יבואני המזון נגד תקנות הסימון: "עשוי לפגוע בבני הנוער"
באיגוד לשכות המסחר טוענים כי מדובר במהלך רעוע ביותר שכן הוא חל על 2% מכלל צריכת המזון בישראל. "מזון שלא יסומן באדום יחזה כבריא, על אף שמגוון רחב של מוצרים שלא יסומנו מזיקים מאד לבריאות"
הלחצים של יבואני המזון המתנגדים לתקנות סימון מזון מזיק שהוגשו בשבוע שעבר לכנסת, משגרים נייר עמדה תקיף נגד התקנות וצפויים להעלות התנגדותם בדיון שיתקיים בשבועות הקרובים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת. לטענת עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, הסימון יפגע בבריאות הנוער: "זו בוודאי לא מהפכה וזו אפילו לא רפורמה. זהו מהלך מצומצם מאוד בהיקפו, המנוגד להחלטות הממשלה והמסוכן לבריאות הציבור, ובמיוחד לנוער".
- במקום דל נתרן, דל סימון
- סופית: סימון מזון מזיק יכנס לתוקף רק בחודש מרץ
- ליצמן בוחן הקלה בסימון מזון מזיק
באיגוד טוענים כי המהלך עצמו הוא חלקי ביותר, שכן הוא חל רק על 2% מכלל צריכת המזון בישראל. "עצם תיוגה כרפורמה יכול ליצור את הרושם שזהו עיקר ההתמודדות בשיפור בריאות הציבור, אך מדובר במהלך בודד אחד, רעוע ביותר, מתוך מהלכים נצרכים רבים. אין שום אפשרות לסמן בתוויות אדומות או בצבעים כאלה ואחרים את כל מוצרי המזון המוגדרים כמוצרים הפוגעים בבריאות הציבור", טוענים באיגוד ומתקוממים על כך שלא מקדמים החלטת ממשלה מלפני 6 שנים המציעה לעשות רפורמה ומקיפה את כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, תוך דגש על חינוך והעברת מידע. "זוהי הרפורמה האמיתית, ולצערנו מתעלמים ממנה".
אוריאל לין נשיא איגוד לשכות המסחר צילום: יאיר שגיא
ביחס לסוגיית השפעתה הצפויה של הרפורמה, נאחזים היבואנים במודל הצ'יליאני, שחלפה שנה אחת בלבד מאז תחילת יישומו. "הפרסומים האחרונים מעידים כי ההשפעה של הסימון המוצע היא תקופתית ובטלה בשישים.
באיגוד טוענים כי כיוון שלא ניתן לסמן את המזון במזללות ובמסעדות ולא מוצרים המיובאים במסגרת "יבוא אישי", ייווצר מצב מסוכן בעיקר לבני הנוער אך גם למבוגרים. מזון שאינו מסומן באדום יחזה כבריא, על אף שמגוון רחב של מוצרים שלא יסומנו באדום מזיקים מאד לבריאות. לשיטתם, הדבר מעיד על הכשל הבסיסי של השיטה. טיעון נוסף נוגע לכך שהסימון לא יחול על שומן טראנס שעלול להזיק לבריאות לא פחות מסוכר ונתרן. היבואנים מגייסים את שוק הסיגריות לטובתם וטוענים כי הרפורמה תיצור תופעה הפוכה של זלילת יתר: "אם ניטול לדוגמה מוצר שמצוי בתיוג של אזהרה ברמה החמורה ביותר כמו סיגריות, ניווכח שעל אף הסימון ועל אף התיוג, צריכת הסיגריות בישראל עלתה. על-פי הדו"ח השנתי של משרד הבריאות על מצב העישון בישראל לשנת 2016, שיעור המעשנים בישראל עמד ב-2016 על כ-22.5% (בקרב בני ה-21 ומעלה) לעומת 19.8% ב- 2015. תיוג של מוצר כמוצר לא בריא יכול אומנם להשפיע זמנית אך, בסופו של דבר, גם עלול להוליד תופעה הפוכה - זלילת יתר".
