עורך "ידיעות אחרונות" רון ירון פורש מתפקידו

ירון החל את דרכו בדסק החדשות, היה ראש מערכת החדשות במשך חמש שנים ובהמשך ערך את "המוסף לשבת". בשנת 2007 מונה למשנה לעורך הראשי וב-2011 לעורך הראשי.

בהודעה לעובדים הוא כתב: "לא אנסה לומר שזה רגע קל עבורי. ולמרות זאת, היום, אחרי כל מה שעברנו, עברתי, אני בוחר להסתכל על חצי הכוס המלאה. על העבודה המופלאה שכולכם עושים כאן. ולא את רעשי הרקע. לראות שהמערכת נמצאת בשיאה. העיתון עמוס מדי יום ומדי סופ"ש בסיפורים בלעדיים, הישגיים, או סתם מעניינים. 'ידיעות אחרונות', כמעט בן 80, חי, בועט, רלבנטי, אהוב על קוראיו".

רון ירון צילום: אביגיל עוזי

ירון הזכיר ש"זה לא סוד שבשנה וחצי האחרונות העיתון עבר טלטלה לא פשוטה. תיק 2000 נחת עליי, עלינו, כרעם ביום בהיר. העובדות המלאות טרם התבררו אולם די היה במה שפורסם כדי לחייב את כולנו לעשות חשבון נפש. ואם נעשו טעויות לאורך הדרך - החוכמה היא ללמוד ולצמוח מהן. וגם אם ייתכן ש"לא היה כלום", זה לא אומר ש"לא יהיה כלום" ולא פותר אותנו מתיקון. אני גאה בדרך העצמאית והבלתי מתפשרת שבה סיקרנו את הפרשה.

"תפקיד עורך 'ידיעות אחרונות', העיתון הגדול והחשוב במדינה, הוא בעל עוצמה וכוח רב. בכל ימיי בתפקיד ניסיתי להשתמש בו בזהירות, באחריות, באנושיות. זכרתי תמיד שהכוח שניתן לי הוא בתוקף תפקידי כעורך 'ידיעות אחרונות' ולא כרון ירון, האדם הפרטי. ושאני חייב להשתמש בו בחרדת קודש גם כלפי עובדי העיתון, מהבכיר ביותר ועד הכי זוטר, גם מול הקוראים שלנו ובעיקר כלפי מי שעליהם אנחנו כותבים ושעתידים להיפגע ממה שאנחנו מפרסמים. 

"לזכור תמיד שבצד השני יש אנשים שחייהם מושפעים מכל מילה. ולכן חשוב להקשיב, לשמוע, לא להסס לפרסם בכל הכוח והעוצמה כשאנחנו בטוחים בעובדות. אבל כן להטיל ספק. וכן לתת לעובדות לבלבל אותנו אם מוכיחים לנו שאנחנו טועים. לעולם לא אצטער על סיפור שפיספסנו בגלל זהירות יתר והקפדה על בדיקה מקיפה. תהיה קודם כל בן אדם ואחר כך עיתונאי. אין בהכרח סתירה בין הדברים", סיכם ירון.