולכים לכיוון אחד ואנחנו צריכים, בהרבה מאוד כוח, לקחת את זה לכיוון האחר". 

מי שייצגה את אותם "כוחות מאוד גדולים" היא עו"ד גליה שגיא, המכהנת זה חמש שנים כמנכ"לית איגוד תעשיות המזון. זה לא מפריע לשגיא, שהיתה חברה בוועדת האסדרה לקידום תזונה בריאה בישראל, שמסקנותיה היוו את הבסיס לתקנות סימון המזון, לטעון בראיון ל"כלכליסט" כי "התעשייה היתה שותפה למהלך ולוועדת האסדרה ולא התנגדה לרפורמה".

שותפים? התעשייה נאבקה במהלך עד הרגע האחרון והפעילה מכבש לחצים על משרד הבריאות.

"בחלק מהמקרים היתה מחלוקת, אבל מעולם לא על עצם העניין – שיש צורך לשפר את סימון המזון בישראל ולהפוך את המוצרים לבריאים יותר. היו מחלוקות בנוגע לדרכי הפתרון. לטעמנו, יש פתרונות טובים יותר".  

מנכ"לית איגוד תעשיות המזון גליה שגיא צילום: שאול גולן

מסע הלחצים

מה ששגיא מכנה מחלוקת, החל בטלפון נזעם של מנכ"ל טרה לשעבר טל רבן לשר הבריאות יעקב ליצמן רגע לאחר שבסוף מרץ 2016 שודר בפריים טיים של שלושת הערוצים המרכזיים במקביל סרטון של משרד הבריאות ובו זוג ידיים מגישות בקבוק 1.5 ליטר עם משקה שחור ופקק אדום ומעליו הכיתוב "משקה מוגז — 30 כפיות סוכר". אף שהסרטון לא הזכיר ישירות את קוקה־קולה, לא היה מי שלא הבין במה מדובר. למחרת, רבן התייצב במשרד הבריאות, עם בכירי קוקה־קולה ואנשי איגוד תעשיות המזון הישראלי, במחאה על הסרטון שהמליץ לציבור לשתות מים ולא משקאות עתירי סוכר. במשרד הבריאות סירבו להתרגש וכעבור כמה שבועות העלו סרטון דומה, הפעם עם חטיפים מלוחים שהקפיצו את בכירי אסם למסע לחצים על המשרד. גם כשהיה נראה כי הפור נפל ותקנות סימון המזון כבר נקבעו, סירבו החברות הגדולות לקבל את השינוי. הפעם היה זה מנכ"ל תנובה שהגיע למשרדו של ליצמן בליווי ארז גילהר, מנכ"ל חברת הלובי פוליסי של בוריס קרסני, כדי ללחוץ על השר שלא יסמן את גבינת עמק שמהווה את מותג הדגל הרווחי של תנובה ומחייבת שני סמלים אדומים בשל כמות גבוהה של נתרן ושומן רווי. פוליסי פעלה גם מטעם אסם, שביקשה להחריג סימון אבקות מרק.

במקביל לפגישות פעלו לוביסטים של חברות המזון במסדרונות הכנסת והשתתפו בישיבות ועדת הבריאות והרווחה שדנה בתקנות. הלוביסטים פעלו לא רק לטובת היצרניות הישראליות, אלא גם למען היבואנים. בדיון שבו אושרו התקנות בדצמבר 2017, תיאר יו"ר הוועדה ח"כ אלי אלאלוף את עוצמת ההתנגדות ואמר: "כדאי שהלוביסטים יעשו חשבון נפש בהפעלת ההשפעה שלהם בדיון הזה". הוא התייחס בעיקר לנציגי איטליה בוועדה, ששכרו את שירותי פוליסי, הגיעו לדיוני הוועדה, והציבו דרישות בפני חברי הכנסת לגבי סימון המוצרים.

ההישג היחיד שרשמו התעשיינים היה בדחיית מועד כניסת הרפורמה לתוקף וזאת בעקבות חוק איילת שקד הקובע כי שינויים המחייביים את היצרנים בשינוי אריזות, יכולים להיכנס לתוקף שנתיים מרגע ההחלטה, כלומר ב־2020 ולא ב־2018 כמתוכנן. בתמורה לדחיה דרש משרד הבריאות לצמצם את ההדרגתיות של המהלך משלוש פעימות לשתי פעימות בלבד. מסע הלחצים שהופעל על משרד הבריאות העמיק את הנתק בין הצדדים והוביל לכך שהתעשיינים למדו על הקריטריונים לסימון הירוק שקבע המשרד רק בחודש שעבר מכלי התקשורת.

