לא משקיעים מספיק בנייד: האי-קומרס הישראלי שכח את המובייל

ישראל היא אולי סטארט־אפ ניישן, אבל מתברר כי בכל מה שנוגע לאתרי מובייל היא מפגרת מאחור. מחקר חדש של גוגל בשיתוף עם יעקב גרינשפן וחברת UI מצא כי אתרי מובייל של חברות ישראליות, גדולות וקטנות ומתחומים שונים של פעילות, אטיים ומסורבלים וגורמים לחוויית משתמש מתסכלת במיוחד.

בארבע השנים האחרונות קפץ היקף משתמשי האינטרנט בישראל מ־64% ל־80%, בין היתר בזכות מכשירי הסמארטפון. כבר במהלך 2016 יותר מ־70% מהגולשים באינטרנט בישראל עשו זאת מהטלפון הנייד שלהם. באותה שנה גם מחצית משאילתות החיפוש בישראל נעשו במובייל. אבל בעוד שבחלקים נרחבים בעולם עמלו בשנים האחרונות על יצירת אתרים מותאמים לגלישה במובייל, בישראל לוקחים את הזמן.

השניות עושות את ההבדל

המחקר בחן אתרי מובייל של 100 חברות ישראליות מובילות בתחומי התיירות, הקמעונאות והפיננסים. בין היתר נבדקו האתרים של כל הבנקים הגדולים, קמעונאיות בולטות כמו קסטרו, באג, שופרסל, סופר־פארם וזאפ, וחברות תיירות כמו ישרוטל, ארקיע, אל על, חוליו ואיסתא. אף שהיו לא מעט חברות בכיוון הנכון, הרבה מהנתונים שנאספו היו מצערים.

זמן הטעינה של אתרים ממגזר הפיננסיים עמד בממוצע 6.8 שניות, אף שהציפייה של המשתמש הישראלי היא לזמן טעינה של עד 3 שניות. אצל הקמעונאיות המצב היה פחות גרוע, אך עדיין לא טוב, עם זמן טעינה ממוצע של 5.2 שניות, ואילו באתרי חברות התיירות זמן הטעינה הממוצע עמד על 4.5 שניות. בהקשר זה רק עשירית מהחברות שנבדקו עמדו בציפיות המשתמשים, בהן באג, קלאב הוטל, סודהסטרים וזאפ.

שנייה וחצי אולי לא נראות הרבה זמן, אבל עבור משתמשים שמרבים לעבוד עם חברות זרות כמו Booking.com או אסוס, מדובר בלא פחות מנצח. ויש מחיר לזמן הזה: 67% מהישראלים מסתבר שלא יחזרו לאתר שבו נתקלו בחוויות לא טובות, 42% יעברו ישירות למתחרה ועל 41% החוויה תשפיע לרעה על תפיסת המותג. יעקב גרינשפן, שמשמש בין היתר יועץ בתחום עיצוב חוויית השימוש וממשק המשתמש, ציין ל"כלכליסט" כי "ברגע שהמשתמשים מפתחים תחושה שהמערכת אטית, הם פשוט ינטשו. וצריך גם לזכור שמה שהיה תקין ואולי אף מהיר בעבר, הופך לבלתי נסבל כמה שנים מאוחר יותר".

מובייל צילום: pixabay

יצירת אתר מותאם לנייד פירושה שגולשים באמצעות הסמארטפון מופנים באופן אוטומטי לגרסה נפרדת או מותאמת של אתר החברה שנבנה מתוך מחשבה לפעול בצורה מיטבית דרך מכשיר טלפון נייד. זה מצריך עבודה דינמית שמטרתה לשמור את אתרי החברה בסטנדרטים גבוהים בכל הנוגע להתאמות לגודל המסך, מהירות טעינה ושדרוג התוכן באתר. חברות שלא מתאימות את האתרים שלהן למובייל גם נפגעות ברמת החשיפה. הן זוכות לדירוג נמוך יותר על ידי אלגוריתם של מנועי חיפוש בעת גלישה במובייל לעומת אתרים שמותאמים בצורה טובה יותר. פחות טראפיק משמעו פחות הכנסות ממודעות למובייל. "אחד הדברים שהפתיעו אותי", מציין רפאל ביטון, מי שהוביל את המחקר בגוגל, "היה כמות הסחות דעת, המודעות הקופצות לקראת סופו של תהליך המכירה. בדיוק ברגע שבו הלקוח כבר רוצה להוציא את הכסף, מפריעים לו".

מקשים על התשלום

שוק המסחר המקוון בישראל מוערך ב־7 מיליארד שקל - 6% מהיקף המסחר הקמעונאי בארץ. שוק הרכישות במובייל צומח ללא הרף, והיום, לפי הערכות, 15% מהרכישות המקוונות מבוצעות באמצעות מכשירי טלפון ניידים.

במחקר עוד נמצא כי 22% מאתרי המובייל בישראל מכילים דפי דסקטופ שלא מותאמים בשום צורה למובייל. 14% מאתרי חברות התיירות ו־21% מאתרי חברות קמעונאות סובלים מתופעה זו בישראל, זאת לעומת 3% באירופה. לא מדובר רק בפגיעה תדמיתית. "דפי דסקטופ במובייל גורמים למשתמש לעשות זום אין וזום אאוט ללא הרף, להפוך את הטלפון כל הזמן, ומכריחים את המשתמש להשתמש בגלילה אופקית ואנכית רבה", אומר גרינשפן.

השימוש הלא מושכל בדפי דסקטופ הופך את חוויית הגלישה באתר לבלתי נסבלת. "מצאנו כי מרבית דפי הדסקטופ מופיעים דווקא בדפי התשלומים וההרשמה", מציין ביטון ומוסיף: "אלו שלבים קריטיים בתהליכי הרכישה".