בלעדי לכלכליסט
האחים גרדינגר בדרך לחלוש על הקולנוע העולמי
האחים גרדינגר, בעלי חברת בתי הקולנוע סינוורלד ומותגי רב־חן ויס פלאנט בישראל, מנהלים משא ומתן לרכישת חברת בתי הקולנוע ריגל האמריקאית תמורת 3.6 מילארד דולר. אם תבשיל העסקה יחלשו על יותר מ־9,000 מסכים ברחבי העולם
חברת בתי הקולנוע סינוורלד (Cineworld), החברה השנייה בגודלה באירופה מנהלת משא ומתן מתקדם לרכישת ריגל (Regal), חברת בתי הקולנוע השנייה בגודלה בארצות הברית תמורת 3.6 מיליארד דולר במזומן.
סינוורלד, שחברת האם שלה היא תיאטראות ישראל, נשלטת בידי האחים משה וישראל גרדינגר, ואם העסקה תצא לפועל היא תהפוך לחברת בתי הקולנוע השנייה בגודלה בעולם, והאחים גרדינגר לאנשי העסקים הפרטיים הגדולים ביותר בתחום. החברה הגדולה בעולם אי.אם.סי (AMC), נשלטת בידי קרנות השקעה ולא בידי גורמים פרטיים.גרידינגר לאנשי העסקים הפרטיים הגדולים ביותר בתחום. החברה הגדולה בעולם אי.אם.סי ( AMC), נשלטת בידי קרנות השקעה ולא בידי גורמים פרטיים.
משה גרדינגר מחזיק ב־28% ממניות סינוורלד, ועד לפני ארבע שנים היה בעליה של חברה קטנה יחסית, סינמה סיטי — המותג האירופי ולא הישראלי — שהחזיקה בתי קולנוע במזרח אירופה; ובישראל תחת המותג רב־חן ויס פלאנט.
ב־2014 מיזגה משפחת גרדינגר את סינמה סיטי לתוך סינוורלד שהיתה חברה ציבורית ללא בעלים, קיבלה 410 מיליון דולר במזומן, ו־28% ממניות סינוורלד שהעניקו לה למעשה את השליטה בחברה.
יס פלאנט באר שבע |
סינוורלד נהפכה אז לחברת בתי הקולנוע השנייה בגודלה באירופה, אחרי חברת אודיאון. לפני שנה נרכשה אודיאון, שהחזיקה ב־2,200 מסכים, על ידי חברת אי.אם.סי, שבסדרה של שלוש רכישות גדולות וממונפות, התמצבה כחברה הגדולה בעולם.
בלונדון נרתעו מהחדשות
אף שמקובל לחשוב שבתי הקולנוע הם ענף בדעיכה, לאור התחרות עם יצרניות התוכן בסטרימינג כמו נטפליקס ואמזון, הרי שבתי הקולנוע בעולם וגם בישראל מלאים במרבית ימות השבוע: סינוורלד הניבה תזרים מזומנים חופשי של 95 מיליון דולר בחצי השנה הראשונה של 2017, כלומר 190 מיליון דולר בשנה.
עם זאת, העסקה קצת משונה. ראשית מפני שחברה קטנה רוכשת את הגדולה יותר. שנית: בקופת החברה היו בסוף יוני רק 39 מיליון דולר, ונכון להיום היא יש לה חוב של 440 מיליון דולר.
סינוורלד הגיבה לדיווחים על העסקה הנרקמת בכלי תקשורת בעולם בדיווח לבורסה של לונדון אתמול בלילה, בו הודיעה כי תגייס את התמורה לעסקה בהנפקת זכויות ובגיוס חוב. הנפקת זכויות היא דרך שבה ניתנת לבעלי מניות של החברה אפשרות לרכוש מניות נוספות.
משה וישראל גרדינגר מתכוונים להשתתף בהנפקה כזו ואולי אף להגדיל את חלקם. את 410 מיליון הדולר שקיבלו ב־2014 הם עשויים להזרים לחברה החדשה — כדי לרכוש מניות, לשמור על חלקם, ולסייע ברכישה הגדולה. עם תזרים שנתי של 190 מיליון דולר יכולה סינוורלד לגייס חוב נוסף, ולעמוד בו — אבל מדובר בסכום עצום של יותר מ־2 מיליארד דולר חוב.
