קוקה-קולה נגד הלפרין: מבקשת מבג"ץ להבטיח לה שימוע הוגן ברשות ההגבלים

החברה המרכזית למשקאות (קוקה-קולה ישראל) משיבה מלחמה לרשות ההגבלים. החברה עתרה היום  (ד') לבג"ץ נגד הממונה על ההגבלים העסקיים מיכל הלפרין. העתירה הוגשה בעקבות הודעת הלפרין מלפני כחודשיים כי בכוונתה להטיל על החברה עיצום כספי בסך 62 מיליון שקל. זאת בשל ניצול לרעה לכאורה של מעמדה של החברה כמונופול בשוק משקאות הקולה והפרה לכאורה של התנאים למיזוג שהוטלו עליה במסגרת מיזוג החברה המרכזית ונביעות.

השבוע נחשף ב"כלכליסט", כי החברה ביקשה מרשות ההגבלים לדחות את מועד השימוע, כדי שתוכל להיערך לו כנדרש. לצורך ההיערכות, שכרה החברה המרכזי את חברת קומפקס לאקסון, חברת הייעוץ הבינלאומית הגדולה בעולם בתחום ההגבלים העסקים, שתכין עבורה חוות דעת לקראת השימוע.

קומפקס לאקסון מייעצת בין היתר לחברות ישראליות, ביניהן לשותפות במאגר הגז תמר - דלק, נובל אנרג'י, אבנר, ישראמקוודור גז. כך לדוגמה, במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה לבית המשפט המחוזי המרכז-לוד בשנת 2014 נגד החברות השותפות במאגר הגז תמר, על גביית מחיר מופרז לכאורה על גז טבעי, הגיש ד"ר בועז מוסל חוות דעת כלכלית מטעם קומפקס לאקסון. ד"ר יאיר אילת, היועץ המשפטי של רשות ההגבלים, עבד בעבר בקומפקס לאקסון, כמו גם אחיו אסף, לשעבר הכלכלן הראשי ברשות. בנוסף, עיבתה החברה את הליווי המשפטי שלה וצירפה למשרד של עו"ד רון גזית את עו"ד ניב זקלר. 

צילום: איי פי

ניצלה לרעה את מעמדה כבעלת מונופול?

כזכור, לפני 3 חודשים, בתום 3 שנות חקירה גלויה, אשר קדמם לה שלב סמוי, הודיעה הממונה על ההגבלים העסקיים לחברה, כי היא שוקלת לקבוע כי ניצלה לרעה את מעמדה כבעלת מונופולין בשוק משקאות הקולה, לאחר שמצאה שהחברה הפרה לכאורה הוראות שניתנו לה כבעלת מונופולין, תנאים למיזוג שהוטלו עליה במסגרת מיזוגה עם חברת המים נביעות והוראות של צו מוסכם שנחתם עימה.

בשל כל אלה שוקלת הממונה להטיל על החברה המרכזית עיצומים כספיים בסכום מצטבר של כ- 62 מיליון שקל. בנוסף, שוקלת הממונה להטיל עיצום כספי בסך 340 אלף שקל על אחד מנושאי המשרה בחברה, גביו נמצא כי היה מעורב או לכל הפחות מעודכן במדיניות החברה ובביצוע ההפרות שנסקרו.

במרץ האחרון הודיעה הלפרין כי חקירת הרשות שהתנהלה במשך 3 שנים העלתה חשש על פיו לכאורה ניצלה החברה המרכזית את כוחה המונופוליסטי ועשתה שימוש בכוח השוק שלה, בעיקר במותג קוקה קולה, על מנת לקדם את המכירות של משקאות קלים בהם היא חשופה לתחרות עזה יותר.

על פי ממצאי הרשות, החברה המרכזית ניצלה לכאורה את כוחה כלפי לקוחותיה (נקודות המכירה הקמעונאיות) וזאת על מנת לדחוק את מוצרי המתחרים מנקודות המכירה באמצעות קשירת הנחות והטבות לרכישה בלעדית של המשקאות הקלים ממנה. ממצאי החקירה קובעים כי החברה המרכזית הסוותה ביודעין את הסכמי הבלעדיות שעשתה עם לקוחותיה; כך למשל, עובדיה נדרשו שלא לעשות שימוש במושג "בלעדיות" אלא להשתמש במילים "שיתוף פעולה מלא".

עוד לטענת הרשות, העניקה החברה ללקוחותיה הנחות על בסיס סל המוצרים הכולל של המשקאות הקלים שנרכש מהחברה, כך שגובה ההנחה עבור קוקה קולה היה מותנה בהיקף הרכישה הכולל מוצרים אחרים, בכלל זה מוצרים שכח השוק של החברה המרכזית במכירתם נמוך יותר. בכך היא הפרה לכאורה הוראות מפורשות שניתנו לה ליצור הפרדה בהנחות, על מנת למנוע מהחברה המרכזית למנף את כוחה כדי ליצור תמריץ ללקוחות אשר רוכשים ממילא את הקולה מהחברה המרכזית, לקנות ממנה את כל סל המשקאות.

עוד מצאה הרשות כי החברה המרכזית גיבשה לכאורה מדיניות של הפסקת אספקת משקאות מוגזים ללקוחות אשר מכרו מוצרי קוקה-קולה מיבוא מקביל. מדיניות זו פורטה במסמך מדיניות בשם "נוהל יבוא מקביל" שחובר בשנת 2009 בחברה המרכזית. החברה המרכזית השתמשה במדיניות כאיום כלפי לקוחותיה שרכשו קוקה קולה מיבוא מקביל ואף מימשה איום זה.

מהחברה המרכזית לייצור משקאות קלים נמסר: "החברה מאשרת כי אכן הוגשה עתירה המבקשת כי בג"ץ יקבע כללים שיאפשרו הליך הוגן במסגרת השימוע שעורכת הממונה על ההגבלים העסקיים לחברה. אין מקום להרחיב בנושא מול התקשורת בשעה שהעתירה מונחת בפני בית המשפט".