בלעדי לכלכליסט
בעלי שילב במו"מ למכירתה לרונן אלעד ב־130 מיליון שקל
שושי ואיציק אורן נתנו לבעלי הפועל פ"ת לשעבר בלעדיות לביצוע בדיקות נאותות לחברה. בעבר כבר ניהלו בני הזוג מגעים למכירת הרשת אולם נראה שהפעם הם נחושים יותר למכור אותה. אלעד מנהל מגעים מול כמה גורמים פיננסיים לקבלת מימון לעסקה
הבעלים של רשת שילב מנהלים מו"מ למכירתה לאיש העסקים רונן אלעד, מבעלי הפועל פ"ת לשעבר, כך נודע ל"כלכליסט".
- עוד ניסיון בדיסקאונט: שילב עולה לירכא
- שילב סוגרת את הרשת המוזלת בייבי קלאב
- באוצר בוחנים הפחתת מכס על מוצצים במקום בגדי תינוקות
אלעד מנהל את המו"מ סביב מחיר של 130 מיליון שקל ונמצא בשלב של בדיקות נאותות לחברה. המו"מ מתנהל בחשאי זה כמה חודשים ואלעד קיבל בלעדיות לתקופה של כמה שבועות לביצוע הבדיקות. בין הצדדים קיימים עדיין פערים מסוימים בנוגע למחיר.
זו אינה הפעם הראשונה שבעלי שילב מנהלים מגעים למכירת החברה. מגעים כאלה נוהלו כבר פעמיים־שלוש בעבר, אך לא הבשילו לכדי עסקה לאחר שרוכשים פוטנציאלים טענו כי הבעלים, שושי ואיציק אורן, לא היו שלמים לחלוטין עם ההחלטה. הפעם נראה כי הזמן עשה את שלו והמגעים רציניים יותר. רונן מנהל מגעים בימים אלה מול כמה גורמים פיננסיים לקבלת מימון לעסקה.
תחרות קשה עם אתרי הקניות
תחום הקמעונאות סובל מתחרות הולכת וגוברת מאתרי הקניות באינטרנט, ומרשתות חדשות שקמות לצד המסורתיות. יש כמה רשתות קמעונאיות שמצויות על המדף, בראשן רשת גולף, אולם באחרונה חלה התעוררות מסוימת בתחום ויש גם עסקאות מכירה של רשתות. כך למשל רכשה ביוני קרן אייפקס ישראל של זהבית כהן 55% מרשת מקס סטוק לפי שווי של 300 מיליון שקל. אייפקס ניהלה מו"מ גם לרכישת מחצית ממניות רשת האופנה רנואר, אבל זה הסתיים ללא הצלחה בשל מחלוקת על זכויות השליטה.
שילב היא הרשת הגדולה ביותר למוצרי תינוקות בארץ ומונה היום 70 סניפים. הרשת עוסקת במכירה של חבילות לידה הכוללות ריהוט לחדרי תינוקות, עגלות לתינוקות ומוצרים משלימים. שתי הקטגוריות העיקריות שבהן הרשת פועלת הן אופנה לתינוקות וילדים עד גיל 7 וצעצועים לתינוקות ופעוטות.
הרשת, המנוהלת על ידי ענת לוין, פועלת בשלושה קונספטים שונים – חנויות הריון, המתמחות בהזמנות שלפני הלידה; חנויות בתי חולים, המספקות את צרכי האם והרך הנולד בימים הראשונים לאחר הלידה, וחנויות הורים, המיועדות לתינוקות, לילדים ולרוכשי מתנות. בנוסף מפעילה שילב חנות מקוונת שמציעה למכירה עשרות אלפי פריטים.
היתרון של שילב, כפי שהוצג לרוכשים פוטנציאליים, הוא בקשר ההדוק עם הלקוחות. מועדון הלקוחות של שילב, שנסב על עולמות התוכן של התפתחות התינוק והסביבה החברתית־משפחתית שעוטפת אותו, כולל כיום 270 אלף חברים המפולחים לשלושה קהלי יעד שונים – נשים בהריון, הורים צעירים וסבים וסבתות.
בעלי שילב הקימו בארץ את תחום חבילות הלידה, ובמשך שנים פעלה הרשת בשוק זה כמעט בבלעדיות. עם השנים קמו לה מתחרים, שאילצו אותה להתמודד עם תפיסת המחיר הגבוהה שלה ולתת פתרונות תחרותיים.
המתחרה הבולטת של שילב היא רשת "מוצצים", שהוקמה שני עשורים וחצי אחריה, ובאופן סמלי בתחילת 2014 אף פתחה סניף מול קניון איילון ברמת גן, במקום סניף הדגל של שילב שנסגר. שילב חנכה מאוחר יותר סניף חדש לא הרחק משם.
