פיאסקו השוק הסיטונאי: 75% מהכסף לטיסות ושכר
מה עשו בחברת “שוק סיטוני” במשך 7 שנים? בעיקר בזבזו על שכר עתק להנהלה, נסיעות, כנסים וסקרים מיותרים. כפי שחשף כלכליסט, שוק כבר לא יקום
כ־13 מליון שקל, 75% מהתקציב בפועל של החברה הממשלתית "שוק סיטוני", שימשו לשכר, טיסות לחו"ל, מנויים וכיבוד להנהלה. אתמול נחשף ב"כלכליסט" כי מחלוקת בין משרד האוצר למשרד החקלאות הובילה להחלטה לסגור את החברה, שנועדה לשמש כזרוע ביצוע להקמת השוק הסיטונאי החדש. למשלם המסים עלה התענוג העקר כ־20 מיליון שקל.
טיסות לחו”ל ב־19 אלף שקל
לשוק סיטונאי בישראל יש חשיבות רבה, כדי להחליש את השליטה של הרשתות הקמעונאיות בשיווק פירות וירקות ולהוזיל את המחירים לצרכן (ראו מסגרת). אבל הכוונות הטובות הסתיימו בפיאסקו, שעלה לצרכן עשרות מיליוני שקלים, והעשיר בעיקר את חברי ההנהלה של החברה שהוקמה ב־2011.
מהדו"חות הכספיים שפירסמה החברה באתר רשות החברות עולה כי מאז 2011 תוקצבה "שוק סיטונאי" בכ־25 מיליון שקל (כולל כ־5 מיליון שקל שנועדו ל־2019-2018). עד תום 2017 הסתכם התקציב ב־19.65 מיליון שקל (ועד תום 2016, שביחס אליה יש נתונים מלאים: 17.15 מיליון שקל).
על מה הוצא כל הכסף הזה? ובכן, ב־2011, שנת הפעילות הראשונה של החברה, היה תקציבה 1.5 מיליון שקל. השנה נחתמה בגירעון כספי, שכן הוצאות הנהלה וכלליות של החברה לבדן הסתכמו ב־1.535 מיליון שקל. חצי מהסכום - 756 אלף שקל - הלך להוצאות שכר, שלהן התווספו לא פחות מ־522 אלף שקל ליועצים חיצוניים. שכר הדירה עמד באותה שנה על 69 אלף שקלים, הטיסות לחו"ל עלו 19 אלף שקל, ועל אלה התווספו כיבודים, אירוח, מתנות והשתלמויות שעלו 15.5 אלף שקל והשתלמויות שעלו 34 אלף שקל. לכל אלה התווספה תביעת שכר של רענן כהן, אז יו"ר החברה, שביקש 472 אלף שקל ל־7 החודשים הראשונים.
 | |||
1.5 מיליון שקל להנהלה
תקציב השנה השנייה של החברה זינק ל־4 מיליון שקל. מתוך הסכום, עמדו הוצאות ההנהלה וכלליות על 3.3 מיליון שקל וכללו 1.24 מיליון שקל הוצאות שכר. ההוצאות על יועצים חיצוניים זינקו ל־1.63 מיליון שקל, שכר הדירה עלה ב־64% ל־113 אלף שקל מיליון שקל, אחזקת הרכב זינקה ב־333% ל־64 אלף שקל והוצאות הכיבוד הוכפלו ל־31 אלף שקל. 50% מתקציב החברה ל־2013 הוקדש להוצאות הנהלה וכלליות שהסתכמו ב־1.54 מיליון שקל. חלקן של הוצאות השכר מתוך סך הוצאות ההנהלה וכלליות עמד באותה שנה על 805 אלף שקל.
בשלוש השנים הראשונות להקמתה, עסקה החברה בראשות רענן כהן בעיקר בביקור בשווקים שונים בעולם כדי ללמוד על פעילותם ובהזמנת חוות דעת של יועצים שונים. בין היתר שכרה החברה את משרד הייעוץ והערכות השווי של פרופ' יצחק סוארי, שבחן את חלופות המימון לבניית השוק והמליץ על הקמתו מתקציב המדינה בעלות של כ־250 מיליון שקל, והכינה את התכנון הראשוני של השוק.
מחלוקת שהתגלעה בין החברה לאוצר בנוגע לאופן מימון הקמת השוק - בין אם במימון המדינה כפי שביקשה החברה, לבין עמדת האוצר שתמכה בהקמתו בשיטת BOT שבמסגרתה המדינה מוציאה את ההקמה והתפעול למכרז בשוק הפרטי - הובילה להתפטרותו של כהן. וכך להוצאות החברה ב־2013 התווספה תביעה של כהן בגובה 515 אלף שקל בגין שכר ינואר־נובמבר באותה שנה.
חברה בלי יו”ר
מאז ינואר 2014 מתנהלת החברה ללא יו"ר. באותה השנה, פעלה החברה לקדם את הקמת השוק בשטח השייך לאור יהודה. אולם בעירייה התנגדו למהלך ובשנה, שנפתחה עם תקציב בגובה 3.73 מיליון שקל, הוקדשו שני־שלישים ממנו להוצאות ההנהלה בגובה 2.52 מיליון שקל. 1.6 מיליון שקל מהסכום שימש כהוצאות שכר והיתר נחלק בין יועצים חיצוניים, להם שולמו 327 אלף שקל, שכר דירה והוצאות אחזקת משרד שזינקו ב־28% ל־269 אלף שקל והוצאות אחזקת הרכב הוכפלו ל־130 אלף שקל. באותה שנה, עסקה הנהלת החברה בהשתלמויות וארועים בעלות של 26.4 אלף שקל.
ב־2015 נראה היה כי בהיעדר היתכנות להקמת השוק, מצאה החברה פתרון יצירתי לתעסוקה והחלה לערוך סקר מחירי פירות וירקות בעלות של 806.4 אלף שקל. סקר המחירים מתקיים במקביל למחירון מועצת הצמחים ולסקר מחירים שהשיק משרד החקלאות.
בשנתיים הראשונות לקיומו, הסתכמה עלות סקר מחירים בכ־1.5 מיליון שקל. הנתונים ביחס ל- 2017 ולרבעון הראשון של 2018 טרם דווחו.
מחברת "שוק סיטוני תוצרת הארץ״ נמסר בתגובה: "החברה מתנהלת מאז ינואר 2014 ללא יו״ר. היו״ר האחרון של החברה קיבל שכר של 332 אלף שקל עבור פעילותו מפברואר 2011 ועד דצמבר 2013, עלות מעביד של כ־100 אלף שקל לשנה. בנוגע לשאלת כלכליסט בנוגע לשכר המנכ״לים אנו מחויבים באישור הממונה על חופש המידע”.
