לא נוהרים לקניונים: ענף האופנה מחכה לממשלה הבאה
בתקופת הממשלה הנוכחית חזינו בקריסה של רשתות אופנה ובזינוק במספר החבילות שמגיעות מחו"ל. "כלכליסט" בדק מה תידרש הממשלה החדשה לעשות בתחום המסים והיבוא האישי
ענף הקמעונאות חווה בשנים האחרונות טלטלות רבות שחלקן נבעו מהמדיניות שקידמה הממשלה. פתיחת השמיים, ההקלות ביבוא, הפטור ממע"מ על קניות מקוונות והורדת מכסים - כל אלה הם צעדים שבוצעו על ידי הרגולטור לאחר המחאה החברתית ובעקבות המלצת ועדת טרכטנברג.
- אין קונים: ירידה של 2.6% בפדיונות הקניונים בינואר
- 2018 בקניונים: הפדיונות ירדו ב-1%
- משאיות המזון בדרך להסתער על הקניונים
אלא שאותם צעדים שהקלו על הצרכנים פגעו בקמעונאים, ובראשם קמעונאי ענף האופנה. גם חברות הסלולר, חברות הקוסמטיקה והפארם ויבואני מוצרי תינוקות מתמודדים עם השינויים בענף. "כלכליסט" יצא לבדוק כיצד השתנתה הרגולציה בתקופת הממשלה הנוכחית ומה צריך לקרות בממשלה הקרובה כדי לפתור את החסמים בתחום המסים והיבוא האישי.
פטור ממע"מ עד 75 דולר
הטבת המס שנוגסת ברווחי הרשתות והקניונים
המצב כיום: ההחלטה על הרחבת הפטור ממע"מ על רכישות שבוצעו בחו"ל ל־75 דולר התקבלה בעקבות המלצתה של ועדת טרכטנברג שהתכנסה ב־2011 לאחר פרוץ המחאה החברתית. עד אז עמדה תקרה הפטור על 50 דולר (וקודם לכן על 25 דולר). מטרת הוועדה היתה לגבש צעדים שיובילו להקלת נטל המחייה בישראל. הרחבת תקרת הפטור תרמה להגדלת נפח ההזמנות מחו"ל שרק ממשיך לגדול בכל רבעון. הישראלים מבצעים הזמנות באתרים רבים שהפופולאריים בהם הם עליאקספרס הסיני ואסוס הבריטי. בשנה האחרונה הכריזה אמזון כי היא בוחנת כניסה לישראל. כפי שפורסם ב"כלכליסט" במשרד הכלכלה מעריכים כי בשלב זה ענקית המסחר המקוון לא תקים מחסנים בישראל, אך לא מן הנמנע כי היא תגדיל את נפח הפעילות שלה בישראל על ידי שילוח מוצרים ממחסנים שיוקמו במדינה שכנה, מהלך שאם יצא לפועל יגדיל את השימוש בפטור.
קניון ארנה בנהריה צילום: גיל נחושתן הנפגעים: רשתות האופנה וההנעלה שהיקף המכירות שלהן קטן, היבואנים שמתמודדים עם תחרות בלתי פוסקת והקניונים שסובלים מירידה בתנועת הקונים. בשנה האחרונה יבואני וקמעונאי האופנה עלו לרגל למשרדי האוצר והכלכלה, בניסיון לשכנע את הרגולטור לבטל את הפטור או לכל הפחות להעניק להם פטור זהה. אלא שדרישותיהם לא נענו עד כה.
מה יהיה: הממשלה החדשה תידרש מחדש לסוגייה המורכבת ותצטרך לקבל החלטה האם לבטל את הפטור ממע"מ. משרד הכלכלה בראשות השר אלי כהן כבר הזמין עבודה כלכלית מפירמת רואי החשבון והייעוץ הכלכלי דלויט, שתבחן בין היתר את השפעת הטבת המס על המשק הישראלי.
הורדת מכסים
הצרכנים נהנים, התעשיינים סובלים
המצב היום: ב־2017 הכריז שר האוצר משה כחלון על שתי תוכניות להטבות על משקי הבית: נטו משפחה ונטו הוזלות, במסגרתן בוטל המכס או מס קנייה על מספר מוצרים בהם נעליים שעד אז המכס עליהם עמד על 12%, מוצרי טקסטיל (6%), פטור ממס קנייה על טלפונים סלולריים (15%), פטור ממס קנייה על מוצרי אלקטרוניקה לבית (15%־30%) ופטור ממכס על מוצרי חשמל כמו מקררים ותנורי חימום (12%). בדצמבר 2018, ועל רקע גל ההתייקרויות במשק, הודיע כחלון כי הוא מאריך את הפטורים ממכס וממס קנייה בשנה נוספת.
