כחלון מקדם ביטול המגבלות על הוצאות הפרסום הממשלתיות

שר האוצר משה כחלון מקדם הצעת מחליטים לביטול המגבלות על הוצאות הפרסום של משרדי הממשלה.

ההצעה מגיעה שלושה שבועות בלבד לאחר שכחלון עצמו היה זה שטירפד הצעה דומה שהעלתה שרת התרבות מירי רגב מהליכוד, בטענה שהדבר יוביל לחריגות גדולות ולפגיעה בתקציב המדינה.

שרת התרבות מירי רגב. ביקשה פרסום ללא מגבלות צילום: אלכס קולומויסקי

גורמים בממשלה טוענים שבמשרד האוצר עלה חשש שלאור המגבלות התקציביות הקיימות והיקפי הפרסום שבהם נעשה שימוש עד כה יהיה קושי לקדם קמפיינים נוספים כמו רפורמת הצהרונים ונטו משפחה. אם לא יוגשו הסתייגויות מההצעה עד יום חמישי, היא תקבל תוקף של החלטת ממשלה.

לפי ההצעה, גופי הממשלה יוכלו לחרוג מתקציבי הפרסום אם הסכום החורג ימומן מהתקציב הכולל של אותו גוף, וגם זאת רק לאחר שיתקבל אישור הממונה על התקציבים באוצר עד לתאריך שנקבע כמועד אחרון להגשה.

אם הבקשה תועבר לאחר המועד, היא תועבר לוועדת חריגים שיקימו הממונה על התקציבים והחשב הכללי. המועד הקובע ל־2017 הוא 14 בספטמבר, ולשנה הבאה 1 באפריל. אם ההצעה תתקבל, המשמעות היא שיוקם מנגנון להכשרת חריגות תקציביות שמתרחשות גם כיום, בהיעדר אכיפה מסודרת.

בהצעה הדומה שנפסלה ביקשה רגב לבטל לחלוטין את המגבלות על הוצאות הפרסום. גם היא קידמה את המהלך לאחר שהביעה התנגדות ליוזמה דומה של שרים אחרים, בהם שר החינוך נפתלי בנט מהבית ושר החקלאות אורי אריאל מהבית היהודי, שהעלו הצעה כזאת לאחר שחרגו מתקציבי הפרסום של משרדיהם. ההצעה של כחלון לא תבטל לחלוטין את המגבלות, אבל תאפשר לאוצר לשלוט בהוצאות המשרדים. שר האוצר חתום על ההצעה לבדו, בלי השרה רגב.

שר האוצר משה כחלון צילום: שאול גולן

כיום חריגות מתקציבי הפרסום של המשרדים ממומנות מהתקציב הכולל של המשרד ובאות על חשבון נושאים אחרים שהמשרד יכול לקדם. זאת אף שלפי החלטות ממשלה שונות שעסקו בהפחתת עלויות הפרסום הממשלתיות, לא ניתן לחרוג מהתקציב שניתן בתחילת השנה, אלא שכאמור ההוראות אינן נאכפות.

עלויות הפרסום של משרדי הממשלה זינקו בעשור האחרון, ובעקבות זאת הגבילה ממשלה ב־2014 את ההוצאות ל־93 מיליון שקל בשנה, כמחצית מההוצאה השנתית הממוצעת על הנושא בשנים 2011—2013. בתקציב 2015 - 2016 קוצצו ההוצאות הללו ב־50%.

בהצעה של כחלון נכתב כי בתקופה שחלפה מאז 2015 חלו במשרדי הממשלה שינויים רבים באופן הפרסום, באמצעי הפרסום, בהיקף הפעילויות הדורשות פרסום ובאופיין.

בהתאם לכך, נכתב, בחלק מהמשרדים הסכום שנותר בשלב זה של השנה למימון הוצאות פרסום אינו מספיק לקיומן של הוראות בדבר פרסומים שהמשרדים מחויבים להם מכוח השירות לציבור. כך למשל בכל הקשור להנגשת מידע על תוכניות לאומיות חדשות, מכרזי רכש, מכרזי כוח אדם, קולות קוראים והודעות לציבור.

מטעם מירי רגב נמסר כי נוסח ההחלטה שהונח על שולחן הממשלה מתואם עם משרדה ונעשה בניסוח משותף.