ראיון כלכליסט
מנכ"ל מליסרון: "בישראל לא יהיו קניוני רפאים, אבל קצב הבנייה ילך ויקטן"
אבי לוי, מנהל קבוצת הנדל"ן המתמחה בתחום הקניונים ומרכזי המסחר, טוען כי החורף האחרון היה טראומטי לשוק האופנה בישראל וכי הממשלה חייבת להקל על הקמעונאים ביבוא אישי: "עד היום הגנו על התוצר המקומי. אם רוצים תחרות - היא צריכה להיות הוגנת"
"כנראה שבמדינת ישראל כבר אין חורף אמיתי וחברות האופנה צריכות להתאים את כמות הבגדים שהן מזמינות לעונה הקרה ולהתרגל לסיטואציה שבישראל אין חורף. השנה זה היה חזק במיוחד", כך אומר אבי לוי, מנכ"ל קבוצת הנדל"ן מליסרון, בראיון על מצבו העגום של ענף האופנה בישראל.
- בגלל עלויות התפעול הגבוהות: פול אנד בר נוטשת שישה קניונים
- ליאורה עופר בוחנת את מכירת מליסרון
- הקניונים מסכמים את 2017 עם ירידה בפדיונות
בחודשים האחרונים קרסו מספר חברות אופנה ונכנסו להליכי הקפאת הליכים שהגדולה שבהן היא הוניגמן, והקטנות יותר הן רשת סליו, אופנת הילדים מיש מיש ורשת הדיסקאונט יפו תל אביב. החשש הוא, כי הקריסות הללו מהוות רק תחילתה של מגמה שתלך ותתגבר. חנויות האופנה מהוות, נכון להיום, את עיקר התמהיל בקניונים, אבל התמהיל הזה ישתנה בשנים הקרובות. הקניונים והשוכרים שלהם, מתקשים להתחרות בייבוא האישי שזוכה לפטור ממסים, במדיניות השמיים הפתוחים שהגבירה את כמות הישראלים שנוסעים לחו"ל ומבצעים את הקניות במחירים זולים יותר מחוץ לישראל, ואת התחזקות מותגי הדיסקאונט שמחריפים את התחרות ומאלצים את כולם להוריד מחירים.
לוי טוען את הטענה שנשמעת בקרב הקמעונאים והקניונים כבר זמן רב נגד מדיניות הממשלה להקל במסים על ייבוא אישי ולהעניק פטור ממע"מ על קניות מקוונות של עד 75 דולר. "צריך לבטל את הפטור ממע"מ על יבוא באינטרנט כי הוא לא הוגן. באירופה ובאוסטרליה הוא בוטל ואין סיבה שימשיך בישראל. היום זה פופוליסטי לבטל את הפטור על אינטרנט אז עושים את זה. אבל זה פוגע ברשתות ובתעשייה המקומית. עד היום דאגו להגן על התוצר המקומי, והיום נותנים הקלות לייבוא. למה שקסטרו ופוקס לא יהנו גם מהפטור של 75 דולר. שיתנו גם להם את הפטור הזה או שיבטלו את הפטור על ייבוא מחו"ל. אם רוצים תחרות, היא צריכה להיות הוגנת. התחרות היום לא הוגנת".
אבל הפטור ממע"מ על קניות באינטרנט הוא לא משהו חדש. מה קרה שדווקא בנקודה הזו חברות האופנה נופלות אחת אחרי השניה?
"נקודתית, החורף הזה היה טראומתי במיוחד כי לא היה גשם. אבל זו הצטברות של מספר דברים שהתנקזו לנקודה מסוימת. השנה, לראשונה, לא היה גידול בצמיחה בפדיונות של רשתות האופנה. היה אפס גידול בפדיונות. וזה אחרי שכל הרשתות הורגלו לעליה של 4-5% בפדיונות השנתיים, והן המשיכו להתנהל כאילו היקף המכירות ימשיך ויצמח בשיעורים כאלה, ולראשונה זה נעצר. הצמיחה השנתית בפדיונות, שהרשתות התרגלו אליה, הביאה לכך שהן פתחו חנויות כמעט בכל מרכז חדש שהוקם והפתיחות החדשות לא הצדיקו את הפעילות".
לא הצדיקו, כי דמי השכירות גבוהים והפדיונות נמוכים כפי שטוענות הרשתות?
