רשות ההגבלים: נבחן בקפדנות את הכתבת מחיר מינימום לצרכן בידי ספקים
על פי גילוי הדעת, הסדר הכתבת מחיר שבין ספק לבין חנות ייחשב כהסדר כובל אסור אלא אם ההסדר נערך בשוק שבו קיימת תחרות מספקת בין מותגים וספקים שונים
רשות ההגבלים העסקיים קובעת כי הכתבת מחיר מינימום לצרכן על ידי ספקים, תבחן על ידה בקפדנות.
- יבואני המזון נגד סימון האריזות: מאיימים בהעלאת מחירים
- אחרי 20 שנה: עודכנה נוסחת הפיקוח על מחירי מוצרים
- רשות ההגבלים העסקיים: "איננו נוהגים לפתוח בחקירות בגלל הורדת מחירים"
גילוי הדעת שפרסמה הרשות הוא בעקבות פסק הדין של בית המשפט העליון בפרשת שופרסל ואפי רוזנהויז, שקבע בין היתר כי הסדרים אנכיים, כלומר בין ספקים לקמעונאים לא פסולים אוטומטית, אלא רק אם פוגעים בתחרות. ברשות רצו להדגיש כי למרות שההסדרים הבעייתיים הם אלו העוסקים בדרישה לבלעדיות או לאי תחרות, גם ההסדרים העוסקים בהגבלת מחיר ואוסרים על הקמעונאי למכור את מוצרי הספק במחיר נמוך מהמחיר שקבעו, לא מקובלים.
למעשה גילוי הדעת נוצר בעקבות החשש שיהיה מי שיפרש את החלטת בית המשפט העליון ככזו שמתירה הסדרים מסוג זה. הכתבת מחיר יכולה להתקיים כאשר לדוגמא, ספק של מכשירי חשמל יכתיב לחנות מוצרי החשמל שתמכור את מוצריו במחיר מסוים או מחיר גבוה יותר. (הסדר זה נקרא בשפה המקצועית Resale Price Maintenance - RPM).
יחס מחמיר זה להסדרי הכתבת מחיר נובע מכך שתוצאתם הישירה של הסדרי הכתבת מחיר היא הגבלתה של התחרות התוך-מותגית, כלומר התחרות בין חנויות על שיווק מוצר של אותו ספק בפן של המחיר. כך לדוגמה, ספק של שוקולד אשר מכתיב לכל הסופרמרקטים את המחיר שבו עליהם למכור את השוקולד ללקוחותיהם מחסל את התחרות בין הסופרמרקטים על מחירו של השוקולד של אותו ספק.
על פי גילוי הדעת, הסדר הכתבת מחיר שבין ספק לבין חנות ייחשב כהסדר כובל אסור אלא אם ההסדר נערך בשוק שבו קיימת תחרות מספקת בין מותגים וספקים שונים ובנוסף אם ההסדר נדרש לצורך קידום התחרות בין ספקים שונים) באופן המיטיב עם ציבור הצרכנים.
טיוטת גילוי הדעת פורסמה להערות ציבור ביום 11.1.2017. גילוי הדעת נערך לאור הערות שהתקבלו מן הציבור, לרבות במסגרת מושב שהתנהל בנושא בכנס השנתי של רשות ההגבלים העסקיים, וכן לאור הערות שהתקבלו מרשויות התחרות האמריקאית והאירופית. גילוי הדעת נכתב על בסיס עבודת מחקר מקיפה שנערכה על ידי חטיבת התחרותיות ברשות.