"אנחנו היינו שותפים במהלך ולא תמיד משרד הבריאות שיתף אותנו. הדוגמה הבולטת היא באמת הסימון הירוק שהוא מצומצם מדי ופוסל תוספי מזון שמשרד הבריאות עצמו אישר. איך ייתכן, למשל, שלחם שקיבל לפני שנתיים תו 'אפשריבריא', שעשוי מקמח מלא עם סיבים, לא מקבל היום תו ירוק? הקו שמגדיר אוכל, שהוא לא חומר גלם גולמי, כמזון שאינו מומלץ לצריכה – תמוה. על אותו היגיון, אם בתעשייה מבשלים מרק שעועית, בהליכים זהים לבישול ביתי, ואורזים אותו, אנחנו לא יכולים למכור אותו עם תו ירוק בסופר. כי במרק שעועית יש בדרך כלל יותר מחומר גלם גולמי אחד".

לאורך כל התהליך נראה היה שמשרד הבריאות לא רואה בתעשייה שותפה והדוגמה הבולטת ביותר היתה הקמפיין "מזון מעובד שמים בצד" שיצא ישירות נגד חברות המזון.

"אנחנו רואים את חלקנו באחריות כלפי הצרכנים וחושבים שאסור לבלבל את הצרכנים ולדבר במסרים סותרים. התעשייה מושקעת במיליונים רבים והאינטרס שלה שהרפורמה תצליח, אבל חשוב שלא יפחידו את הציבור ממזון וידירו ענפים שלמים כמו שעשו עם קמפיין 'מזון מעובד שמים בצד'. המוצרים של תעשיית המזון הם האוכל הבטוח ביותר עם אבטחות איכות לכל אורך השרשרת. אלה המוצרים היחידים שעוברים ביקורות פנימיות של המפעלים וחיצוניות של משרד הבריאות והצרכן יודע בדיוק מה הוא צורך ומה הוא אוכל עם תקני האיכות הכי מחמירים שיש ולכן אסור לבלבל אותו, כי נאבד את הציבור וזו לא המטרה".

גם כעת משרד הבריאות מלווה את הרפורמה בקמפיין שקורא לציבור לא לקנות מוצרים מסומנים באדום ומתריע: "אדום - עצור!"

"קמפיין הוא קמפיין ואנחנו לא פועלים על פיו. התעשייה נמצאת במהלכים בלתי פוסקים לשיפור וחדשנות ועושים זאת בלי קשר לקמפיין כזה או אחר. אנחנו סומכים על הצרכן שהוא נבון ויידע להסתכל ולבדוק מה הוא אוכל לתזונה בריאה ומאוזנת".

"שלא יקרוס אף מפעל"

רפורמת סימון המזון שנכנסה לתוקף בשבוע שעבר החלה לפני 3.5 שנים עם ההצהרה התקיפה של ליצמן "מקדונלד'ס אאוט". למרות זאת, ככל שחלף הזמן, נראה היה כי הרפורמה נגעה בפלח ספציפי בלבד של צריכת מזון ארוז במפעלים ולא בכל שאר האפיקים שבהם צורכים הישראלים את מזונם. המזון ברשתות ההסעדה, בבתי הקפה, במעדניות וזה שנמכר בתפזורת ברשתות ובשווקים, נותר חף מסימון.  

שר הבריאות יעקב ליצמן צילום: אבי מועלם

איך התעשיינים רואים את העובדה שהרפורמה נוגעת רק בהם ולמעשה מטילה את האחריות עליהם?

"

השיתוף בוועדת האסדרה היה צריך לכלול עוד שחקנים דוגמת יבואנים, משרד החינוך ומשרד הספורט. אם יש מטרה לאומית למלחמה בהשמנה, חייבים להוביל מהלך בין מגזרי כדי להשיג את מטרות הרפורמה. חסרה הסברה וחסר אורך רוח, לתת לשוק לעשות את שלו. צריך ללוות את הצרכנים שחושבים שהסופר מחר יהיה אדום. זה לא נכון כי רק מתחילים לשנות אריזות ויש מלאים שיימכרו בשבועות ובחודשים הבאים עם האריזות הקודמות. בנוסף, נעשו הרבה שינויים ופיתוחים לאורך השנים האחרונות והרבה מוצרים ירדו מתחת לרף האדום, כך שהרוב יישארו ללא סימון. הציבור צריך לדעת לא לפחד לצרוך מוצרים שיסומנו באדום כי יש בהם ערך תזונתי גבוה, ומנגד יש מוצרים שיסומנו בירוק שהערך התזונתי שלהם לא כזה גבוה. זה נועד רק לתת אינדיקציה כללית".