"דמי השכירות בקניונים החדשים מאד מאד נמוכים. בקריית אתא, בעכו, באיקאה צפון, באושירה, בקניון רמלה ובכל המרכזים החדשים שהוקמו בשנים האחרונות, זה לא הדמי שכירות בעייתיים. הבעיה שהפדיונות שם נמוכים והביאו להפסדי הרשתות".
הטענה היא נגד הקניונים שחייבו רשתות לפתוח חנויות בכל קניון חדש שהוקם
"מי חייב אותן? בקניון איקאה מישהו חייב את הרשתות לפתוח? מישהו יכול להכריח את קסטרו או הראל ויזל לפתוח חנות באושירה? אבל הרשתות הגדולות פתחו ולידם פתחו גם האחרים. אף אחד לא מכריח שוכרים לפתוח חנויות. מזלנו שבחמש שנים אחרונות מליסרון לא פתחה שום קניון חדש".
עד לפני שלוש וארבע שנים קבוצות האופנה הגדולות ובראשן פוקס, קבוצת זארה, קסטרו, רנואר, גולף ואחרות רבו על כל פיסת נדל"ן בקניונים ומיהרו להרחיב פריסה עד למאות חנויות, שחלקן לא הצדיקו עצמן מבחינה כלכלית. לפני שנתיים הן החלו לצמצם שטחי מסחר ולסגור חנויות מפסידות, ובחצי שנה האחרונה אנחנו עדים לחברות אופנה גדולות ובראשן קסטרו שלא מהססות לסגור חנויות ולדבר על "הישרדות".
אולי האשמה היא גם בחברות הנדל"ן שפתחו יותר מדי קניונים וגם בהנהלות הקניונים שלא עצרו את רשתות האופנה מפתיחה מסיבית של חנויות?
"יש לבעל נכס קרקע, והוא רוצה למקסם אותה ולהקים קניון. מישהו יכול להגיד לו 'אל תקים'? עכשיו, בנקודה זו, הרשתות הקמעונאיות צריכות לעשות חישוב שלהן אם לפתוח או לא לפתוח עוד חנות. יש לעזריאלי, לשיכון ובינוי, לסמי קצב או לשבירו קרקע. אז שלא יקימו עליה קניון? ברור שיקימו. כל שוכר יעשה את החישוב שלו".
יכול להיות שטיפחתם את השוכרים הגדולים וזה מה שהוביל לקריסה של השוכרים הקטנים?
"ממש לא. המחירים של שכר הדירה סבירים ומתאימים עצמם למצב. קניונים שהפדיונות שלהם גבוהים, מן הסתם שכר הדירה שלהם גבוה, ובקניונים שהפדיונות נמוכים, שכר הדירה נמוך. אנחנו לא עושים איפה ואיפה. יחד עם זאת, צריך להבין שמי ששוכר 2,000 מ"ר מן הסתם שכר הדירה שלו נמוך יותר. זה תמיד היה כך".
מה יעלה בגורלם של הקניונים לאור ההתרסקויות שהולכות ומתגברות?
"חלק מהקניונים ייסגרו, וכמו שאנחנו סוגרים את הקניון שלנו באשדוד ומקימים שכונת מגורים, אני מניח שיהיו עוד כאלה קניונים שלא מתפקדים. הם יצטרכו להפוך לבנייני משרדים, לשכונת מגורים או למשהו אחר. הקצב שניבנו קניונים בעבר יקטן, והגידול באוכלוסיה יימשך, אבל לא ייבנו קניונים חדשים בשנים הקרובות. אני לא חושב שייפתחו יותר מרכזי מסחר חדשים. היות והאוכלוסיה גדלה ויש גידול בצריכה, אז הקניונים הקיימים יהנו מהגידול הזה".
יהיו בישראל קניוני רפאים כמו בארה"ב?
"אני לא חושב. מכיוון שהמדינה שלנו היא מדינה קטנה וצפיפות האוכלוסיה גדולה. בארה"ב שמדברים על קניוני רפאים ריקים משוכרים, זה בגלל שענקית קמעונאות כמו סירס או מייסיס סוגרת 15 אלף מ"ר, אז נוצר חור והקניון ריק. בישראל אין דברים כאלה. השוכר הכי גדול, המשביר לצרכן לדוגמא, מחזיק חנות בשטח של 2,000 מ"ר לכל היותר".
להוניגמן 140 חנויות. אתה לא חושש שנפילה שלה תייצר שטחים מתים בקניונים?
