“יש נשים בהייטק, אבל הן אף פעם לא מפתחות דברים למענן"

גורה אמנם ויתרה על הקמת עסק חברתי או עמותה, אבל החליטה שהמיזם הבא שלה יעסוק פחות בטכנולוגיה, ויותר בעזרה לאנשים שמתקשים לקדם את עצמם. כך נולדה חברת מיסביז (Missbeez), זירת מסחר לשירותי טיפוח, שמאפשרת לנשות עסקים להזמין טיפולים אליהן הביתה - מעין אובר של קוסמטיקאיות. “נתקלתי במודל של on demand economy - הכינוי לפלטפורמה שבה אתה לוחץ על כפתור ומישהו מגיע אליך. מה שמיוחד במודל זה שהוא מפגיש בין אנשים עובדים ועסוקים שאין להם זמן אבל יש להם משכורת, לבין אנשים שמחפשים להתפרנס בכבוד, יש להם מלא זמן אבל אין להם כסף. בדיוק כמו שעושות אובר וגט".

מאיה גורה. יזמית סדרתית צילום: אוראל כהן

גורה צירפה אליה את גיל בוכניק, יוצא ClickSoftware שמשמש היום כמנהל הטכנולוגיות של החברה. "נדרשה לי חצי שנה לשכנע אותו", היא צוחקת. מיסביז, שהוקמה ב־2015, עובדת כיום כבר עם כ־500 אנשי מקצוע, כ־90% מהן נשים, ופעילה בתל אביב, לונדון, ירושלים, מנצ’סטר ובקרוב גם מדריד. ל־70 שירותי הטיפוח השונים שמציעה האפליקציה, כמו עיצוב שיער, איפור, הסרת שיער ועיסוי, עתידים להתווסף גם שירותי בייביסיטר ואימוני כושר, או כמו שגורה מגדירה זאת: "כל מה שדרוש לאשת מקצוע עסוקה".

למה דווקא מניקור ועיצוב שיער?

"כל החיים שלי אני בהייטק ועובדת עם גברים, יש מלא כלים, טכנולוגיות וגאדג’טים שאני משתמשת בהם, אבל לנשים יש צרכים שונים. אני מסתכלת על סדר היום של בעלי שהוא גם יזם (אייל גורה, מייסד זברה מדיקל - ה”ר). יש לי פי 100 דברים על הראש ממנו, הוא לא מארגן פליי דייט וקובע עם המנקה והמטפלת.

"הרגשתי שבתור נשים בהייטק אנחנו אף פעם לא מפתחות דברים לעצמנו, שמותאמים לנו, והיה לי חשוב להקים חברת טכנולוגיה שמשרתת נשים. גברים יכולים להשתמש בה, כמובן, אבל זה נועד לצרכים שלנו".

80% מהעובדות באנגליה הן מהגרות מוסלמיות

גורה היא כאמור יזמת סדרתית. ב־2011 נמכר המיזם The Gifts Project, שגורה היתה בין מייסדיו, ל־ebay תמורת כ־20 מיליון דולר. הפלטפורמה אפשרה ללקוח להקליד שם של אדם שלו היה רוצה לרכוש מתנה, ולקבל הצעות למתנות בניתוח הפרופיל שלו ברשתות החברתיות. אקזיט נוסף הגיע מאוחר יותר באותה שנה, אז חברת ניטור זכויות היוצרים Picscout, שגורה היתה ממייסדיה ושימשה כמנהלת מכירות ושיווק בה, נמכרה לגטי אימג’ס תמורת סכום דומה. "אם הייתי מקימה חברת הולוגרמות למכוניות אוטונומיות היה לי הרבה יותר קל. זה תחום חם שבתור יזמת מנוסה הייתי מגייסת בו הרבה כסף ואפילו מרגישה בעצמי יותר בנוח", היא אומרת.

כיום נשות המקצוע שעובדות עם מיסביז עוברות תהליך סינון ואחריו הכשרה והדרכה שיסייעו להן להתרגל לשיטת העבודה החדשה. בין השאר, ניתן להן "תסריט" המדריך כיצד להתנהג בהגעה לבית הלקוחה, והדרכה בפתיחת עוסק מורשה ותעודת ביטוח. האפליקציה כוללת גם פיצ’רים כגון עמידה ביעדים והכנסות שהן נדרשות למלא כדי לנהל עסק עצמאי. מיסביז מציעה מחיר קבוע ללקוחות, גובה מהספקיות 25% עמלה ומעבירה אליהן את יתרת התשלום בסוף כל חודש.

איך את מבטיחה שאנשי המקצוע יהיו אותם האנשים שעליהם חשבת כשהקמת את החברה?

"אנחנו ממש משתדלים שלא. יצא ככה שהאנשים שמתעסקים בתחום המניקור הם כאלה שיש להם קשיי יומיום. הסיפורים שאני שומעת ביומיום הם סיפורים קשים מאוד. יש לנו, למשל, נשים אפילפטיות שלא יכולות לצאת לעבודה בסלון כי זה מלחיץ אותן, יש כאלה עם בעל בכלא, יש הכל מהכל. באנגליה יש לנו 80% מהגרות מכל מדינות האסלאם. יש לנו, למשל, ספקית באנגליה שהולכת לכל הפגישות עם אחיה כי אסור לה להגיע לבד לבתים זרים, היא מכוסה לחלוטין ואחיה מלווה אותה. במקרה כזה אנחנו מוודאים עם הלקוחה לפני כן שזה לא מפריע לה. בדרך כלל הוא מחכה לה בחוץ. אנחנו עובדים עם מאות אנשים, אז יש לא מעט סיפורים".

