בלעדי לכלכליסט
לא מחכה לרגולטור: שופרסל מנסה להחליף את מדבקות המחיר בתגים אלקטרוניים
הרשת החלה בפיילוט של שימוש בתגי מחיר אלקטרוניים במקום מדבקות המחיר המוכרות, על מנת לחסוך בעלויות. שר הכלכלה מצדו כבר הודיע כי יסרב לביטול הסימון הידני
שוק קמעונאות המזון נערך לביטול חובת סימון המחירים באופן ידני, שלושה חודשים אחרי שהרשות להגנת הצרכן הודיעה שתבחן את השינוי.
- הרשות להגנת הצרכן יוזמת מהלך שמגן על רשתות השיווק במקום על הצרכנים
- בוטלה הצעת חוק הצגים האלקטרוניים
- בעקבות חשיפת "כלכליסט": ח"כ מטלון הקפיא את חוק הצגים האלקטרוניים
ל”כלכליסט” נודע כי שופרסל, קמעונאית המזון הגדולה בישראל, החלה בפיילוט לסימון מחירים באמצעות צגים אלקטרוניים בסניפיה. בשלב זה מדובר בפיילוט במחלקת הפירות והירקות בלבד שהחל באחד מסניפיה הגדולים, ובתקופה הקרובה צפוי הפיילוט להתרחב למחלקות נוספות ולסניפים נוספים. הפיילוט בשופרסל נערך על ידי חברת דנגוט מחשבים שגם מספקת את התגים ומערכת הניהול שלהם. בקרוב יתרחב הפיילוט לסניף נוסף ובו תנוהל המערכת על ידי חברת הדיה, העוסקת במיתוג נקודות מכירה.
אופן סימון המחירים הוא נושא לוויכוח רב־שנים בקרב שוק קמעונאות המזון והרגולטור. ברשתות השיווק טוענים בתוקף כי ישראל מפגרת אחר הרשתות במדינות מתקדמות בעולם, העושות שימוש בצגים אלקטרוניים. למרות זאת, קיים חשש שהשינוי יהפוך להיות כלי שיכול לאפשר לרשתות לשנות את מחירי המוצרים בכל יום, וכך להעלות מחירים, תוך פגיעה ביכולת הצרכנים לפקח על כך. זאת ועוד, לצרכן לא תהיה אפשרות לבדוק שוב את מחיר המוצר ביחס למחיר המופיע בחשבונית, ולזהות מקרים שבהם יש פער בין המחיר שעל המוצר למחיר שנגבה בקופה.
אוזן קשבת לאינטרסים
חובת סימון המחירים נכנסה לתוקף בשנת 1998, לאחר שעוגנה לראשונה בחוק על ידי הרשות להגנת הצרכן. ברשות הכירו בכך שסימון המחירים על גבי המוצרים הנו אחת הזכויות הצרכניות החשובות במדינת ישראל, ושם עדיין מחזיקים בעמדה זאת.
ולכן, עצם הנכונות של הרשות לבחון את הנושא ולקיים פיילוט מהווה הישג משמעותי לרשתות השיווק, שמבקשות זה שנים לבטל ההישג הצרכני. הרשתות הצליחו לאחרונה למצוא ברשות אוזן קשבת לאינטרסים הכלכליים שלהן לבטל את הסימון הידני, שלטענתן משית עליהן עלויות נוספות המגולגלות לצרכן. במרץ 2018 התקיימה פגישה בנושא במשרד הכלכלה בהשתתפות ראשי הרשתות הגדולות ובהם איציק אברכהן, מנכ"ל שופרסל, ונציגי לשכת המסחר. הפגישה התקיימה לאחר כמה פגישות שנערכו בנושא בלשכת המסחר.
מאז נחקק החוק, נרשמו כמה יוזמות חקיקה שנועדו לבטלו. לפני שלוש שנים הגיש שר המשפטים הנוכחי אמיר אוחנה הצעת חוק לביטול חובת סימון המחירים על מוצרי מזון, בטענה כי החוק יסייע בהורדה של יוקר המחיה שכן כך יורדו עלויות התפעול של הדבקת המדבקות על המוצרים. שנתיים קודם לכן, ב־2014, החליט נפתלי בנט, שר הכלכלה דאז, שלא לאפשר את ביטול סימון המחירים בתום בחינה קפדנית של המשרד. בנט הסביר את החלטתו בכך ש"סימון המחירים על גבי המוצר מסייע לצרכן להשוות מחירים ומקשה על הקמעונאים להעלות את המחירים של אותם המוצרים". עשור קודם לכן משרד התמ”ת בראשותו של אהוד אולמרט בחן מתן פטור מסימון מחירים לחלק מהמוצרים על מדפי הסופר, אך לא התקדם בנושא.
מחלוקת במשרד הכלכלה
בחודש מרץ האחרון חל שינוי במדיניות הרגולטור בנושא. הרשות להגנת הצרכן הצהירה שהיא שוכנעה כי חובת סימון המחירים כרוכה בעלויות כספיות לא מבוטלות אשר בסופו של דבר מגולגלות לפתחו של הצרכן בדמות העלאת מחירים, והחלה לבחון את שינוי החוק.
עוד טענה הרשות כי לאור התפתחויות טכנולוגיות וחקיקתיות מהשנים האחרונות, החליטה לבחון אסדרה חליפית. הקמעונאים טוענים מצדם שהסימון של המוצרים עצמם מגולם במחיר הנגבה מהצרכן, אלא שגם אם יבוטל בעתיד החיוב לסמן את המוצרים עצמם, הדבר לא יבוא לידי ביטוי בהורדת מחיר.
בשלב הראשון תהיה לקמעונאים הוצאה לא מבוטל על רכישת הציוד הדיגיטלי ובהמשך על תחזוק הציוד. בשל כך, לא בטוח שהמהלך יוביל בכלל לחיסכון בעלויות, ואולי אף יוביל לשיפור הרווחיות של הקמעונאים שיגרפו לכיסם את הורדת עלויות הסימון על ידי סדרנים. מי שעלולה להיפגע היא האוכלוסייה המבוגרת, שמתקשה להתמודד עם טכנולוגיה חדשה.
הרשות ביקשה במרץ האחרון את התייחסות הציבור לשינוי הנבחן, בטרם תחל בפיילוט. ברשות הסבירו את ההחלטה בכך שמצאו כי בשוק קיימות טכנולוגיות להצגת מחיר המוצר על גבי המדף באמצעות צגים אלקטרוניים וכן סורקים לאיתור והדפסת מחיר בכמה נקודות בבית העסק ולעתים גם בעגלה ובמכשיר הטלפון החכם, כל אלו מחוברים לרשת הקופות.
שר הכלכלה אלי כהן, שמשרדו אחראי בין היתר על הרשות להגנת הצרכן, הופתע מהיוזמה של הרשות להגנת הצרכן והבין את פוטנציאל הנזק שיש במהלך מסוג זה ערב בחירות. כהן מסר מיד לאחר הודעת הרשות בחודש מרץ כי לא יאפשר מהלך זה. “כל שינוי בצו סימון מחירים מחייב את אישור וחתימת השר, כך שלהודעת הרשות להגנת הצרכן אין ערך, שכן אין לי כוונה לבצע שינוי”, אמר כהן אז. “בתור אחד שנוהג לבצע קניות מפעם לפעם, סימון המחירים נותן ודאות בגין המחיר הסופי ומאפשר לבצע השוואה בין מוצרים דומים באופן נוח יותר".