זו אולי הסיבה שהמשקיעים בבורסת לונדון לא אהבו את החדשות ושלחו את מניית סינוורלד (CINE) לצניחה של 17% ולאיבוד של חצי מיליארד דולר משוויה ביום אחד. הנפקת זכויות מביאה בדרך כלל לירידה בשווי המניה, וגיוס חוב בהיקף כה עצום מכביד על החברה.
בעלת המניות הגדולה ביותר בריגל היא חברת האחזקות אנשולץ, שבבעלות המיליארדר פיל אנשולץ. אף שהוא מחזיק ב־10% מהחברה בלבד, הוא למעשה שולט בדירקטוריון בזכות סיווג המניות שלו. הרשת מנהלת 561 בתי קולנוע עם 7,315 אולמות ב־42 ממדינות ארצות הברית. הרשת נחשבת לאחת מהמתקדמות מבחינה טכנולוגית בארצות הברית, יותר מ־75% מאולמות הקולנוע שלה בנויים בשיפוע חד לשיפור חוויית הצפייה. כבר ב־2014 החברה שכרה בנק השקעות כדי לבחון אופציות באשר לעתידה, אולם אחר כך הודיעה כי היא הורידה מהפרק את האפשרות להימכר לרשת אחרת. בשנת התקציב 2016 דיווחה ריגל על הכנסות של 3.2 מיליארד דולר, לעומת הכנסה של 3.1 מיליארד דולר ב־2015 ו־2.9 מיליארד דולר ב־2014. הרווח הנקי שלה ב־2016 היה 170 מיליון דולר, לעומת 153 מיליון דולר ב־2015.
קפיצת מדרגה ענקית
עבור משה גרדינגר (64) זו קפיצת מדרגה עצומה. הקריירה העסקית של תיאטראות ישראל ביצעה שלוש קפיצות משמעותיות בעבר: ביציאה מקולנוע ארמון בחיפה, בית הקולנוע הראשון שלה, לשורה של בתי קולנוע בארץ, ביציאה למזרח אירופה, ובמיזוג לפני ארבע שנים עם סינוורלד.
בעסקה עם הענקית הבריטית סינוורלד, שילמה החברה הבריטית 831 מיליון דולר במזומן ובמניות לבעלי המניות של סינמה סיטי שנסחרה בפולין. משפחת גרדינגר שהחזיקה בשרשור ב־48% ממניות סינמה סיטי, קיבלה כאמור כ־400 מיליון דולר (1.4 מיליארד שקל) ונהפכה לאחת הנזילות במשק. המשפחה החזיקה בשותפות עם גזית גלוב גם בחברת רונסון שפעילה בתחום הנדל"ן בפולין ומכרה השנה את חלקה לעמוס לוזון שרכש מניות אלה מגזית. המשפחה קיבלה 25% ממניות סינוורלד ואחר כך רכשה עוד 3%.
משה גרידינר הוא האיש שמאחורי ניהול החברה. ב־1982 נפתח המולטיפלקס הראשון של החברה בארץ, וב־1997 נפתח המולטיפלקס הראשון של החברה מחוץ לישראל, בבודפשט הונגריה. מאז פתחה החברה קומפלקסים גם בפולין, צ'כיה, סלובקיה רומניה ובולגריה, ובדרך הנפיקה את מניותיה בבורסת ורשה ולמעשה הפכה למפעילת המולטיפלקסים הגדולה ביותר במזרח ומרכז אירופה. כשנמכרה לסינוורלד היו בבעלותה 966 מסכים ב־99 מולטיפלקסים במזרח אירופה. בישראל מפעילה החברה 12 מולטיפלקסים עם 136 מסכים ב־7 ערים תחת המותגים רב־חן ויס פלאנט. סינוורלד פעילה בתי קולנוע גם באירלנד בנוסף לבריטניה.
מאז המיזוג ב־2014 הכפילה סינוורלד תחת גרדינגר את שוויה (לפני שצנחה אתמול בעקבות ההודעה על העסקה). עם זאת, היא עדיין נסחרת בשווי הגבוה בכ־70% מהשווי בעסקה לפני ארבע שנים.
משה גרדינגר נחשב אחד מעשירי ישראל, עם הון שמוערך ביותר מ־2 מיליארד שקל. אבל להבדיל מבעלי בתי הקולנוע הגדולים האחרים — האחים משה וליאון אדרי (סינמה סיטי) ויורם גלובוס שהחזיק בגלובוס מקס — הוא כמעט שאינו מוכר בציבור.