עתירת טרה בעניין מחיר החלב: מסתמן שהיועמ"ש יצטרך לגבש את תשובת המדינה

המשבר בענף החלב: מחלוקת בין מנכ"ל משרד החקלאות שלמה בן אליהו והיועצת המשפטית של המשרד עו"ד אפרת אביאני, מגלגלת את ההחלטה בנוגע לעמדת המדינה בעניין בג"ץ שהגישה מחלבת טרה ליועץ המשפטי לממשלה.

טרה עתרה בשבוע שעבר בדרישה שלא להעלות את מחיר החלב הגולמי כל עוד לא מעלים את מחיר המוצרים המפוקחים לצרכן.

"לאחרונה הוגשו נגד המדינה מספר עתירות לבג"ץ בעניין הפיקוח על משק החלב", כתב בן אליהו. "לאחר בחינה של העתירות השונות עמדתי המקצועית, מתוך אחריות למניעת קריסת משק החלב היא; כי על המדינה לקבל את טענת העותרים בבג"ץ טרה וזאת כל עוד שר האוצר אינו חותם על הצו המעלה את המחיר המפוקח לצרכן, או כל עוד משרד האוצר לא מסבסד את הגירעונות של המחלבות עקב החלטתו לא להעלות את מחיר מוצרי החלב המפוקחים".

בן אליהו הוסיף: "עוד אציין, כי איני מקבל את עמדתה של יועמ"ש המשרד עו"ד אפרת אביאני המבקשת לקבוע כי ההחלטה על העלאת "מחיר המטרה" איננו בגדר סמכותי כי אם פעילות טכנית בלבד, וזאת כי האחריות לקיום משק החלב הינו באחריותי, והיא לא תישא באחריות אם חלילה ייווצר עיוות של משק החלב אלא רק אני כמנכ"ל משרד החקלאות. פרשנות חקיקתית שמובילה למניעת קריסת ענף משק החלב מובילה לאמץ את פרשנותי לחוק".

בן אליהו הרחיב ונימק כי בכל יום שהמחלבות לא רשאיות להעלות את המחירי מוצרי החלב המפוקחים למרות המלצת "ועדת המחירים" הן מפסידות כ-400 אלף שקל ליום. סכום זה יגדל לכ-1 מיליון שקל  ליום במידה ויפורסם

מימין: שר החקלאות אורי אריאל ושר האוצר משה כחלון צילומים: עמית שעל

"המחלבות אינן יכולות לספוג הפסדים בסדרי גודל כאלה", נכתב במכתב, "וברור כי אלו ינקטו צעדים דרסטיים על מנת לצמצם את נזקיהן ויפעלו למניעת קריסתן הכלכלית, אין היגיון בכך כי חומר הגלם המשמעותי בתהליך הייצור של המחלבות הולך ועולה והן נאלצות על ידיהרגולטור למכור את מוצריהן המפוקחים בהפסד. פגיעה אנושה במחלבות בסופו של דבר הינה גם פגיעה בצרכנים, מאחר והמחלבות יקטינו את סך המוצרים המפוקחים שהן מייצרותופגיעה ברפתנים בצורות שונות ובין השאר על ידי הרעת תנאי התשלום כשהם נמצאים בהפסדים, ועוד".

מפעל טרה בנתיבות צילום: אוראל כהן

אריאל חתם, כחלון לא

ברקע הדברים, התייקרות מתמשכת של החלב הגולמי, שמחירו עלה מתחילת 2017 ב- 6.6% ל-1.99 שקל לליטר. בעקבות ההתייקרות, המליצה ועדת המחירים בחודש מרץ על העלאת מחירי מוצרי החלב שבפיקוח ב-3.4% לצרכן. אלא ששר האוצר משה כחלון ושר החקלאות אורי אריאל, שחתימתם על ההמלצה נדרשת להעלאת המחירים התעלמו במשך כחודשיים מההמלצה, בכדי להמנע מהעלאת מחירים לצרכן. בחודש שעבר הציע אריאל לכחלון לתת למחלבות מענק של 80 מיליון שקל כפיצוי, אך הצעתו לא זכתה להתייחסות. בעקבות כך, איים אריאל כי יקשור בין עלית מחיר המטרה להעלאת המחירים לצרכן וכך אכן פעל השבוע.