כמה כסף השקיעה תעשיית המזון במהלך?

"אין מספרים ברורים, אבל אנחנו מלווים את החברות ומעריכים שמדובר במאות מיליוני שקלים".

האם יש מפעלים שלא הצליחו לבצע את ההתאמות בגלל מחסור במשאבים ניהוליים ופיננסיים?

"כן, אני יודעת על מפעלים ששכרו יועצים חיצוניים לטובת פיתוח ושינוי פורמולציות והגדילו את מערך העובדים עם טכנולוגים ודיאטניות, אבל הדרישה לשינוי אריזות עלתה להם כל כך הרבה שהם נאלצו לוותר על הפיתוח ולפטר את אותם עובדים ולהסתפק רק בהחלפת אריזות".

ההערכות הן שבחודשים הראשונים תהיה ירידה במכירות. אחרי ההוצאות הגבוהות, רבעון קשה עלול לחסל את אותם מפעלים?

"למפעלים הקטנים המהלך מאוד לא פשוט. ציפינו שיהיה ליווי של המדינה עם קרן תמיכה, אך הקרן לא הוקמה. ההבטחה שניתנה לנו היתה שתקום קרן לליווי המפעלים הקטנים בפיתוח מוצרים חדשים וגם בהחלפת אריזות גורפת של כל המוצרים, אך הקרן לא הוקמה והכסף בהיקף עשרות מיליוני שקלים, שמראש לא היה תקציב גדול – לא הוקצה. המדינה לא עמדה בהבטחות. נעשה ככל שבאפשרותנו שלא יקרוס מפעל ונפעל לקבל בעתיד את התקציבים עבור מפעלים קטנים וללוות אותם".

תעשיית המזון החלה בהפחתת סוכר ומלח עוד בטרם זיהה ליצמן את המגמה, אולם המהלך הואץ בשנה החולפת והוביל לכך שרק כרבע ממוצרי החברות הגדולות יסומנו. לצד עלויות הפיתוח של המוצרים מופחתי הסוכר, הנתרן והשומן הרווי, נדרשו היצרנים לייצר אריזות חדשות לכל המוצרים, בשל הצורך בסימון האדום וכן שינוי טבלת הערכים התזונתיים. הפועל היוצא של המהלך הוא השמדת אריזות קודמות, בהיקפים גדולים.

"המפעלים נערכו ליישום הרפורמה והדפיסו מחדש את כלל האריזות במדינה. מרביתם לא הספיקו לסיים את האריזות שבמלאי, כיוון שמפעל מזמין אריזות לשנתיים מראש כדי להוריד עלווית הדפסה. התוצאה היא שכעת המפעלים משמידים מלאי אריזות בסדרי גודל של מאות אלפי שקלים למפעל. הסכום הכי נמוך של השמדה עומד על 100 אלף שקל למפעל קטן. זה לפני הנזק הסביבתי מהטמנת האריזות, שיכול היה להימנע אם היו נותנים ארכה של חודש חודשיים לסיום המלאי. היו כמה ניסיונות לדחות את המועד עד לסיום מלאי האריזות אך הבקשות לא נענו".

עם כניסת התקנות לתוקף, כבר החלו להישמע טענות מצד תעשיינים, כי יהיה צורך לבחון את השפעת הסימון על המכירות ובהתאם לכך, להחליט אם יש מקום לפעימה השנייה. לטענת התעשיינים, הפחתה נוספת תוביל למוצרים לא טעימים שיישארו על המדפים ויחייבו את החברות לייצר מכל מוצר מוביל גרסה רגילה וגרסה מופחתת שלא תסומן. גם במשרד הבריאות מעריכים כי התעשיינים יוכלו למצוא דרך יצירתית לפעול לדחיית הפעימה השנייה. שגיא לא דוחה על הסף את האפשרות.

האם יש היערכות לבקש דחיית המועד של הפעימה השנייה?

"התעשייה כרגע מתמקדת בשלב הזה ובהטמעה שלו והמחקרים מראים שלוקח זמן להרגיל את החיך ולכן צריך הפחתה הדרגתית ושיישאר טעים. הטכנולוגים כבר בשלב הבא, אבל רק בהמשך יידעו איך והאם ניתן להפחית עוד".