הנפגעים: הורדת המכסים הפחיתה את ההכנסות המדינה ממסים במיליארדי שקלים. התוכנית של כחלון גררה גם התנגדות מצד התעשיינים המקומיים - הנפגעים העיקריים מהורדת המכסים - שדרשו גם הם הפחתת מכסים על ייבוא חומרי גלם לטקסטיל. התעשייה המקומית שנלחמת על קיומה אל מול הייבוא המסיבי של מוצרי טקסטיל מסין טוענת לאפליה ופגיעה בה אל מול הקלות להם זוכים היבואנים בנושא המכס.
מה יהיה: בתקופת כחלון נוצר גרעון של 9.3 מיליארד שקל בתקציב המדינה, כדי לסגור אותו ייאלץ שר האוצר הבא להעלות מסים ולבטל את הפטורים וההטבות שהוענקו לתעשיינים, ליבואנים ולצרכנים. לצד זאת צפוי להימשך מאבק היבואנים נגד העלאת המסים.
מהפכת היבוא האישי
הצו שהופך כל אחד ליבואן
המצב כיום: ביוני 2018 פרסם משרד הכלכלה תזכיר צו שמעניק הקלות בייבוא אישי של עד 30 פריטים בשווי של עד 1,000 דולר. בין המוצרים שכולל הצו נמנים מוצרי קוסמטיקה, חלפים לרכב, כסאות בטיחות לתינוק, קסדות, שואבי אבק, מקררים, מדיחי כלים, טלוויזיות, טאבלטים, תוספי מזון ומוצרי בנייה. בניגוד להזמנות דרך האינטרנט היבוא האישי אינו פטור ממסים והוא כרוך בתשלום של מע"מ, מסי קנייה ומכס. רשות המסים התנגדה לחלק מההקלות וגם משרד המשפטים דרש כי משרד הכלכלה יכניס בו תיקונים. נכון לעכשיו נוסח הצו טרם אושר.
הנפגעים: יבואנים וקמעונאים שמשווקים בישראל ויסבלו מתחרות מצד כל צרכן שיוכל לדלג מעליהם ולייבא מוצרים לבד.
מה יהיה: שר הכלכלה אלי כהן, שמאוד רצה להיות חתום על הקלות, יכהן בתפקידו עד ה־1 ביוני, אך כעת נשאלת השאלה האם בתקופת ממשלת מעבר הצו יכול להחתם. במשרד המשפטים מתחבטים בסוגייה זו ואף ביקשו את עמדת הלשכה המשפטית במשרד הכלכלה בנידון.
הפרטת דואר ישראל
טובעים בים של חבילות
המצב כיום: מספר החבילות שהגיעו לישראל הוכפל בתוך ארבע שנים, כאשר ב־2018 נספרו 65 מיליון חבילות שהוזמנו מחו"ל. 95% מכלל החבילות שמוזמנות מחו"ל נכנסות דרך הדואר שמתקשה לעמוד במעמסה של פיזור החבילות. דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם בפברואר האחרון הצביע על ליקויים בשירות הדואר לציבור בין השנים 2015 ל־2017.
כדי להתמודד עם העומס וגם עם הביקורת הקימה חברת דואר ישראל מרכז סחר מקוון לטיפול בחבילות במודיעין, בהשקעה של כ־150 מיליון שקל שמעסיק 350 עובדים. לטענת החברה המרכז החדש צמצם את נקודות המגע בין הדואר ללקוחות כך שכיום חבילה מגיעה למודיעין ותוך שעות ספורות יוצאת לכ־1,200 נקודות חלוקה ברחבי הארץ. בנוסף, בשלוש שנים אחרונות פתחה חברת דואר ישראל מרכזי מסירת חבילות מחוץ לדואר בשיתוף עם בתי עסק קטנים, שופרסל, סופר פארם וקניוני עזריאלי.
הנפגעים: הצרכנים שממתינים לחבילות שלא תמיד מגיעות בזמן והולכות לאיבוד וסובלים מהמתנה בתורים ארוכים מנשוא.
מה יהיה: אם ממשלת ישראל הבאה תגדיל את תקרת הפטור ממע"מ מעבר ל־75 דולר, מספר החבילות לישראל יגדל וכסף נוסף יזרום לקופת דואר ישראל. בנוסף, הדואר עומד בפני הפרטה בניסיון להכניס משקיע פרטי, שיסכים לקנות 20% מהחברה ולהזרים כסף לקופת הדואר.