בנסיון לבלום את עליית מחיר המטרה ביום ראשון, שלח בן אליהו מכתב ליו"ר ועדת היישום של מחיר המטרה לדיון מחודש במחיר החלב שמשולם על ידי המחלבות לרפתנים. בן אליהו מסר כי "יש לכנס מחדש את ועדת היישום לצורך קביעה של מחיר המטרה".

שלמה בן אליהו (משמאל), מנכ"ל משרד החקלאות צילום: ענר גרין

במכתבו ציין כי יש לכנס את הוועדה מתוך רצון ליישם את החוק בצורתו הנכונה על פי כוונת המחוקק המשקף את העלייה הרצויה ובהתאם לתחשיבים אשר נקבעו בתקנות. לאחר הגשת דוח מתוקן, יגבש את דעתו מנכ"ל המשרד, האם הוועדה שקלה את כל השיקולים הנדרשים ופעלה על פי הכללים והמטרות של החוק. בתגובה, הרפתנים כינסו דיון טלפוני והודיעו כעבור כשעה כי מחיר המטרה יעלה בשיעור חד מכפי שצפוי היה לעלות.

ביחס למחלוקת עם היועצת המשפטית של משרדו טוען בן אליהו כי סעיף 44 לחוק החלב קובע כי "המנהל הכללי של המשרד יפרסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של המשרד הודעה בדבר המחירים המעודכנים.

"המחוקק לא קבע כי '"ועדת הישום' היא שתפרסם ברשומות את החלטתה בדבר 'מחיר המטרה' ולא השר, כי אם הטילה זאת על מנכ"ל המשרד שאינו חבר בועדה , וזה בשונה ממקרים אחרים בהם הפרסום ברשומות נעשה על ידי אותו גורם שקיבל את החלטה, כפי שנעשה בקביעת מחיר הדלקים ועוד. עמדתה של עו"ד אביאני אינה מוזכרת בחוק, לא במישרין ולא בעקיפין, ואינו עולה בקנה אחד עם הנאמר בחוק וחמור מכך אינה לוקחת בחשבון את מטרות החוק והשלכות לפעולה זו".

עוד הוסיף כי "בחירת המחוקק כי המנכ"ל 'יפרסם ברשומות' אינה בחירה באיש מקצוע כמנכ"ל שישמש כ'שליח פיצה' לדפוס ברשומות, תפקיד המנכ"ל מעצם הגדרתו היא 'בעל התפקיד הבכיר במשרד' אשר יש לו שיקול דעת בהכרעות הקשות כאשר נידרש לכך, אילו מטרת המחוקק הייתה כי המנכ"ל יהיה רק 'שליח טכני' לרשומות היה המחוקק ממנה את בעל התפקיד הזוטר באגף הלוגיסטי לפרסום של הודעות הוועדה בבית הדפוס של הרשומות".

בן אליהו אף תוקף את ועדת היישום וקובע כי פעלה לא באופן טכני לחישוב המחיר אלא הפעילה שיקול דעת: "האם ההליך בוועדת היישום לקביעת מחיר המטרה הינו חישובי וטכני בלבד? התשובה היא לא! כך עולה מפעילות הוועדה ומהחוק. מעיון בפרוטוקול האחרון של 'ועדת היישום' בטרם הנחייתי לכינוס מחודש של הוועדה, כי, בין חברי הוועדה קיימים חילוקי דעות מהו גובה 'מחיר המטרה' שיש לפרסם, בוועדה הושמעו שלוש עמדות שונות: עלייה של 4.56 אגורות, עלייה של 6.23 אגורות ועלייה של 8.23 אגורות.

"הוועדה החליטה להגיע לפשרה והמליצה על עליה של 6.23 אגורות אשר מהווה פשרה. שלוש העמדות השונות ופשרה במסקנה אינו הליך טכני, כי אם היה הליך טכני וחישובי לא היו מוצגות שלוש עמדות שונות והמחוקק לא היה קובע כי במקרה של חילוקי דעות תכריע עמדת יו"ר הוועדה, קביעה זו של המחוקק יוצאת מתוך נקודת הנחה כי ישנה אפשרות של עמדות שונות הנובעות משיקול דעת שונה בין חברי הוועדה. .בנוסף גם התקנות קובעות כי קביעת הוועדה תעשה בהצבעה בין החברים לכן החלטת הוועדה אינה טכנית אלא בהצבעה, ולכן המחוקק הטיל את פרסום החלטת הוועדה ברשומות על מנכ"ל המשרד על מנת שיבחן את שיקול הדעת במקרי קיצון", כתב בן אליהו.