המדינה לקולגייט: "בידקו את היבואנים ואת המחיר הגבוה"
מנכ”ל משרד הכלכלה ביקש מקולגייט, פרוקטר אנד גמבל ויוניליוור שיסייעו בהורדת מחירי המוצרים
משרד הכלכלה פנה לחברות הטואלטיקה הבינלאומיות, קולגייט, פרוקטר אנד גמבל ויוניליוור, בבקשה לשתף עמן פעולה ולפעול יחד על מנת להוריד את מחירי המוצרים הגבוהים. כך נודע ל"כלכליסט".
קראו עוד בכלכליסט:
- מסתמנת פשרה שתאפשר יבוא מקביל של משחות שיניים
- משחת שיניים עלולה להרוג, לא תשלמו עוד 10 שקלים כדי לשרוד?
- מברשת השיניים החכמה שתעשה את העבודה ב-10 שניות
במכתבים שהגיעו לידי "כלכליסט" מציין מנכ”ל המשרד, שי רינסקי, כי משרד הכלכלה והתעשייה ביצע מחקר כלכלי רחב במטרה לזהות מוצרים ממותגים גלובליים, אשר מתומחרים בישראל באופן משמעותי יותר ממוצרים מקבילים במדינות שונות. המחקר נעשה על מנת לאפשר למשרד לטפל בגורמים לפערים במחירים בין ישראל לחו"ל.
שי רינסקי, מנכ"ל משרד הכלכלה צילום: יח"צ לפי ממצאי משרד הכלכלה קטגוריית משחת השיניים בישראל, שמגלגלת 185 מיליון שקל בשנה וכ־ 90% מהמוצרים הנמכרים בה מיובאים, יקרה ב־ 33% ממדינות שבדק בעולם. במותגים ספציפיים הפערים אף גבוהים יותר: קולגייט, שמחזיק נתח שוק של 58% בארץ, יקר ב־ 49%. קטגוריית דיאודורנט הנשים בישראל, שמגלגלת 65 מיליון שקל בשנה וכ־ 65% מהמוצרים הם מיובאים, יקרה ב־־42% ביחס למדינות שנבדקו. בקטגוריה זו נמצאו פערים במגוון מוצרים לדוגמה: דיאודורנט ספיד סטיק נשים יקר יותר ב־ 52% , וליידי ספיד סטיק ג’ל יקר ב־7%.
רינסקי כתב לחברות כי משרד הכלכלה בודק את הסיבות לפערי המחירים ומבקש את שיתוף הפעולה של החברות הבינלאומיות בתהליך, בין היתר לבדוק את היחסים בין היבואנים לספקים בישראל. "אעריך אם ניתן לקבוע פגישה בעתיד הקרוב. אנו מאמינים כי על ידי עבודה משותפת אנו יכולים להתייחס למקורות התופעה הזו ולהשיג את המטרה שלנו כדי להפחית את עלות החיים בישראל".
משרד הכלכלה לא מסתפק בחברות הטואלטיקה, ומתכוון לשגר מכתבים דומים גם למנכ"לי חברות אופנה ומוצרי צריכה אחרות שפועלות בישראל: נייקי, זארה, קרטר’ס ואיקאה. "מצאנו כי הלקוח הישראלי אינו יכול לרכוש את המוצרים שלך ישירות דרך אתר האינטרנט הגלובלי של החברה, כיוון שהחברה שלך אינה מספקת משלוח לישראל", כתב רינסקי לחברות האופנה ולאיקאה. "בניגוד ללקוחות מ־80 מדינות אשר יש להם הזדמנות לעשות כן". במילים אחרות, משרד הכלכלה מבקש לבדוק האם יש הסדר בין היבואניות בישראל לבין החברות הבינלאומיות שמונע מהחברות לשווק ישירות לצרכן הישראלי באמצעות אתרי האינטרנט הבינלאומיים.