יש הרבה ביקורת על הכלכלה של אובר וגט, ועל מודל התשלום שלהן לעובדים. אובר טוענת שזה המודל היחיד שיבטיח להם רווחיות.

"אז אנחנו פשוט לא חושבים ככה. המודל הפיננסי של אובר הוא מודל בלתי תלוי, זה אומר שהכסף שהם גובים מהנהג לא קשור לגובה הקריאה. אצלנו זה בדיוק הפוך - אנחנו לוקחים עמלת אחוזים מכל עסקה, זאת אומרת שכשהן מרוויחות יותר, אנחנו מרוויחים יותר. אנחנו תלויים בהן והתלות הזו יוצרת אינטרס הדדי. אנחנו באותו צד. המטרה של הפלטפורמה היא לאזן את המחירים בין הדרישה לביקוש ולאזן כך שתהיה להן הכי הרבה עבודה".

הן נחשבות לעובדות שלכם?

"לא, כי להרבה מהן יש גם קליניקה בבית והן לא עובדות רק איתנו. החוזה שלהן מאוד חופשי, הן יכולות לעשות מה שהן רוצות ואין בינינו יחסי מרות. באנגליה יש הרבה חקיקות חדשות בתחום, ואנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות בעניין. הסוגיה המהותית היא ימי חופש וימי מחלה".

את באמת חושבת שהכלכלה הזאת מתגמלת את העובדים?

"אני חוקרת את התחום הזה ומכירה סיפורים של הרבה חברות דומות. העיקרון בסופו של דבר פשוט מאוד והוא תקף בכל דבר שאדם עושה: אם אתה נחמד לשכניך, הם יהיו נחמדים בחזרה. אנחנו מאמינים שאם אתה בונה עסק בר־קיימא מהתחלה שמשרת את האינטרסים של שני הצדדים, זה יעבוד לטווח הארוך, וכל דבר אחר פשוט יתפרק בדרך".

מתקשרת כל יום לאחת העובדות

למיסביז יש מנהלות קהילה שעוקבות מקרוב אחרי הביצועים והתפקוד של נותני השירות, אבל לגורה יש מנהג נוסף משלה. "יש לי פתק על המחשב שמזכיר לי להתקשר כל יום לאחת מהן", היא מספרת, "בדרך לכאן התקשרתי למישהי שגרה בבני ברק. היא לא מחזיקה רכב ונוסעת לטיפולים באוטובוס, אבל וואלה, היא עושה היום משכורת של 14 אלף שקל בחודש".

זה נשמע שהניהול שלך מאוד קרוב, איך זה עובד כשמתרחבים לחו”ל?

"אותו דבר. בשנה שעברה הייתי רוב הזמן באנגליה. גם לנותני השירות שם אני מתקשרת, ואשמח לדבר בספרדית קלוקלת גם עם כל הספקים שלנו בספרד בקרוב".

יש טענה שנשים יזמות הולכות על תחומים יותר "רכים" מבחינה טכנולוגית, או מקימות עסקים שקהל היעד שלהם הוא נשים אחרות. זה נכון?

"אני באה למקום הזה ממקום מאוד בשל. החברה הראשונה שלנו היתה בתחום של זיהוי תמונה ואכפה זכויות יוצרים דיגיטליות, חברת טכנולוגיה הארדקור של אלגוריתמיקאים. אחר כך הקמתי חברה בשם The Gifts Project שנמכרה ל־ebay והיתה ארנק דיגיטלי שהתחבר לעגלת קניות. הן היו חברות טכנולוגיות נטו. היום, ממקום של תחושת פנסיה, בא לי לעשות משהו שיעזור לנשים ויש לי הפריבילגיה לבחור מה אני רוצה לעשות.

"היה חשוב לי לייצר פלטפורמה לאלפי ומאות נשים שיקימו עסק עצמאי. גדלתי בהייטק ואני שם כל חיי. הבעיה היא שאנחנו חושבים שכל אחד יכול להיות שם. בשנים שהייתי מחוץ לתחום, בלימודים, גיליתי שיש אנשים שלא יודעים קרוא וכתוב. הרצון לקדם את האנשים באמצע ללמעלה הוא נחמד, אבל כולנו מתעלמים מהצד הפחות נעים, שהוא להרים את אלה שנמצאים למטה לאמצע. זה האתגר שלקחתי על עצמי ואני שלמה איתו".

נושא קידום נשים ואוכלוסיות חלשות יותר חשוב לגורה, והיא חוזרת אליו בשנית. "זה נכון מה שאמרת קודם על נשים בהייטק", היא אומרת, "יש לי הרבה חברות בתחום, ואנחנו מדברות על זה הרבה: אין מספיק נשים והרבה מהן עוסקות בביוטי, חינוך או אופנה, תחומים שקל לנו להתחבר אליהם. אבל הרבה פעמים אנשי טכנולוגיה שוכחים שהטכנולוגיה בסך הכל נועדה לשרת אותנו. אפשר לדבר על AI ולהשוויץ, אבל אם אני מייצרת ערך בתור זירת מסחר, מה יותר חשוב מזה?

“זה אולי לא מדע טילים, אבל אם נמשיך לפתח את המודל הזה, נשנה את הכלכלה ונהפוך אלפי נשים למצליחות בכל עיר גדולה באירופה. אם נמשיך בקצב הזה, בתוך חמש שנים נהיה חברה עם הכנסות של מיליארד דולר שפועלת ב־20 ערים שבהן יש אלפי אנשי מקצוע, שמרוויחים את לחמם בכבוד. זה אימפקט שרק טכנולוגיה יכולה לעשות, וזה טוב מספיק בשבילי".