גם ג. יפית היתה בתמונה
בעבר אמרו בעלי "מוצצים", אסף וגיל כהן, כי "חלק גדול מההצלחה שלנו זה בזכות שילב. הם מיצבו את השוק גבוה, וזה איפשר לנו לקחת חלק גדול". מוצצים מונה אמנם 15 סניפים בלבד אבל אלו סניפי ענק של אלף מ"ר ומעלה בקונספט מעט שונה – מתח רווחים נמוך שנסמך על פתיחת חנויות באזורי תעשייה ולא בקניונים ששם השכירות יקרה יותר.
שילב נכנסה לתחום המכירות באינטרנט ב־2012 בניסיון להשתלב גם במכירות ברשת, וכיום חלק מהותי ממכירותיה נעשה באתר החברה. ההכנסות של שילב מוערכות ב־400 מיליון שקל בשנה וה־EBITDA (הרווח התפעולי התזרימי), ב־15–18 מיליון שקל.
בתחילת 2014 ביצעו בני הזוג אורן אקזיט ראשון כשמכרו את יצרנית ומפתחת הצעצועים טייני לאב שבבעלותם לחברת הצעצועים הקנדית דוראל (DOREL).
לפי הערכות החברה נמכרה ב־60 מיליון שקל. טייני לאב מוכרת ביותר מ־50 מדינות בעולם כש־75% מהמכירות נעשות באמצעות רשת מפיצים, ויתרת המכירות נעשית בצפון אמריקה באמצעות חברה־בת אמריקאית. קו המוצרים של טייני לאב משלים את זה של דוראל שהיא חברה עולמית למוצרי ילדים ותינוקות.
בתחילת 2010 ניסו בני הזוג אורן למכור את הרשת ואף ניהלו מגעים עם כמה גורמים קמעונאיים, בהם רשת קסטרו, יבואן טויוטה וזכיין רשת H&M ג'ורג' חורש, אלביט קמעונאות וקבוצת גאון אחזקות. אז נחשפו לראשונה הביצועים הכספיים של הרשת. מחזור המכירות הסתכם ב־2009 ב־218 מיליון שקל, וה־EBITDA ב־21 מיליון שקל.
שילב ציינה אז כי היא מצפה לסיים את 2010 עם מכירות של 230 מיליון שקל ועלייה ב־EBITDA ל־25 מיליון שקל. התחרות הגוברת בתחום שחקה את ה־EBITDA למרות שהמכירות עלו.
המגעים לא הבשילו לעסקה, לאחר שהזוג אורן לא קיבלו את המחיר שביקשו עבור הרשת – 175 מיליון שקל. באוגוסט 2010 הודיעו הבעלים לעובדים כי נסוגו מכוונת המכירה. ניסיון נוסף נעשה בסוף 2015, ושוב לא הבשיל. בניסיון הנוכחי התעניינה ברכישת הרשת גם ג. יפית באמצעות רשת סטימצקי.
מהפועל פ"ת לאלקטרה בר
אלעד ניהל לפני שנה מגעים לרכישת חברת ברי המים של אלקטרה – אלקטרה בר – שבסופם רכש את החברה יחד עם שותפים וייתכן שיצרף שותפים גם לעסקת שילב.
אלעד החזיק במהלך העשור הקודם, למשך כמה שנים, במועדון הכדורגל הפועל פתח תקווה, אותו קיבל "בירושה" מאיש העסקים מאיר שמיר. הקשרים בין אלעד ושמיר לא הסתכמו בעולם הכדורגל, וב־2005 סיכם אלעד על רכישת אחזקות (כ־15%) מבטח שמיר, שבשליטת מאיר שמיר, וחברת ליפמן, ביצרנית העט המתרגם וויזקום (Wizcom), לאחר שעברה תהליך ארוך של הבראה שכלל פיטורים, מיקוד עסקי וסגירת פעילויות. אלעד מכר את החזקותיו בוויזקום בשנת 2010, ושנתיים לאחר מכן, בשנת 2012, החברה שנסחרה בבורסת פרנקפורט בגרמניה הגישה בקשה לבית המשפט להכריז עליה כפושטת רגל. פעילות נוספת של אלעד בשוק ההון המקומי היתה רכישת השליטה בחברת י.א.ד אלקטרוניקה, שעסקה ביבוא מחשבים, שביצע יחד עם אחיו ערן ב־2006. השניים מכרו את החברה שנה לאחר מכן.
ממשפחת אורן נמסר: "מעת לעת פונים אלינו גופים כאלה אחרים אבל אין שום דבר קונקרטי על סדר היום של הבעלים".