טיעון נוסף נוגע לכך שהרפורמה מנוגדת להחלטות ממשלת ישראל ולמקובל בעולם: "בהחלטה מאוקטובר 2014, ומתוך כוונה להפחית את הנטל הרגולטורי בישראל, ממשלת ישראל ייחדה סעיף מיוחד העוסק בהתאמת הדרישות הטכניות. בסעיף זה נאמר מפורשות שיש להתאים דרישות טכניות לשווקים משמעותיים בעולם. "עם כל הכבוד, גם לצ'ילה וגם לישראל, כל אחת מהן בנפרד וגם שתיהן ביחד אינן עונות לדרישה זו של התאמה למקובל בשווקים משמעותיים בעולם".
בנוסף, שיטת הסימון המוצעת נוגדת את תפיסת העבודה של האיחוד האירופאי ומכבידה על הסחר של ישראל עם האיחוד האירופאי. "סטייה בסימון מוצרים מהמקובל באיחוד מוגדרת ע"י האיחוד האירופאי כ-TECHNICAL BARRIERS TO TRADE (TBT). דרישה לסימון שונה בישראל, תיצור סטייה כאמור". היוזמה גם מנוגדת לתפיסת העבודה של ארה"ב: "ה- U.S.D.A (United State Department of Agriculture), ובהמשך גם משרד המסחר האמריקאי, סבר כי צריך לקדם צעד וולונטרי שנחשב כאמצעי סחר פחות מגביל". הרפורמה המוצעת עלולה להשפיע על הסחר ואף ליצור בלבול עבור הצרכנים, שכן קטגוריות של מוצרים שעשויים בשלב הראשון להיחשב כ"בריא", עם החמרת הקטגוריות (בהתאם לשלב השלישי) יצטרכו לקבל סימון שלילי. כמו כן, ארגון הקודקס של האומות המאוחדות, שוקד בימים אלה על סימון מוצרים מזיקים על פי קוד עולמי. 46 מדינות העבירו את הערותיהם לארגון והתהליך בהתהוות. "יהיה זה מגוחך ואף נלעג אם ישראל תזדרז לייצר סימון מיוחד משלה ולאחר מכן תצטרך לשנות זאת בהתאם להחלטה שתתקבל במסגרת האומות המאוחדות".
היבואנים מבקשים שבמקום לתייג מוצרים כבלתי בריאים, ובדרך זו לכפות על יצרנים לצמצם את תכולת הרכיבים המסומנים במוצר הסופי, מומלץ להתמקד בייצור עצמו. לדוגמה, לאחר שהממשל הפדרלי בארה"ב החליט כי שומן הטראנס הוא אחד הרכיבים המסוכנים ביותר לבריאות, הוא העביר בשנת 2015 הוראה גורפת לתעשיית המזון האמריקאית המחייב אותה להוציא בתוך שלוש שנים את שומן הטראנס מכל מוצרי המזון. בנוסף, יש ליצור תכנית הוליסטית של גיוס לאומי טוטאלי של כל המערכות הציבוריות הקשורות לבריאות הציבור והמשפיעות על קידום בריאות הציבור באמצעות חינוך הנוער במסגרת בתי הספר ומניעת הגשה של מזון לא בריא בבתי הספר, קידום תזונה בריאה גם במסעדות ובמזללות, חינוך לעומק גם של ההורים, עידוד פעילות ספורטיבית ועוד.
כזכור, במהלך אפריל פורסמה טיוטת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע"ז- 2017 הכוללת גם דרישה לסימון היגד שלילי בחזית האריזה.
המוצרים יסומנו בהתאם לקריטריונים אשר יוחמרו בשלושה שלבים: בשלב הראשון, יסומנו במדבקות אדומות הכוללות איור מוצרים אשר יכילו מעל 800 מ"ג נתרן, 22.5 גרם סוכר, 6 גרם שומן ל- 100 גרם מוצר מוצק. בשלב השני, הקריטריונים יוחמרו, ויסומנו מוצרים עם יותר מ- 500 מ"ג נתרן, 15 גרם סוכר ו-5 גרם שומן רווי ב- 100 גרם מוצר מוצק. בשלב השלישי, הקריטריונים יוחמרו עוד יותר, ויסומנו באדום מוצרים עם מעל ל-400 מ"ג נתרן, 10 גרם סוכר ו-4 גרם שומן רווי ל-100 גרם מוצר מוצק. התקנות הונחו על שולחן ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בשבוע שעבר וכבר בשבוע הבא צפויה הועדה להתחיל לדון בו.
