איך הפך החוק להצלת ערוץ 20 לחוק שיכול להביא לסגירת אל ג'זירה

החוק לאסדרת הערוצים הייעודיים נכנס לישורת האחרונה והיום (ג') צפוי להתקיים הדיון האחרון שלאחריו יעלה לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. החוק, שנועד מתוך מטרה להציל את ערוץ 20 מפני סגירה, חשף גם את מצוקתם של ערוצים ייעודיים נוספים (כמו הערוץ הרוסי 9 והלא טיוי - הערוץ הערבי) לכשלי הרגולציה שאינה מתאימה לעידן הנוכחי.

במסגרת החוק הוחלט להעביר את הפיקוח על הערוצים הייעודיים מידי המועצה לשידורי כבלים ולוויין לרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ולהעניק להם רישיונות חדשים עם הקלות משמעותיות. כתוצאה מכך התעוררו הערוצים המסחריים, קשת, רשת ועשר, המפוקחים על ידי הרשות השנייה ודרשו אף הם הקלות. בין ההקלות שניתנו לערוצים המסחריים היה ביטול החובה בקביעת כללים במועדי ותמהילי השידורים, הפחתת אחוז ההפקות המקומיות הקנויות מ-65% ל-50%, התרת תוכן שיווקי, ביטול ההשקעה בסוגה עילית לפי מדרגות הכנסה, הפחתת דמי הזיכיון ועוד.

איוב קרא. ניסה מספר פעמים להביא לסגירת הערוץ, לבקשת נתניהו צילום: עמית שעל

אולם סעיף נוסף, שנדון אתמול (ב') בוועדה, עוסק בסוגיית הבעלות על ערוצים, כאשר הופחתה הבעלות הישראלית מ-51% ל-26%. בנוסף הוחלט להעלות את אחוזי השליטה של יחיד מ-51% ל-74%, מה שסולל את הדרך לכניסת משקיעים זרים בשיעור של 74%.

שוק השידורים, ובעיקר הערוצים המסחריים, מצוי בשנים האחרונות בבעיות כלכליות בעקבות הקיטון בהכנסות מפרסום, שעובר לפלטפורמות אחרות כמו גוגל ופייסבוק. בכך, המודל הכלכלי של הערוצים המסחריים נפגע והבעלים נדרשים להשקיע סכומים גבוהים יותר מבעבר. הערוצים המסחריים טוענים כי בכדי להחזיק את עצמם לאורך זמן, הם יצטרכו לגייס משקיעים נוספים. עם זאת, חוק הריכוזיות, הרגולציה הקפדנית והאווירה המקומית בעקבות פרשות 1,000 ו-2,000, מדירות משקיעים ישראלים מכניסה להשקעה בשידורים מסחריים.

אולם לצד כל אלו אתמול העלה ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) להצבעה הצעה שלו שנועדה לאפשר לשר התקשורת לסגור ערוצים תומכי טרור. ההצעה, לה התנגדו נציגי משרדי האוצר והמשפטים, נועדה במטרה להחשיך את שידורי אל ג'זירה בישראל על ידי מתן האפשרות לשר התקשורת באישור ממשלה לסגור ערוצים שלדעתם תומכים בטרור ופוגעים באינטרס הלאומי. ההצעה מדברת רק על ערוצים בעלי אחזקה זרה וכי ערוצים בעלי שליטה ישראלית אינם רלוונטיים.

שר התקשורת איוב קרא ניסה מספר פעמים בעבר להוביל מהלכים לסגירת הערוץ, זאת לפי בקשתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. תחילה פנה לחברות הכבלים והלוויין בבקשה שיחשיכו את הערוץ, אולם אלו השיבו כי אינם יכולים לעשות זאת מבלי קבלת אישור המועצה לכבלים ולוויין. קרא פנה למועצה אולם זו דחתה את בקשתו ולכן נאלץ קרא לחפש פתרון יצירתי. בהמשך ניסה קרא לשלול תעודתו של כתב אל ג'זירה אליאס כארם באמצעות פנייה ללע"מ, אולם לאחר שימוע שנערך לו, הוחלט להשהות את שלילתו.

הפתרון היצירתי נמצא בדמות הצעתו של נגוסה, שנפלה אמש במהלך הדיונים. עם זאת הודיע נגוסה כי בכוונתו להעלות הסתייגות במליאה בעת ההצבעה על החוק, שצפויה לעבור בעזרת שאר סיעות הקואליציה.

מי שהביע התנגדות עזה למהלך היא שירה גרינברג, סגנית הממונה על התקציבים שאמרה אתמול: "עמדת הגורמים המקצועיים באוצר מדברת על כך שלגבי בעלות זרה לתת שליטה בבעלות זרה בערוץ מסחרי זה דבר מהותי ביותר, ערוץ מסחרי שמשדר חדשות משפיע על דעת הקהל ולתת שליטה לגורם זר זה צריך להיות לדעתנו לאחר דיון מעמיק מאוד במשרדי הממשלה. עמדת ממשלה ברורה לגבי ההשלכות. מבדיקה שעשינו יש לא מעט מדינות שהטילו על עצמן מגבלות בשליטה בבעלות זרה ומדינות סברו שהנושא הוא במהות. הנושא של לתת שליטה לבעלות זרה עלולות להיות לו משמעויות שכרגע לא נידונות כאן. זה לא צריך להיות מאושר באופן הזה".