החוק שיפתח דלת לריכוזיות ובעלויות זרות בערוצי הטלוויזיה

בשבוע שעבר הסתיימו הדיונים בהצעת החוק לאסדרת הערוצים הייעודיים, שידוע גם כחוק להצלת ערוץ 20, וצפוי במהלך השבוע לעלות לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. אולם הצעת החוק, שנועדה במקורה להציל את ערוץ 20 מפני סגירה לאחר שקברניטי הערוץ כבר החלו לזמן עובדים לשימועים לפני פיטורין, הפך בחודשיים האחרונים לשוק קח-תן שבו כל השחקנים הפעילים הצליחו להשיג הקלות. 

שר התקשורת איוב קרא מהליכוד לא היה יכול להתעלם מהמשבר שפרץ בערוץ 20, שכן סגירת ערוץ בעל אג'נדה פרו ימנית בעקבות רגולציה מכבידה היתה עשויה להסב לו ולממשלה נזק תדמיתי אדיר. לראשונה מאז שנכנס לתפקידו, הפשיל קרא שרוולים ותימרן את המערכת על ידי יצירת הליך חקיקה מהיר. קרא חייב להודות גם לח"כ שרן השכל מהליכוד, שבזכות הצעת חוק שהגישה לפני מספר חודשים והוקפאה בוועדת שרים לחקיקה, לפי בקשתו של קרא, היה ניתן לקדם חקיקה מזורזת.

תוכן שיווקי כמעט כל הזמן

הסעיף המשמעותי ביותר של הצעת החוק הוא העברת הערוצים הייעודיים ‑ ערוץ 20 (המורשת), ערוץ 9 (הרוסי), ערוץ 24 (המוזיקה) והלא טי.וי (הערבי) ‑ מפיקוח מועצת הכבלים והלוויין לידי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. מהלך זה יאפשר, בראש ובראשונה, לערוץ 20 לשדר חדשות. שנית, מעבר הערוצים יותיר את מועצת הכבלים והלוויין בפיקוח על הוט ויס בלבד, ובכך יחליש אותה מאוד ויהפוך אותה לגוף לא רלבנטי.

הערוצים הייעודיים קיבלו הקלות נוספות בדמות חופש פעולה כמעט מלא לשדר פרסומות, הפחתה משמעותית בתחום הפקות המקור, פטור מסוגה עילית ופטור מהשקעה בסרטים ישראליים.

מנעד ההקלות שקיבלו הערוצים הייעודיים ייצר מצג לפיו ברשות השנייה הערוצים הקטנים יהנו ממינימום פיקוח, אך על הערוצים המסחריים (קשת, רשת ו־10) תימשך רגולציה קשיחה יותר. חוסר האיזון הרגולטורי גרם לפוליטיקאים להיענות ללחץ מצד הערוצים המסחריים ולספק גם להם הקלות ‑ על מנת שלא יעכבו את חוק אסדרת הערוצים.

הערוצים המסחריים דרשו ואף קיבלו אישור שילוב תוכן שיווקי בתוכניות טלוויזיה. הערוצים לא יוכלו לשלבו בתוכניות חדשות, בתוכניות ילדים, ובחלק מתוכניות התעודה, אולם בשאר לוח השידורים יוכלו לעשות זאת ‑ בהתאם לתנאים שתקבע הרשות השנייה.

מתנות קטנות

החוק מאפשר לערוצים המסחריים ליהנות מפטור ממחויבויות קטנות, דמי רשיונות והפחתת ערבויות בהיקף שיספק לכל ערוץ כ־7‑8 מיליון שקל. כך למשל, יבוטל הצורך בהגשת לוח משדרים מראש ומועדי השידור של סוגה עילית, במהלך שיאפשר יותר שיקול דעת לערוצים. מעבר לכך, שיעור ההפקות המקומיות הקנויות יקטן מ־65% ל־50% ויגדיל את עצמאות הערוץ בהפקת תכנים ‑ במקום רכישת תוכן מבתי הפקה חיצוניים.

סעיף נוסף שקידמו הערוצים בשיתוף פעולה עם קרא עסק בסוגיית הבעלות על הערוצים, המפחיתה את חובת הבעלות הישראלית מ־51% ל־26%. מעבר לכך, שיעור השליטה של יחיד בערוץ מסחרי יזנק מ־51% ל־74%, מה שסולל את הדרך לכניסת משקיעים זרים לשוק השידורים. במשרדי האוצר והמשפטים התנגדו למהלך, משום שבעלות זרה בערוץ מסחרי המשדר חדשות עשויה להשפיע על דעת הקהל, ולכן יש לבצע חשיבה מחודשת.

אחת ההצעות שעלו בישיבות האחרונות נועדה לאפשר לשר התקשורת, באישור הממשלה, להורות לרשות השנייה לסגור ערוץ אם נקבע כי הוא תומך טרור ומסית נגד מדיניות הממשלה. המטרה שעומדת מאחורי ההצעה היא סגירת פעילות אל ג'זירה בישראל. ההצעה אמנם נפלה בוועדה, אך תעלה כהסתייגות לקראת ההצבעה במליאת הכנסת ועל פי הערכות תזכה לגיבוי שאר סיעות הקואליציה וצפויה לעבור.

החוק מאפשר לבעלי רישיונות קטנים לשדר חדשות מבלי להקים חברת חדשות נפרדת, המייצרת הפרדה בין הבעלות לתוכן. מהלך שכזה רומס את החומה הסינית בין הערוצים לפוליטיקאים וגורמים מסחריים ועשוי להשפיע התכנים המשודרים בערוצים.