קוקה-קולה מערערת לעליון על אישור התביעה הייצוגית נגדה: "מחיר המוצר הוגן"

החברה המרכזית לייצור משקאות קלים (קוקה-קולה ישראל), נגד החלטת שופט בית המשפט המחוזי עופר גרוסקופף (שהתמנה בינתיים לבית המשפט העליון), לאשר בקשה להכרה בתביעה נגדה בהיקף של כחצי מיליארד שקל כייצוגית. מדובר בתביעה בטענה לגביית "מחיר מופרז ובלתי הוגן עבור בקבוק 1.5 ליטר קוקה-קולה" בניגוד להוראת חוק התחרות הכלכלית.

מדובר בתביעה שהוגשה לפני שנתיים וחצי נגד קוקה-קולה בטענה לניצול כוחה המונופוליסטי בשוק משקאות הקולה וגביית מחיר מופרז ולא הוגן על בקבוק 1.5 ליטר של קוקה-קולה. 

שופט בית המשפט המחוזי מרכז גרוסקופף, אישר כאמור את התביעה כייצוגית וקבע כי התובע, רונן גפניאל המיוצג על ידי עו"ד רנן גרשט, עו"ד אופיר נאור ,עו"ד יעקב שנהב, עו"ד שחר בן מאיר ועו"ד יצחק אבירם, הצליח להעמיד להעמיד תשתית ראייתית לכאורית לטענה כי המשיבה גבתה מחיר מופרז מלקוחותיה בגין בקבוקי קולה 1.5 ליטר.

השופט אף קבע כי קוקה-קולה תשלם את שכר טרחת עורכי דינו של התובע בגובה 150 אלף שקל. התביעה הייצוגית מעריכה את מספר חברי הקבוצה כמספר משקי הבית בישראל, ונקבע בה כי סך הנזק שנגרם לקבוצה כולה בין מאי 2009 לאפריל 2016 עומד על 450 מיליון שקל.

"מודל עלות שגוי"

בקוקה-קולה טוענים כי השופט קיבל את ההחלטה למרות שעמדו לנגד עיניו ראיות ברורות לכך שמחירו של המוצר הוגן, שכן לטענת החברה מחיר בקבוק קוקה-קולה דומה ואף נמוך מזה שבכל העולם, מחירו של המוצר דומה לזה של משקאות קלים מוגזים אחרים בישראל דוגמת "שוופס" מתוצרת יפאורה ואחרים וכן כי מחירו של המוצר לצרכן בישראל יציב מזה שנים רבות.

לטענת החברה, המחוזי התעלם מממצאים אלה, כמו גם מכך ש"מודל עלות", אשר באמצעותו ניסה להראות התובע הייצוגי מהן עלויות הייצור של בקבוק קוקה-קולה, נמצא שגוי. "למרות זאת, בית המשפט החליט לאשר את התובענה הייצוגית רק על בסיס זה שבשנות התביעה היה המחיר לצרכן של בקבוק קוקה-קולה גבוה בממוצע ב- 47% ממחירם של המשקאות המוגזים פפסי ו- RC(מתוצרת טמפו ויפאורה, בהתאמה)".

בקבוקי קוקה-קולה צילום: שאול גולן

"בדברים אלה נפרד בית המשפט ללא דיון וללא נימוק או אבחנה, מפסיקה אירופית בת-עשרות שנים בעילת "מחיר בלתי-הוגן", מההלכה שקבע בית המשפט העליון וגם מגילוי הדעת של הממונה על התחרות". נטען. החברה הוסיפה כי לפי גילוי הדעת של הממונה על התחרות, על-מנת לקבוע כי ישנה אפשרות סבירה שהתובע יצליח, היה עליו להוכיח אפשרות סבירה שיצליח לכל הפחות להוכיח כי הרווחיות, במובן של הפער מול העלות, היא מופרזת לא לפי שיקול דעת שרירותי אלא לפי בנצ'מרק מנומק שנחקר ביחס לתעשייה הספציפית, שהמחיר חריג ביחס למחירו של המוצר בעולם הרחב, שהמחיר חריג ביחס למקובל בתחום המשקאות הקלים בישראל באמצעות מחקר כלכלי.

קוקה-קולה יוצאת נגד החלטת השופט וקובעת כי "בענייננו הטיל בית המשפט על מערכת בתי המשפט לא את תפקיד אכיפת עילת מחיר מופרז של דיני התחרות המוכרים, אלא תפקיד של מפקח מחירים פר-סה: מי שבוחן את העלויות של החברה הנתבעת, מחליט לפי שיקול דעתו אד-הוק מה שיעור הרווחיות המותר לה, וקובע מחיר מקסימלי בהתאם".

החברה יוצאת נגד החלטת בית המשפט, בטענה כי התעלמה מהלכת רייס, אשר קבעה, כי ללא טיעון ברור ומבוסס למהו המחיר ההוגן למוצר, כבר בשלב בקשת האישור, לא ניתן לאשר תובענה כייצוגית, אשר תהיה מעין "מסע דייג" של ראיות למחיר ההוגן. החברה טוענת כי הכרעה בבקשת הערעור תוכל לספק הנחיה לבתי המשפט בדיון במעל 20 בקשות נוספות לאישור תובענות ייצוגיות בעילת "מחיר מופרז בלתי הוגן" אשר נדונות בימים אלה בבתי המשפט המחוזיים.

לתביעה צורפה חוות דעת המשווה בין מחיר הקוקה-קולה למחירי המתחרים בישראל. על פי ממצאיה, נכון ל-2015 המחיר הממוצע של קוקה-קולה (1.5 ליטר) עמד על 6.77 שקלים ואילו המחיר הממוצע של שלושת המוצרים המתחרים (פפסי, RC קולה וקריסטל) עמד על 4.25 שקלים, כשמדובר על פער של כ-60%. "העובדה", נכתב בתביעה, "כי מחיר קוקה-קולה גבוה בכ-60% ממוצע המחירים של המוצרים המתחרים, מהווה אינדיקציה מובהקת לקיומו של מחיר מופרז".