"תמיד קרסו חברות. נכון שעכשיו נראה כאילו יש יותר קריסות. אבל צריך לזכור שכל הרשתות שקרסו, היה גם מי שקנה אותן. ולא רק בתחום האופנה. סליו, לגעת באוכל, מישמיש, גלובס מקס, הנקודה האדומה. לכולם נמצא מי שהמשיך להפעיל אותן. הוניגמן זו רשת ותיקה ואני מאד כואב את מצבה, אבל מעצם זה שהיא רשת ותיקה יש לה מיקומים הכי טובים בקניונים, בדרך כלל במרכז הקניון בשכר דירה לא גבוה. אנחנו מעריכים שאם לא תהיה ברירה אנחנו נמלא את המיקומים שלה מחדש בלי הרבה קושי".
כבר פנו אליך שוכרים שמבקשים את המיקומים של הוניגמן?
"90% מהמיקומים כבר תפוס. לא צריך יותר משעתיים מרגע שנודע הסיפור. בקניונים טובים אין מיקומים".
מי הרשתות שמביעות עניין במיקומים?
"רשתות בינוניות. לא הגדולות. בעלי הוניגמן הם אנשים טובים ואמינים. לאחרונה הם ניסו לשפץ את החנויות שלהם והשקיעו בנראות. קשה לי הסיטואציה שהם לא יחזיקו מעמד, אבל אני מקווה שיבוא מישהו שיקח את הרשת ויצעיד אותה קדימה. וגם אם לא, שוק האופנה חי ובועט וקיים. ויקטוריה סיקרט ממשיכה לפתוח חנויות בעולם ועדיקה שהחלה באינטרנט הגיעה למסקנה שנכון לה לפתוח חנויות פיזיות בישראל ופתחה בדיזינגוף סנטר וגם אצלנו בקריון. והם מאד מצליחים ועושים פדיונות של מאות אלפי שקלים לחודש בחנויות הפיזיות".
אבל הוניגמן לא לבד, ואפילו רשתות האופנה הגדולות כמו קבוצת קסטרו-הודיס, פוקס, פול אנד בר ואחרות סוגרות חנויות. זה אומר משהו גם על חברות האופנה אבל גם על יזמי הנדל"ן
"איפה הן בדיוק סגרו חנויות? קסטרו סגרה חנות או שתיים עד עכשיו. ואם הם סוגרים, אני שמח שהם סוגרים כי הם צריכים להתייעל. אין ברירה. חלק מההתייעלות זה החלפת חנויות בין המותגים השונים של אותה קבוצה. ומי שאין לו אפשרות לשנות מותג, צריך לדאוג, ואם הוא צריך לסגור סניפים מפסידים אז שיעשה את זה".
אתה צופה שבקניונים ישארו רק חנויות העוגן הגדולות והקטנים יעלמו?
"היום אין עוגן. העוגן הוא הקניון. הצרכן הולך לקניון עזריאלי, לקניון רמת אביב, לקניון מלחה, לקניון פתח תקווה. הקניון הוא העוגן ולא החנויות. אתה לא הולך לקניות בקסטרו או פוקס, אתה הולך לקניון רמת אביב".
אולי כיוון שאין בידול ובכל הקניונים התמהיל זהה?
"זה נכון אבל לא מדויק. קניון רמת אביב יש רק אחד. קניון פתח תקווה מבודל בגודל ובמגוון שלו. גם קניון חזק כמו מלחה, רחובות, עזריאלי תל אביב או הקריון, מבודלים מעצם הגודל והמגוון שיש בהם".
לאור החלשות שוכרי האופנה, נראה בעתיד יותר בילוי על חשבון האופנה?
"מן הסתם מרכיב ההסעדה והחוויה יגדל. כבר מזמן הכנסנו בתי קולנוע ומסעדות יוקרה לקניוני עופר. ברמת אביב יש לנו מסעדת גרנד קפה, ועכשיו מחזירים לשם את בתי הקולנוע. הכנסנו בתי קולנוע גם לגרנד קניון בחיפה, וחידשנו את בתי הקולנוע בפתח תקווה, ברחובות ובעוד קניונים. חידשנו,ף ברחובות חידשנו, מנכניסים ברמת אביב ובמעלות בתי קולנוע. לקריון הכנסנו את המסעדות מינה טומיי ושגב, אנחנו מגדילים את החוויה למבקר".