כך נכשלה רשות התחרות בשוק הפארם

הניסיון השנוי במחלוקת של רשות התחרות לייצר תחרות ענפית בשוק הפארם, שנשלט על ידי שתי רשתות עיקריות, הסתיים אתמול באקורד צורם. רשת סמארט פארם, שהוקמה בסוף 2017 כתנאי שהציבה הממונה על התחרות, מיכל הלפרין, לאישור רכישת ניו־פארם על ידי שופרסל, הגישה בקשת פירוק לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

רשות התחרות יכולה לטעון כי ניסתה לייצר תחרות, אלא שהניסיון הזה עלול לגבות מחיר כבד מהצרכנים. למעלה ממחצית מהחנויות של הרשת עברו לידיהן של סופר־פארם ושופרסל, שחלקו ביניהן את השלל. כך שהצעד שהיה אמור לחולל תחרות דווקא חיזק את שתי הרשתות השולטות בענף.

סניף סמארט פארם שנסגר באור יהודה. חובות של 11 מיליון שקל לנושים צילום: עמית שעל

“חזון לפתח את הרשת”

סמארט פארם, שבשיאה מנתה 11 סניפים, הותירה אחריה חובות בהיקף של 11 מיליון שקל לעובדים ולנושים שונים. הרשת טענה בבקשה כי “על אף הרצון והחזון לפתח ולהגדיל את היקף הפעילות של הרשת באמצעות פתיחת סניפים נוספים, ובכך להגביר את התחרות בענף, עד מהרה התברר כי הוצאותיה השוטפות של החברה עולות על הכנסותיה וכי היא יוצרת הפסדים הולכים וגדלים”. לאור קשייה התזרימיים שלא אפשרו לה להמשיך ולתפקד נאלצה החברה על מנת להקטין את נזקיה ואת נזקי הנושים לסגור בזה אחר זה את כלל סניפיה, לפטר את כל עובדיה ובסופו של יום להפסיק לחלוטין את פעילותה במהלך 2019. מבקשת הפירוק עולה כי לרשת חוב לעובדים של חצי מיליון שקל, חוב לנושים בדין קדימה (כמו רשות המסים) של כ־3.9 מיליון שקל וחוב לנושים שונים של כ־6.7 מיליון שקל. החברה טוענת בבקשה שהגישה היום כי אין מנוס מפירוקה. זאת, בין השאר, על מנת לאפשר לעובדיה להיפרע מהמוסד לביטוח לאומי.

בדצמבר 2017 אישרה רשות התחרות לשופרסל לרכוש את רשת ניו־פארם מידי רמי שביט, בתנאי שתמכור 2 סניפי שופרסל ו־9 סניפי ניו־פארם לגורם שלישי, שיקים מ־11 הסניפים רשת פארם שתתחרה בסופר־פארם השולטת בשוק, ובניו־פארם שהפכה לרשת הפארם Be תחת בעלות שופרסל. הרשות קבעה עוד כי הגורם שיקנה את 11 החנויות, יתחייב להפעיל רשת פארם למשך לפחות שנה וחצי. במהלך המגעים לעסקה, גם שופרסל הציבה לרמי שביט תנאי דיסקרטי אך מהותי, שהסניפים שיוחרגו מהעסקה, לא יימכרו לרמי לוי שפעל להתרחב לתחום הפארם ויכול היה להוות מתחרה משמעותי לשופרסל. על רקע זה, הקונה שנמצא היו האחים איציק ושרון ניסנוב, השותפים בקבוצת הפועל תל אביב, שניסו להתרחב לתחום הקמעונאות.

מדובר היה בעסקה תמוהה, שכן עוצמתה של סופר־פארם לא אפשרה לאורך השנים לקמעונאים מנוסים לקיים רשת פארם מתחרה, גם כשהיה בידה כוח קנייה לעשרות סניפים. על אחת כמה וכמה היה צפוי שששני אנשים חסרי ניסיון בקמעונאות יתקשו להקים ולנהל רשת עם 11 סניפים שפזורים בכל רחבי הארץ, ולעמוד מול כוחן של סופר־פארם (כ־247 סניפים) ו־Be של שופרסל (82).

מיכל הלפרין לא אמורה היתה לאשר לענקית שופרסל, שאת התרחבותה הגבילה רק שנתיים קודם לכן, רכישת 60 חנויות פארם חדשות צילום: צילום מסך לע"מ

תחרות לא ריאלית

ברשות התחרות העדיפו להתעלם מהכתובת שהיתה על הקיר, בדרכם לאשר לשופרסל את העסקה שעליה חלמו ושהוסיפה להם בן לילה עשרות סניפים ועולם תוכן חדש ורווחי - הפארם. כצפוי, בתוך פחות משנה כבר ניהלו האחים ניסנוב משא ומתן למכירת חלק מהחנויות לרשת מחסני השוק ופעלו לאיתור קונים לחנויות הנוספות שהתקשו להפעיל.

לזכותה של רשות התחרות יש לזקוף את הרצון לייצר תחרות בענף שבו היה גורם אחד עיקרי ששולט ומכתיב את התנאים והמחירים לספקים ולצרכנים. עוד לזכותה עומד הקושי להיות חתומה על קריסת ניו־פארם, במקרה שלא היתה מאשרת את המכירה לשופרסל. זאת לאחר שכל נסיונותיו של רמי שביט למצוא קונה לניו־פארם כשלו. עם זאת, הניסיון לכפות על השוק תחרות שמלכתחילה לא היתה ריאלית שלא נוצרה באופן עצמאי, אינו מתפקידה.

הממונה על התחרות הלפרין לא אמורה היתה לאשר לענקית הקמעונאות שופרסל, שאת התרחבותה הגבילה רק שנתיים קודם לכן דרך פרק התחרות הגאוגרפית בחוק המזון, כניסה לכ־60 חנויות חדשות בתחום הפארם. אך אם היא כבר בחרה להתערב, היה על רשות התחרות לאסור על סופר־פארם ושופרסל, לפתוח סניפים בחנויות שפינו האחים ניסנוב.