אחרי מכירת הוניגמן קידס לקיווי: TNT של הוניגמן נמכרה לזכיין ב-2 מיליון שקל
קבוצה של עלי חיאדרה, שמפעיל את סניף TNT בסכנין, יקבל 26 חנויות של המותג ו-325 אלף פריטי מלאי. בעלי הקניונים התנגדו: ”לא מכירים את הזכיין”
בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר היום (א') את מכירת TNT של הוניגמן לקבוצה בראשות זכיין של המותג שמפעיל את סניף סכנין עלי חיאדרה. הקבוצה תשלם 2 מיליון שקל תמורת 26 סניפי TNT, שם המותג ו־325 אלף פריטי מלאי.
- הקניונים נגד מכירת TNT לקבוצה בראשות זכיין הרשת: "לא מכירים אותו"
- מישמיש יורדת מהוניגמן: משכה את הצעתה לרכוש 60 סניפים של הרשת
- שבועיים לפני הסוף: זכיינים של TNT במגעים לרכוש את המותג
נאמני הוניגמן הגישו בשבוע שעבר את הבקשה לאשר את מכירת TNT לקבוצה בראשות חיאדרה, שיתר חבריה הם איאד אבו יונס, בעלים של חברה המתמחה בעבודות גמר בנייה; מג'די חיאדרה, מהנדס ובעלים של חברת מדידות; ומוחמד אבו יונס, רואה חשבון מסכנין שמלווה חברות גדולות באזור המרכז.
הבחירה בקבוצת הזכיין היתה לא צפויה. בפני הנאמנים עמדה הצעה נוספת של זיקו גגוע, הבעלים של חברת זיקו סקיי, שרכש את מותג מישמיש, והגיש הצעה לרכוש 60 סניפים, כולל הוניגמן נשים. כפי שנחשף ב”כלכליסט” הוא הסיר את הצעתו לאחר שלדבריו קיבל מידע מטעה מהנאמנים בדבר מלאי הבגדים. הצעתו עמדה על 1.3 מיליון שקל בלבד, אולם הנאמנים ראו בהצעה זו אפשרות להמשך העסקה עובדים רבים יותר.
גגוע טען כי לאחר שבדק את המחסנים הוא גילה שכמעט ולא קיימים פריטים. טענותיו מצטרפות לתהיות שהועלו בבית המשפט בדיונים קודמים על גורל מלאי הבגדים של הוניגמן. בבקשת הקפאת ההליכים, שמשרדה של הנאמנת רייכבך סגל חתום עליה, נטען כי קיים מלאי בשווי 120 מיליון שקל. אולם זמן מה לאחר מכן, במהלך הפסח, הגישו הנאמנים דו”ח ובו טענו כי התרשמו שנתוני המלאי היו מנופחים וכי בפועל נמצא מלאי בשווי 40 מיליון שקל בלבד. הנאמנים לא ביססו את טענותיהם על ספירת מלאי, ולא ברור איך בדיוק הגיעו להערכותיהם, אך לטענת גגוע גם 40 מיליון שקל מלאי לא היה בנמצא בכללל הוניגמן. הבנקים טענו כי מלאי "נשרף" בהפעלה, כלומר נמכר בשלושת החודשים האחרונים שבהם הוניגמן מצויה בהקפאת הליכים. עם זאת, נתונים מדויקים על מכירת מלאי טרם הומצאו.
השופט חגי ברנר כתב בהחלטתו כי "איש איננו חולק כי גם הפעם לא הושגה תמורה גבוהה במיוחד עבור הממכר, לשון המעטה", אלא שלדבריו למרבה הצער אין חלופה טובה יותר. הנאמנים פרסמו הזמנה לקבלת הצעות, וקופצים רבים על העגלה לא נמצאו. ברנר הוסיף כי העסקה מבטיחה את המשך קיומו של מותג TNT ושומרת על מקום עבודתם של 80% מהעובדים בסניפים הנמכרים. כן היא מבטיחה תשואה מסוימת לנושים “הגם שזו אינה גבוהה במיוחד”.
הוניגמן צועדת לפירוק
החלטת השופט התקבלה לקול התנגדותם של בעלי הקניונים, שהביעו את חששם מפני מכירת TNT לקבוצת הזכיין, שאינה מוכרת להם. השופט הבהיר כי פסק מה שפסק בהיעדר אלטרנטיבה טובה יותר. גם לו התאפשר להעמיד לרשותם פרק זמן של כמה ימים כדי לתהות על קנקנם של הרוכשים, והנאמנים טענו שארכה כזו איננה אפשרית בשל הצורך בהתארגנות מיידית, הרי שלכל היותר היו יכולים לטעון שהרוכשים לא מקובלים עליהם מחמת היעדר ניסיון או יכולת כלכלית מוכחת. ברנר כתב בפסק הדין כי על בית המשפט לבחון אם העברת חוזי השכירות מרעה את מצבם של הקניונים בהשוואה למצבם היום, ולא בהשוואה למצב תיאורטי שבו סניפי TNT היו חנויות פנויות שעומדות להשכרה לכל המרבה במחיר ובביטחונות. במצב כיום, כתב השופט, החנויות מושכרות לרשת חדלת פירעון שצועדת בבטחה לקראת הליכי פירוק. מצבה הכלכלי של החברה גרוע ממצבם של הרוכשים, שכן החברה לא מסוגלת לפרוע את חובותיה. לכן המחאת השכירויות לרוכשים, אלמונים ככל שיהיו, אינה מרעה את מצבם של הקניונים לעומת מצבם היום.
קבוצת קניוני עופר טענה כי אין לה היכרות מוקדמת עם המציעים ולכן הבקשה לאשר את המכר מקדימה את זמנה. נטען כי המציעים לא נפגשו או קיימו הידברות עם קניוני עופר ו"הדבר תמוה" בשים לב שאין כל היכרות מוקדמת בין הצדדים, והמציעים מבקשים להיות שוכרים של קבוצת קניוני עופר לשנים רבות.
שנית נטען כי ההצעה לא מגלה כל אינדיקציה אשר לאיתנות הכלכלית של המציעים ויכולותיהם המקצועית. אמנם אחד המציעים הוא זכיין של TNT בסכנין, אולם אין דינה של הפעלת חנות אחת כדין רשת בת 26 חנויות, הדורשת ניסיון והבנה עמוקה של תחום הקמעונאות וענף האופנה.
הדובדבן שבקצפת
קבוצת עזריאלי הגישה גם היא התנגדות בטענה כי היא משכירה חנויות לארבעה סניפי TNT, בתל אביב, בחיפה, בעכו וברמלה, אולם הצעת הרכישה מתייחסת רק לחנות עזריאלי בתל אביב: "עזריאלי אינה מעוניינת בחנות אחת מתוך רשת. כל עסקת שכירות לרשת משמעה מספר חניות במספר קניונים עם פריסה משמעותית, מעכו עד רמלה, ולא חנות בודדה".
עזריאלי אף עקצה את הנאמנים במילים: "מעניין שדווקא הנאמנים ששיבחרו את פעילות הרשת באזור הצפון לא מצאו דרך למכור לרוכש את הזכויות בחיפה ובעכו". בדברים אלו הכוונה לכך שבתחילה הוגשה בקשת הקפאת ההליכים בנצרת, תוך ניסיון לעקוף את בית המשפט המוסמך בתל אביב ונטען כי לב הפעילות והחנויות הרווחיות ביותר מצויות בצפון הארץ. לפי הנטען בתגובה, הקונה בחר לעצמו את "הדובדבן שבקצפת" חנות בעזריאלי תל אביב.